מילון לתנאי עבודה - ע

פעילות שיטתית של אדם למתן שירותים או לייצור מוצרים, בתמורה לשכר או לתשלום. העבודה היא הדרך העיקרית לפרנסה המאפשרת את סיפוק צורכי הקיום. בנוסף לכך ממלאת העבודה צורך אנושי בסיסי של השתלבות בחברה ובערכיה, והיא מהווה לעובד גם מקור לסיפוק ולהגשמה עצמית.

העבודה מתבצעת במגוון גדול של מקצועות, על-ידי שכירים, עצמאיים, חברי קואופרטיבים, מתנדבים ועוד.

הזכות לעבודה נמנית על הזכויות החברתיות, כאמור בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם: "לכל אדם הזכות לעבודה, לבחירה חופשית של עיסוקו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים, ולהגנה מפני אבטלה".

דיון בזכות לעבודה מופיע בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עע 359/99, לוין נ' רשות השידור):

הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד. שתי זכויות אלה עומדות זו לצדה של זו ואין האחת ממעיטה מרעותה. שתיהן הן זכויות חברתיות הכלולות בחוקות בן יש פרק על זכויות חברתיות. שעה שהזכות להשתכר, לקיום מינימלי, עשויה לבוא על פתרונה על ידי כללים סוציאליים כמו דמי אבטלה והבטחת הכנסה, אין ההטבות הסוציאליות מרפאות פגיעה בזכות לעבוד. לעובד זכות מעין קניינית לעבודה. יש לו הזכות לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל.

שיטת שביתה שבה העובדים אינם נעדרים מעבודתם, ושיבוש העבודה נובע מהקפדה יתרה של העובדים על כללי העבודה הקבועים. בשביתה מסוג זה מוגנים העובדים מאובדן שכר לו הם חשופים בשביתה רגילה, שבה הם נעדרים מהעבודה. למעביד נתונה האפשרות לבצע השבתת מגן. שיטת שביתה זו ידועה בכינוי "שביתה איטלקית".

עבודה הנעשית מביתו של העובד. לעבודה מהבית, שהיא הבולטת בצורות עבודה מרחוק, שתי וריאציות עיקריות:

• כל העבודה (או מרביתה) מתבצעת מביתו של העובד. צורת עבודה זו מועילה במיוחד לעובדים המתקשים להגיע למקום העבודה משום שהם מטפלים בביתם בילדים קטנים או בהורה קשיש. למעביד חוסכת צורת העסקה זו שטח משרדים יקר, במחיר של אובדן בקרה הדוקה על עבודת העובד.
• יום העבודה הרגיל מתבצע במקום העבודה, ועבודת שעות נוספות נעשית מביתו של העובד, באמצעות מחשבו הביתי או באמצעות מחשב נייד המשרת אותו במקום העבודה ובבית. צורת עבודה זו נוחה לעובד הנדרש להיות בקשר עם מקום העבודה גם בשעות בלתי מקובלות, או נדרש להיקף חריג של עבודת שעות נוספות, משום שהיא מקטינה את הפגיעה בשעות הפנאי של העובד.

עבודה מהבית מתאימה במיוחד למקצועות מבוססי מחשב, כגון תכנות, תרגום, עריכה וגרפיקה, שבהם התוצר של העובד מועבר למעביד או ללקוח באמצעות תקשורת מחשבים. עבודה מהבית מתקיימת גם בעיסוקים שבהם העובד זקוק לחומרי גלם ומספק מוצר מוחשי, אך במקרה זה נדרשת העברה תקופתית של חומרי גלם ותוצרת בין העובד למעביד.

Homeworking

עבודה שלמדינה יש עניין לעודד מעבר חיילים משוחררים אליה, ולכן משולם מענק (במסגרת ביטוח אבטלה) לחייל משוחרר העובד בה ומתמיד בכך שישה חודשים לפחות (גם אם אינם רצופים) במהלך שנתיים מיום שחרורו משירות חובה.

רשימת העבודות הנכללות בקטגוריה זו מופיעה בלוח ח' של חוק הביטוח הלאומי:

(א) עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק (רק למי שהשתחרר משירות חובה לפני 1.12.02);

(ב) בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

(ג) בבתי מלון:

1. מלצרות;
2. טבחות;
3. חדרנות;
4. עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

(ד) באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית.

