זכותו של העובד לתשלום בגין הוצאות נסיעה מביתו לעבודה ובחזרה נקבעה בהסכם קיבוצי כללי, עליו חל צו הרחבה. הוצאות הנסיעה משולמות לעובד בהתאם לתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית מביתו לעבודה ובחזרה (עד לתקרה), ולפי מספר הימים שבהם הגיע בפועל לעבודה באותו חודש או לפי מחירו של כרטיס "חופשי חודשי". 

אף-על-פי שתשלום זה מכסה הוצאות ממשיות שהיו לעובד לשם עבודתו, הוא נחשב להכנסת עבודה, ולכן חייב בכל המסים החלים על השכר. 

הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית שמשולמות לעובד בעד נסיעות במסגרת עבודתו, למשל נסיעה ממקום עבודתו לסניף אחר של המפעל או ללקוח, אינן נחשבות להכנסת עבודה ולכן פטורות ממסים. 

לצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה