מילון לתנאי עבודה - נ

מושג זה משתלב במערכת יחסי העבודה כמייצג את הגישה המקובלת של ארגוני עובדים ביחס לפיטורי צמצום, כלומר בדרישה לפטר תחילה את העובדים הפחות ותיקים.

מדד המשקף את מידת היציבות של העובדים במקום עבודתם ואת מידת הזדהותם עם מטרות המעסיק. יחד עם מדדי נאמנות לקוחות ונאמנות ספקים הוא מספק אינדיקציה על חוסנה של החברה.

נאמנות עובדים גבוהה מתבטאת בחיסכון בעלויות גיוס, קליטה והדרכה, ובפריון עבודה גבוה של עובדים מנוסים. נאמנות העובדים היא מרכיב חשוב באקלים הארגוני, והמעביד יכול להגבירה באמצעות פעולות לשימור עובדים.

1. "נוהג הוא אורח-התנהגות שעל פיו אנשים פועלים בתחום זה או אחר. הליכות מסחר שמקיימים אותן בתחום ידוע של חיי המסחר והכלכלה באופן רצוף, כך שאנשים מצפים לחזרה עליהן, מהוות נוהג. בניגוד למנהג, שהוא בעל תוקף נורמטיבי, לנוהג לא צריכה להתלוות תודעת חיוב. הוא גם לא צריך להיות ותיק. כל שנדרש כדי לבסס נוהג הוא התנהגות בפועל לפיו" (גבריאלה שלו, "דיני חוזים", עמ' 319).
   
   סעיף 26 לחוק החוזים קובע: "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים." פסיקתו של בית הדין לעבודה מתייחסת לנוהג כאל תנאי מכללא בין הצדדים לחוזה העבודה האישי, ובהתאם לכך הנוהג, לאחר שנמשך בפועל במשך תקופה ארוכה, מחייב את הצדדים לחוזה, גם אם הוא עומד בסתירה להוראות של הסדר קיבוצי או חוזה העבודה האישי החל על העובד (אך לא כאשר יש בו ויתור על זכויות שמקורן בחוק או בהסכם קיבוצי).
   
   
2. פעמים רבות משמש המונח "נוהג", בחקיקה ובפסיקה, במשמעות מנהג, או במשמעות הכורכת נוהג ומנהג יחדיו. במשמעות זו ניתן להבין את התייחסותם של אחדים מדיני העבודה לזכויות הנובעות מנוהג. בחוק חופשה שנתית, למשל, נאמר: "חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג".

על כפל המשמעות של המונח "נוהג" העיר פרופ' גד טדסקי:

תקלתו העיקרית של השימוש ב"נוהג" במקום "מנהג" היא זאת: אם "מבזבזים" אנו את הראשון בהשתמשנו בו בהוראת השני - בין שעל-ידי-כך נדחק את רגלי המונח העברי הקלאסי ובין שהשניים יהיו נהוגים גם יחד במשמע אחד - לא יהיה עוד "נוהג" שמיש (בתור מונח חד-משמעי) באשר הוא נחוץ." ("המנהג במשפטנו הנוהֵג והעתידי", משפטים ה', 1973)

הזמן שבו נמצא העובד במקום עבודתו. הסדרים שונים משמשים לקביעת זמן הנוכחות אותו נדרש העובד לתת, ובהם שעות עבודה קבועות, זמן עבודה גמיש, משמרות ועוד. לבקרת הנוכחות משמש שעון הנוכחות.

 מערכת נוכחות של חילן

ראה פקודה 

התייחסות לחוק שעבר תיקונים רבים נעשית מסורבלת, ולכן ניתנה לשר המשפטים הסמכות להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת "נוסח משולב" של החוק, כלומר נוסח המכיל את כל השינויים שחלו בחוק מכוח חקיקה. לאחר אישורו של הנוסח המשולב על-ידי הוועדה, הוא מתפרסם ברשומות, והופך בכך לנוסח המחייב של החוק.