(ה) בתקופה ספטמבר 2002 עד אוגוסט 2003 נכללת ברשימה זו גם אבטחה של מוסדות חינוך.

(ו) במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה (המענק בקטגוריה זו הוא בגובה 80% מהמענק הרגיל):

1. עבודות מתכת: מסגרות וריתוך, חרטות וכרסום, חשמלאות, מכונאות, מכשירנות, משחיזנות;
2. הלבשה: חייטות ותפירה, גזרנות, תפירת עור;
3. עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית.

עבודה המתבצעת שלא במקום העבודה הרגיל, אלא בשלושה תחליפים עיקריים:

• עבודה מהבית.
• במרכז מיוחד למטרה זו (telecenter), הנמצא בסמוך לבית העובד, ומשותף לעתים למעסיקים אחדים.
• בדרכים, ממכוניתו של העובד או ממקומות מנוחה בדרך. הזמינות הגוברת של תקשורת אלחוטית מאפשרת התרחבות של צורת עבודה זו.

בכל התחליפים נדרשת, פעמים רבות, יכולת לחיבורו של העובד לרשת המחשוב הארגונית, המהווה תשתית לביצוע העבודה.

עבודה מרחוק חוסכת לעובד זמן נסיעה מהבית לעבודה, מאפשרת לו גמישות בשעות העבודה ושילוב נוח של העבודה במחויבויות אחרות שלו. למעביד מאפשרת עבודה מרחוק הגדלה של מאגר העובדים הפוטנציאליים, חיסכון בעלויות משרד וזמינות של העובד בשעות בלתי שגרתיות.

בנוסף ליתרונות שמעניקה מסגרת עבודה זו לעובד ולמעביד, היא תורמת להפחתת העומס בכבישים ולהקטנת זיהום האוויר הנובע מעומס זה. למימוש צורת עבודה זו נדרשת מהעובד יכולת גדולה יותר לעבודה עצמאית, ומהמעביד נדרשות הקמה של רשת תקשורת מאובטחת (כרשת פרטית או על-גבי תשתית האינטרנט) והגדרת נהלי עבודה נאותים.

ראה עבודה מועדפת

מצב שבו בנוסף לעבודתו העיקרית מועסק העובד על-ידי מעסיק אחר או עובד כעצמאי. הסכמי עבודה רבים אוסרים עבודה נוספת ("עבודה פרטית")אלא באישור מפורש של המעביד. בענפים מסוימים מקובלת עבודה נוספת בהיקף נרחב:

• רופאים המועסקים בבתי החולים ובקופות החולים עוסקים גם בפרקטיקה פרטית.
• מורים נותנים שיעורים פרטיים.
• חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות עוסקים במגוון רחב של עבודות נוספות, ובהן: הוראה במכללות, יעוץ ופעילות עסקית בתחום התמחותם.

פעמים רבות העבודה הנוספת היא בתחום זהה או קרוב לעיסוקו העיקרי של העובד, ובקבלתה מתבסס העובד על הכישורים והמוניטין שצבר בעבודתו העיקרית.

על עבודה נוספת חלה חובת ניכוי במקור למס הכנסה בשיעור קבוע של 50%. כאשר השכר בעבודה העיקרית אינו מצדיק מס בשיעור כה גבוה ניתן להקטינו, באמצעות תיאום מס, ולעתים כדאי, בעת עבודה נוספת, לבצע גם תיאום דמי ביטוח-לאומי.

ראה עבודה נוספת 

ראה שכר קבלני

הגישה השגרתית לשוויון בשכר - שכר שווה בעד עבודה שווה, אינה מספיקה להשגת שוויון, עקב היווצרותם של מקצועות "צווארון ורוד", שלכל המועסקים בהם משולם שכר נמוך. להתמודדות עם בעיה זו התפתחה הגישה של עבודה שוות ערך, גישה לפיה תחרוג השוואת השכר מתחומו הצר של מקצוע מסוים, ותבוצע בין מקצועות שונים, על-פי הכישורים הנדרשים לביצועם ועל-פי תרומתם למעסיק.

סעיף 3 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד קובע מתי ייחשבו עבודות לשוות ערך:

יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.

ראה עבודות יזומות.

