ארגונים רבים, כגון בתי-מלון ובתי-חולים, פועלים במשך כל שעות היממה, ולכן נדרשת בהם עבודה במשמרות שתאפשר פעילות זו. בארגונים אלה נובעת העבודה במשמרות מאופיו הרציף של השירות אותו הם מספקים. בארגונים אחרים, ובהם מפעלי תעשייה רבים, נובעת העבודה במשמרות מהרצון להגיע לניצול טוב יותר של ההשקעה בציוד ובמבנים באמצעות הפעלתם שעות רבות ביממה. במקרה זה עבודת המשמרות אינה בהכרח בכל שעות היממה, והיקפה נקבע בהתאם לשיקולי עלות: החיסכון המושג בניצול הטוב יותר של הציוד לעומת עלות העבודה הגבוהה יותר במשמרות השנייה והשלישית.

שעת ההתחלה ושעת הסיום של כל משמרת נקבעות בהסכם העבודה, אך שיבוץ העובדים למשמרות אלה אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם לצרכים התפעוליים, ונקבעת בסידור העבודה של העובד. חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר העבדת עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות.

עבודה במשמרות חורגת מסדר היום המקובל ומחלוקתו בין שעות עבודה ושעות פנאי, ולכן פוגעת בתפקודו של עובד המשמרות במסגרת המשפחתית והחברתית. פיצוי על כך ניתן לעובד משני מקורות:

• המעביד משלם לעובד תוספת משמרות, וכן נהוגה מכסה מוגדלת של חופשה שנתית לעובדי משמרות.
• בתקנות מס הכנסה נכלל זיכוי מיוחד לעובדי משמרות בתעשייה.

לתקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה משמרות),תשמ"ז-1986