נוסח משולב לא נועד לשנות את החוק, אלא רק לארגן מחדש חוק קיים (או חוקים אחדים העוסקים באותו נושא), על תיקוניו הרבים, בצורה נוחה יותר. חוק הביטוח הלאומי, למשל, נתקבל על-ידי הכנסת בשנת 1954, וכעבור ארבע-עשרה שנה פורסם נוסח משולב שלו. בשנת 1995, לאחר סדרה נוספת של שינויים שעבר החוק, פורסם שוב נוסח משולב שלו. כפי שניתן ללמוד מדוגמה זו, פרסום נוסח משולב אינו נעשה לעיתים קרובות.

תנאי העבודה של עובדים רבים כוללים נופש שנתי קצר במסגרת מקום העבודה. במפעלים קטנים יוצאים כל עובדי המפעל לנופש משותף, ובמפעלים גדולים יותר מתבצעת פעילות זו במסגרת יחידתית. נופש זה מבוצע באתרי הנופש בארץ, וגם תורכיה ויעדים מרוחקים יותר נכללים במסגרת זו.

כמות עבודה באיכות נתונה שמפיק עובד ממוצע או (קבוצת עובדים) ביחידת זמן נתונה, ובצורה כללית יותר: רמת ביצוע משביעת רצון במדד ביצוע נתון. קביעת הנורמה נעשית במסגרת הנהגתו של שכר עידוד. בגין תפוקה העולה על הנורמה מקבל העובד פרמיה, ההולכת וגדלה ככל שגדלה התפוקה.

שתי דרכים משמשות לקביעת הנורמה:

• נורמה מדודה (measured norm): נקבעת בשיטות של חקר עבודה. נמדד הזמן הנדרש לביצוע כל פעולה בתהליך הייצור, נבחנים אופי העבודה וסביבת העבודה, ולאחר שיקלול כל הגורמים נקבעת הנורמה.
• נורמה מוסכמת (agreed norm): נקבעת בהסכם בין העובדים למעביד, על בסיס התפוקה המקובלת במועד עריכת ההסכם.

ראה הסכם קיבוצי.

ראה משתתף חופשי 

הנטו לתשלום הוא השכר ברוטו ממנו הופחתו ניכויי החובה וניכויי הרשות, והוא הסכום שיש לשלם ישירות לעובד. הדרך המקובלת ביותר לתשלום הנטו היא העברתו לחשבון הבנק של העובד. אפשרויות נוספות לתשלום הן תשלום בהמחאה, תשלום במזומן בקופת החברה, או תשלום במזומן דרך חשבון בנק מרכז (אליו מועברות משכורות כל העובדים שבחרו בשיטה זו)

יצירת קשרים המשמשת, בין השאר, כבסיס למציאת מקום עבודה חדש ולקידום יוזמות עסקיות. יתרונה של שיטה זו מומחש באמרה הידועה "מי שיש לו קשרים לא צריך פרוטקציה". מסגרת שמשקלה בישראל גדול במיוחד בכל הקשור לנטוורקינג הוא השירות הצבאי. מסגרות נוספות למטרה זו הן אוניברסיטאות, וקשרים שנוצרים במהלך העבודה עם לקוחות וספקים. מימוש הנטוורקינג לגיוס עובדים נעשה בשיטה הקרויה "חבר מביא חבר".

מידת העול שחשים משלמי המס עקב תשלומו. מס פרוגרסיבי נועד להביא לשוויון בנטל המס בין בעלי הכנסות נמוכות ובעלי הכנסות גבוהות. נטל המס הכולל על האוכלוסייה מתבטא ביחס שבין סה"כ המסים ובין ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 הגיע נטל המס הכולל בישראל ל-42%, לעומת 39.8% בשנת 1999.

נטל מס גבוה נחשב כתמריץ להשתמטות ממס וכפוגע ברצון לעבוד ולהשקיע. על העובדה שהגדלת נטל המס לא תביא בהכרח להגדלת הכנסותיה של המדינה ממיסים עמד כבר אדם סמית, בספרו "עושרן של האומות", שבו נאמר:

High taxes, sometimes by diminishing the consumption of the taxed commodities, and sometimes by encouraging smuggling, frequently afford a smaller revenue to government than what might be drawn from more moderate taxes.

ביתר פירוט מוצג רעיון זה באמצעות עקום לאפר.

במסגרת מס הכנסה ניתן לבחון את נטל המס בשתי צורות:

• היחס בין המס ובין ההכנסה הכוללת (average rate of tax);
• אחוז המס השולי החל על העובד.

הבחנה נוספת המתקיימת ביחס למס הכנסה:

• נטל המס הפורמלי: נטל המס כפי שהוא מחושב על-פי מדרגות המס ונקודות הזיכוי לתושב ובגין ילדים.
• נטל המס האפקטיבי: נטל המס כפי שהוא משולם בפועל, תוך התחשבות בכל הזיכויים, הניכויים, ההקלות, ההנחות והפטורים.

לאתר מינהל הכנסות המדינה - דו"ח שנתי 2000.

מערכת מידע לניהול הקשר בין העובד לבין סביבתו, כחלק ממערכת המידע הכוללת לניהול משאבי אנוש. במסגרת ניהול יחסי עובד נכללות פעילויות אחדות:

• E2E - Employee to Employee: ניהול הקשרים בין העובד ובין יתר העובדים בארגון.
• E2M - Employee to Manager: ניהול הקשרים בין העובד ובין מנהליו.
• E2B - Employee to Business: ניהול הקשרים בין העובד ובין הארגון שבמסגרתו הוא עובד.
• E2X - Employee to eXternal: ניהול הקשרים בין העובד ובין גורמים חיצוניים אתם הוא קשור במסגרת עבודתו.

ניהול העסקתם של העובדים במפעל, תוך ראיית העובדים כחלק מהמשאבים העומדים לרשות המפעל לשם הגשמת מטרותיו. במסגרת ניהול משאבי אנוש נכללים תהליכים של תכנון משאבי אנוש, גיוס, פיתוח משאבי אנוש, הערכת עובדים, משא-ומתן על השכר, שיפור יחסי העבודה ועוד.

תכנת משאבי אנוש של חילן

1. העברת העובד ומשפחתו למקום מגורים חדש, עקב ריחוקו של מקום העבודה ממקום המגורים הנוכחי של העובד. הצורך בניוד נוצר בנסיבות שונות:

• גיוס עובד חדש המתגורר במרחק רב ממקום העבודה,
• הצבת עובד קיים בסניף מרוחק (ובפרט שלוחה בחו"ל),
• העברת המפעל כולו למקום חדש, מרוחק ממקומו הנוכחי. 

ניוד העובד כולל מימון הוצאות המעבר (טיסה, הובלה וכדומה) וכן סיוע בהתאקלמות במקום החדש: ייעוץ במציאת מגורים ובתי ספר וכו'. לעובד המוצב בחו"ל יש לדאוג גם לביטוח רפואי.

ראה גם עובד המועסק בחו"ל.
לאתר ORI - חברת ייעוץ העוסקת בהצבת עובדים בחו"ל.

2. העברת העובד מיחידה ליחידה במפעל, או מהחברה שבה הוא מועסק לחברת בת, בהתאם לצרכי המעסיק.

מידת יכולתם ורצונם של עובדים לנוע בין סוגי עיסוקים שונים ובין אזורי מגורים שונים, כדרך להסתגלותם לשינויים בשוק העבודה. ניידות עובדים מתבטאת בשלוש צורות:

• ניידות אנכית נובעת מרכישת ניסיון בעבודה או מהכשרה מקצועית, המאפשרת קידום לתפקיד אחראי יותר בתחומי אותו עיסוק.
• ניידות אופקית: מעבר למקום עבודה חדש ללא שינוי מהותי בעיסוק.
• ניידות מקצועית: מעבר למקצוע שונה, בעקבות הכשרה מקצועית או כתוצאה מירידה בביקוש למקצוע הקודם (למשל כתוצאה משינוי טכנולוגי).

ניידות עובדים גבוהה תורמת לצמצום האבטלה, ואילו ניידות נמוכה מתבטאת באבטלה מבנית. בין פעולותיו של משרד הכלכלה לצמצום האבטלה נכללת גם הכשרה מקצועית והסבה מקצועית המוצעות למובטלים, כדי שימצאו עבודה בעיסוקים שלהם קיים ביקוש גבוה.

זכויות התלויות בוותק במקום העבודה, כגון מכסת חופשה שנתית או הזכות לפיצויי פיטורים, פוגעות ביכולת לניידות אופקית.

במקרים רבים שבהם מנפיקה חברה לציבור ניירות-ערך (מניות, אופציות, אגרות-חוב), מקובל לשלב בהנפקה זו גם הנפקה לעובדי החברה בתנאי רכישה מועדפים, שכוללים:

• מחיר מופחת של המניות או האופציות המונפקות, עד כדי הקצאה ללא תמורה של אופציות לעובדים.
• הקצאת מכסה מיוחדת של מניות לעובדים בלבד, שיש בה יתרון כאשר צפוי ביקוש גדול למניות המונפקות, או כאשר ההנפקה היא בדרך של זכויות.
• העמדת הלוואות נוחות לעובדים למימון רכישת המניות.

לעתים קרובות מלווים תנאים מועדפים אלה בדרישה מן העובד שלא למכור במשך שנים אחדות את ניירות הערך שהוקצו לו.

המיסוי של הקצאת ניירות ערך לעובדים הוא נושא מורכב, ובו ניואנסים רבים, עקב הקושי לקבוע את גובה ההטבה שלה זכה העובד בתנאי ההנפקה המשופרים. ביסוד נושא זה נמצאים שני סעיפים בפקודת מס הכנסה, המציעים שני מסלולים שונים למיסוי ניירות הערך:

• סעיף 3(ט): סעיף זה עוסק באופן כללי במיסוין של הטבות לעובדים. בהתאם לסעיף זה, מיסוי ניירות הערך נעשה בעת שהם הופכים לסחירים (זהו אירוע מס). במצב הפחות שגרתי, שבו ניירות הערך סחירים כבר בעת קבלתם, עמדתה של רשות המסים היא שיש למסות אותם ביום קבלתם. ההכנסה הזקופה שלפיה מחושב המס על ניירות הערך נחשבת להכנסת עבודה.
• סעיף 102: סעיף זה עוסק במפורש במיסוים של ניירות ערך הניתנים לעובדים. תנאי עיקרי בסעיף זה הוא החזקת ניירות הערך בידי נאמן לתקופה של שנתיים לפחות, כך שהעובד אינו יכול למכור אותם בתקופה זו. ניירות ערך המקיימים את התנאים המפורטים בסעיף זה חייבות במס בעת מכירתם, או בעת משיכתם מהנאמן - המוקדם מבין השניים. ההכנסה הזקופה שלפיה מחושב המס על ניירות הערך נחשבת לרווח הון, אם כי במקרים מסוימים דורשת נציבות מס הכנסה לראותה כהכנסת עבודה.

 לאתר The National Center for Employee Ownership.

סכום שמופחת מהשכר ברוטו של העובד ומועבר לגורם אחר. הסכום שנותר מהשכר ברוטו לאחר הפחתת כל הניכויים הוא השכר נטו.

הניכויים נחלקים לשתי קבוצות:

• ניכויי חובה (compulsory deductions): ניכויים על-פי חוק (מס הכנסה, דמי ביטוח-לאומי) או הסכם עבודה (ועד, קופת גמל).
• ניכויי רשות (voluntary deductions): ניכויים לפי בקשת העובד, כגון: מיסי-עיריה, הלוואות.

סעיף 25 לחוק הגנת השכר מגן על העובד מפני ניכויים שרירותיים משכרו, וקובע את הניכויים מהשכר אותם רשאי המעסיק לבצע. ניכויים למוטבים שונים רשאי המעביד לבצע רק על-פי בקשת העובד שניתנת בצורה מפורשת בכתב. הניכויים שהמעביד רשאי לבצעם ללא בקשת העובד הם:

• ניכויים על-פי חוק;
• דמי חבר בארגון עובדים, שיש לנכותם לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה;
• ניכוי לוועד העובדים במפעל;
• דמי טיפול מקצועי-ארגוני (מס ארגון);
• ניכויים לקופת גמל;
• קנס משמעת שהוטל על העובד בהתאם להסכם קיבוצי או חוק;
• מקדמות.

למרות הגדרה מפורשת זו בחוק נוטים מעסיקים להתעלם ממנה לעתים. דרך מקובלת (ובלתי-חוקית) לבצע זאת היא באמצעות הודעה לעובדים על הניכוי העומד להתבצע, והזמנת המתנגדים להודיע על התנגדותם בכתב.

חובה, במסגרת פקודת מס הכנסה, החלה על משלם, לניכוי של מס הכנסה מהתשלום שהוא משלם. במסגרת זו נכללת חובת הניכוי במקור ממשכורת.

גביית המס יחד עם היווצרות ההכנסה מקלה על גובי המס ותורמת לגביית מס אמת. ניכוי במקור הוא שלב ראשון בתהליך גביית המס, תהליך שבהמשכו הגשת דין וחשבון שנתי לפקיד השומה וביצוע חישוב מס על ההכנסה השנתית הכוללת. למרבית השכירים שלב הניכוי במקור הוא השלב סופי בתהליך גביית המס, ולכן יש חשיבות גדולה לחישובו המדויק.

לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993.

ניכוי (מהשכר) שחובה על המעביד לעשותו, בהתאם להוראת חוק או הסכם קיבוצי. ניכויי חובה שמקורם בחוק הם: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. ניכויי חובה שמקורם בהסכם קיבוצי הם, בעיקר: דמי חבר בוועד עובדים, דמי חבר בארגון עובדים, מס ארגון וניכוי לביטוח פנסיוני.

סכום שמופחת, בתחילת חישוב מס הכנסה, מההכנסת עבודה של העובד, כך שחישוב המס מבוצע על הסכום הנותר מהשכר החייב לאחר שהופחתו ממנו הניכויים. פעולה של העובד להגדלת הניכויים להם הוא זכאי מביאה להקטנת המס שבו הוא חייב. השפעתו של הניכוי גדלה ככל שגדל אחוז המס השולי החל על העובד.

ניכויים עיקריים:

• חיסכון בקופת גמל לעצמאיים (סעיף 47 לפקודת מס הכנסה).
• דמי ביטוח-לאומי שמשלם פנסיונר בפנסיה מוקדמת (סעיף 47א לפקודת מס הכנסה).

למרבית הניכויים קבועה תקרה, כלומר סכום מרבי לכל ניכוי.

ראה ניכוי במקור

ניכוי (מהשכר) שהמעביד מבצע על-פי בקשתו של העובד. בקטגוריה זו אלה נכללים ביטוחי רשות שונים, החזר הלוואה, תשלום לספקים תמורת סחורה או שירות שקיבל העובד ועוד.

הידע והמיומנות שצבר העובד במהלך כל תקופת עבודתו.

נישואי העובד משפיעים בדרכים שונות על שכרו ועל זכויותיו במקום העבודה:

• הזכות להיעדר בתשלום מהעבודה בעקבות נישואים של העובד או ילדו אינה נובעת מחוקי העבודה, אך היא נהוגה במקומות עבודה רבים. דוגמה לכך מופיעה בחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, שבה ניתנים שלושה ימי חופשה בתשלום לעובד שנישא ולעובד המשיא את בנו או בתו.
  
  
• התפטרות הנובעת ממעבר בעקבות נישואים ליישוב בישראל שבו גר בן הזוג מזכה את העובד בפיצויי פיטורים, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום המגורים הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום המגורים החדש רחוק ממקום העבודה יותר מאשר מקום המגורים הקודם.
  
  
• נישואים עשויים להשפיע על מספר נקודות הזיכוי של העובד: קבלת נקודת זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד, אובדן נקודת זיכוי למשפחה חד-הורית וכדומה.

במקומות עבודה שונים נהוג לכלול בפוליסת ביטוח משלים או ביטוח חיים גם את בן הזוג של העובד.

ראה גם מצב משפחתי.