עבודות ציבוריות היזומות על-ידי הממשלה במטרה לצמצם את האבטלה. לתוצרת הנובעת מעבודות אלה חשיבות משנית, ומטרתן העיקרית היא הספקת תעסוקה למובטלים, וההשפעה שיש לתעסוקה זו על כלל המשק. בשנות החמישים הופעלו בישראל עבודות יזומות בשימור קרקע, יעור וסלילה, כדי לספק עבודה למובטלים שבקרב העולים החדשים.

חוק עבודת הנוער אוסר העבדת ילדים שגילם נמוך מ-15 שנה (ילד שמלאו לו 14 שנה מותר להעסיק בזמן חופשת לימודים). עבודת ילדים נעשית על חשבון לימודיהם ופוגעת בהתפתחותם ובבריאותם, ולכן נאסרה במדינות רבות. חרף זאת, נמשכת העסקתם של עשרות מיליוני ילדים במדינות בלתי מפותחות, בעיקר באסיה ובאפריקה, בזכות עלותה הנמוכה. חלק מתוצרתם של ילדים אלה נמכר למדינות מפותחות, שבהן היא נתקלת בהתנגדותם של ארגונים הפועלים לביטולה של עבודת ילדים בעולם. גם ארגון העבודה הבינלאומי פועל להפסקת העסקתם של ילדים.

לאתר Understanding Children's Work.
לאתר IPEC: International Programme on the Elimination of Child Labour.

"עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22.00 ובין 06.00" (חוק שעות עבודה ומנוחה).

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, בעבודת לילה לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה, ובמפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות.

ראה משמרות

ראה נער עובד.

הגישה הבסיסית של דיני העבודה, כפי שהיא מתבטאת בהוראותיהם של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, היא שוויון בעבודה בין נשים לגברים. עם זאת, בהתאם לחוק עבודת נשים, המתחשב בהבדל הביולוגי שבין המינים, אסורה העסקת נשים בתפקידים שבהם טמונה סכנה לבריאות האשה, ומוענקות זכויות מיוחדות לאשה בתקופה שבה הנמצאת בהריון ובתקופה שלאחר הלידה.

העדפה של נשים, שנובעת מתיקון עוול שנעשה להן, קיימת בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, שבו נקבע כי עובדת, שבהתאם להסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או צו הרחבה נקבע לה גיל פרישה נמוך מזה שנקבע לגבר, רשאית לפרוש בכל גיל שבין גיל הפרישה שנקבע לעובדת לגיל הפרישה שנקבע לעובד.

על-פי הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכרן הממוצע של הנשים נמוך משמעותית מהשכר הממוצע לגברים. חלק מההסבר לתופעה זו נעוץ בעובדה שגם שבוע העבודה הממוצע לנשים קטן משבוע העבודה הממוצע לגברים. חוק שנועד למנוע אפלייתן של נשים בשכר הוא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

לאתר נעמת.
לאתר שדולת הנשים בישראל.
לאתר הדרך למעלה - האתר לנשים המחוייבות לעצמן.
לאתר עוֹבדוֹת - האתר לזכויות העובדת.
לאתר אחותי - למען נשים בישראל.

במגזר הציבורי מוגדרים עבירות משמעת ועונשיהן בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, ובחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978. במגזר הפרטי מוגדרים נושאים אלה בהסכמים קיבוציים מתאימים, והעיקרי שבהם הוא הסכם קיבוצי כללי משנת 1962 בין התאחדות בעלי התעשייה ובין ההסתדרות הכללית (ההסכם קרוי "תקנון עבודה").

בעונשים נכללים קנס כספי, התראה בכתב, פיטורים ועוד. ההחלטה על הטלת עונש משמעת אינה נתונה למעביד לבדו, אלא תעשה בהסכמה בין הנהלת המפעל ובין נציגות העובדים, ובהעדר הסכמה כזו באמצעות מנגנון בוררות מתאים. הטלת עונש משמעת אינה תורמת לאווירה טובה ביחסי העבודה, ואף יעילותה בשיפור המשמעת של העובד מוטלת בספק, ולכן אין היא מעשה נפוץ.

חוק פיצויי פיטורים מתיר לפטר עובד ללא שיהיה זכאי לפיצויי פיטורים או יהיה זכאי לפיצויי פיטורים חלקיים בלבד, אם פוטר בנסיבות המצדיקות עונש כזה, בהתאם להסכם קיבוצי או לפסיקתו של בית הדין לעבודה.