איסוף שיטתי של נתונים אודות כל עיסוק או תפקיד במפעל, הגדרת מטרתו של העיסוק במסגרת המפעל, והגדרת הדרישות הנתבעות מהעובד מבחינת הכושר המקצועי, האחריות, התכונות הנפשיות והגופניות וכו'. בתיאור העיסוק נכללות דרישות טכניות, כגון השכלה, ניסיון מקצועי ועצמאות, ודרישות חברתיות, כגון היקף המגע החברתי ומידת המנהיגות הנדרשים בעיסוק.

תיאור העיסוק הנובע מניתוחו, וכולל גם את פירוק העיסוק למטלות ומטלות-משנה המרכיבות אותו, משמש למטרות אחדות במסגרת ניהול משאבי אנוש במפעל:

• בסיס לאיתור העובד המתאים לאיוש עיסוק זה.
• לקביעת הזכויות (הכספיות והאחרות) שהעובד המאייש עיסוק זה ראוי להן, כולל שיבוץ העיסוק בסולם השכר, באמצעות הערכת עיסוקים.
• להגדרת מסלולי קידום במסגרתם נכלל העיסוק.
• לקביעת ההדרכה וההשתלמויות להן זקוק עובד המאייש עיסוק זה, לשם כניסה לתפקידו, לשם שמירה על רמתו המקצועית ולשם קידומו לעיסוק בכיר יותר.

נכות מעניקה לנכה זכויות אחדות, בהתאם לדרגת הנכות, לסיבת הנכות ולסוג הביטוח הפנסיוני:

• גמלת נכות מעבודה, במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי.
• קצבת נכות, במסגרת ענף ביטוח נכות של המוסד לביטוח לאומי.
• שיקום מקצועי, במסגרת שני הענפים הנ"ל.
• פנסיית נכות, במסגרת תוכנית פנסיה מקיפה, כאשר הנכות נגרמת במהלך החברות בקרן הפנסיה.
• תגמולים או קצבה מחברת ביטוח, במסגרת פוליסה לביטוח חיים.
• פטור ממס הכנסה (בגבולות תקרה).

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע עיסוקים מסויימים שבהם ניתנת עדיפות להעסקתם של נכי מלחמה, ומחייב נותן עבודה להעסיק במפעלו נכה מלחמה אחד על כל עשרים עובדים.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דורש מהמעביד לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו.

לאתר של ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל.

ראה הוצאות נסיעה

בשנת 1984 נוסף לפקודת מס הכנסה סעיף 3(ה1), שקבע תקרה להפרשת המעביד הפטורה ממס לקופת גמל לתגמולים. לא נקבעה תקרה להפרשת המעביד לקופת גמל לקצבה. עובדים שלהם פוליסות ביטוח מנהלים שנכללו בקטגוריה של קופות גמל לתגמולים, נפגעו משינוי זה. כדי לבטל את הפגיעה צירפו חברות הביטוח לפוליסות ביטוח המנהלים "נספח גמלה", המאפשר פירעון של הפוליסה גם בתשלומים חודשיים, ולא רק בתשלום חד-פעמי. בכך עברו פוליסות ביטוח מנהלים לקטגוריה של קופות גמל לקצבה, כלומר הפרשת המעביד אליהן נעשתה פטורה ממס ללא תקרה.

ראה גם נספח הוני.

בשנת 2000 נוסף לפקודת מס הכנסה סעיף 3(ה3), שקבע תקרה להפרשת המעביד הפטורה ממס לקופת גמל לקצבה, וזאת בנוסף לתקרה הוותיקה להפרשת המעביד לקופת גמל לתגמולים. כדי להשיג פטור מרבי ממס לבעלי הכנסות גבוהות, המליצו חברות הביטוח לפצל את פוליסות ביטוח המנהלים שהיו במסלול קצבה בלבד לשני חלקים, האחד במסלול קצבה והשני במסלול תגמולים, ובכך ליהנות משתי התקרות. הפיצול נעשה באמצעות צירוף "נספח הוני" לפוליסה, הקובע את החלק שיועבר למסלול התגמולים, כלומר פירעונו יהיה בתשלום חד-פעמי.

ראה גם נספח גמלה.

ארגון הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית בשלושה מישורים:

• כתנועת נשים הפועלת לקידום מעמד האשה ולשוויון בין המינים.
• כמוסד ללא כוונת רווח המעניק שירותים לנשים, ובפרט נשים עובדות: מעונות יום, מוסדות להכשרה מקצועית, יעוץ משפטי ופעולות בהתנדבות.

לאתר נעמת.

עובד שטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה. תנאי עבודה מיוחדים לנערים עובדים נקבעו בחוק עבודת הנוער ובחוק החניכות. על-פי חוקים אלה עבודת ילדים שגילם נמוך מ-15 שנה אסורה (למעט חריגים שזכו להיתר אישי משר התעשייה, המסחר והתעסוקה). ילד שמלאו לו 14 שנה מותר להעסיק בזמן חופשת לימודים. נאסרה העסקת נוער בעבודות מסוימות, לשם הגנה על בריאותו, וכן מוטלות הגבלות מיוחדות על שעות העבודה של נער עובד.

בהסכמים קיבוציים רבים, וגם בתקנות שכר מינימום, נקבע שכרו של נער כפונקציה עולה של גילו של העובד. בהסכמים קיבוציים אחדים נקבע שכר זה גם לפי מספר שנות הלימוד של הנער, ואפילו לפי ציוניו בלימודים אלה.

למאמר עבודת נוער.

"העדפת קרובי משפחה על ידי מי שהשלטון בידו, מתן משרות גבוהות וזכויות מיוחדות אחרות לקרובים גם כשאינם ראויים לכך" (מתוך "המילון החדש").

תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005, מטילות הגבלות על קליטה בחברה ממשלתית של קרובי משפחה של עובד בכיר.

בתיקון לפקודת העיריות מחודש יולי 2000 נוסף לפקודה סעיף 174א, שבתחילתו נאמר:
(א) אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.
(ב) אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
(ג) אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
במקומות עבודה אחדים, בעלי ועד עובדים חזק מאוד, חלק ניכר מהמצטרפים החדשים למקום העבודה הם קרובי משפחה של עובדים ותיקים.

ראה רשות המיסים בישראל 

יחידה ממשלתית הפועלת במסגרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לשם קידום שוויון הזדמנויות בעבודה. היחידה הוקמה בשנת 2005, מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

לאתר נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

יחידה ממשלתית שבראשה עומד נציב שירות המדינה והיא עוסקת בניהול העסקתם של עובדי המדינה. בין תפקידי הנציבות:

• ניהול התקנים של משרדי הממשלה.
• מינוי עובדים.
• קביעת מסלול קידום לכל עיסוק בשירות המדינה.
• פעולות רווחה תעסוקתית לעובדי המדינה.

פרסום מרכזי של נציבות שירות המדינה הוא התקשי"ר - תקנון שירות המדינה.

לאתר נציבות שירות המדינה.

נקודות הזיכוי הן כלי עיקרי למתן זיכוי ממס הכנסה. הגדרתה של נקודת זיכוי מופיעה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, שבו נקוב ערכה השנתי של נקודת הזיכוי. לשם חישוב המס החודשי על השכר מתפרסם ערכה החודשי של נקודת זיכוי, ובשנת 2016 ערכה של נקודת זיכוי הוא 216 ש"ח לחודש.

מספר נקודות הזיכוי להן זכאי כל אדם נקבע לפי מאפיינים אישיים אחדים. תושב ישראל מקבל 2.25 נקודות זיכוי. למצב המשפחתי השפעה רבה על נקודות זיכוי נוספות, וכן ניתנות נקודות נוספות לחייל משוחרר, לעולה חדש ובעד ילד נטול יכולת.

מספר נקודות הזיכוי שלהן זכאי העובד קובע את סף-המס לעובד זה.

הגדרתה של נקודת קצבה מופיעה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, והיא הבסיס לחישובה של קצבת הילדים. בחודש ינואר 2015 היה ערכה של נקודת קצבה 140 ש"ח.