שכיר - מי שעובד למען אחר תמורת משכורת, ומתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו ובין מעבידו. היותו של אדם במעמד (סטטוס) של עובד מחילה עליו מערכת של זכויות וחובות, בהתאם לדיני העבודה ולהסכמי עבודה החלים עליו. כדרכו של סטטוס, אין סטטוס זה נקבע לפי החוזה הפורמלי שבין הצדדים, אלא לפי התנהגותם.

בדרך כלל אין ספק בדבר היותו של אדם בגדר עובד (שכיר), אך התרבותן של תבניות העסקה לא שגרתיות יוצרת מקרי גבול שבהם נדרשת הכרעה לפי מבחנים מקובלים לקיומם של יחסי עובד-מעביד.

על ריבוי המשמעויות של המונח "עובד" עמד השופט אהרן ברק:

המונחים "מעביד" ו"עובד" מופיעים בשורה ארוכה של חוקים. נקודת המוצא העקרונית אשר חייבת להנחות אותנו, היא כי לביטויים אלה אין משמעות אוניברסאלית, אלא המשמעות שנודעת להם קשורה קשר הדוק להקשר בו מופיעים ביטויים אלה. לשון אחר: אין הגדרה אחת ויחידה אשר משמשת אמת מידה לקביעת יחסי מעביד-עובד, אלא קיימות הגדרות רבות ומגוונות, הכול בהתאם להקשר הדברים, בו מתעוררת השאלה. על-כן תהא זו תופעה טבעית, כי פלוני ייחשב כעובד לצורך חוק אחד, אך לא ייחשב כעובד לצורך חוק אחר. (ע"א 502/78 מדינת ישראל נ' ירוחם ניסים ואח', פ"ד לה(4) 748)

ראה מעמד.

יש שמבחינים, בעקבות האנגלית, בין המושגים שכר (שכר-עבודה) ומשכורת. שכר (wages), הוא התמורה שניתנת לעובדי כפיים (עובדי "צווארון כחול"); משכורת (salary), היא התמורה שניתנת לעובדי "צווארון לבן": פקידים, מנהלים וטכנאים.

הבחנה אחרת רואה במשכורת תמורה שניתנת על בסיס חודשי, ואילו בשכר - תמורה שניתנת לפי בסיס קצר יותר כגון שעה, יום או שבוע. הבחנה מעין זו נכללת בחוקי עבודה אחדים, שבהם מופיעה הגדרת המושגים עובד בשכר ועובד במשכורת באופן רלבנטי לאותו חוק.

ראה מעמד

ראה עובד במשכורת.

עובד שנשלח לחו"ל על-ידי מעבידו (גוף עסקי, מוסדות המדינה וכד') לתקופה מתמשכת (להבדיל ממסע עסקים קצר). בזמן שהותו בחו"ל יכול העובד להיות מועסק על-ידי הגוף ששלח אותו, או על-ידי חברה מקומית (בעלת קשר פורמלי עם החברה השולחת, כגון חברת-בת, או חסרת קשר כזה). הצבת העובד בחו"ל מחייבת השגת אשרת עבודה בארץ היעד וטיפול בהוצאות הניוד.

משכורתו של עובד ישראלי המועסק בחו"ל שונה מבחינות רבות מהמשכורת ששולמה לו בארץ. המשכורת מחושבת ומשולמת במטבע חוץ (דולר ארה"ב או המטבע המקומי). הרכבה של משכורת זו פשוט, בדרך-כלל, מזה של המשכורת בישראל.

כבסיס לקביעת המשכורת בחו"ל משמשים המשכורת בארץ, תוך התחשבות ביוקר המחיה בארץ היעד, והמשכורת המקובלת בארץ היעד לעובד בעל תפקיד דומה. רכיבים עיקריים שמתוספים למשכורתו של ישראלי המועסק בחו"ל הם תשלום הוצאות דיור, הוצאות חינוך והוצאות ריפוי, שנגרמות לעובד עקב יציאתו לחו"ל.

כללי מס הכנסה שחלים על משכורתו של תושב ישראל שנשלח על-ידי מעבידו לחו"ל לביצוע עבודה עבורו בתקופה רצופה של יותר מארבעה חודשים שונים מאלה של ישראלי רגיל, ויש בהם התחשבות בהוצאות המיוחדות לדיור, חינוך וריפוי, ובדרך כלל יש בהם התחשבות במס שהעובד משלם בחו"ל, לשם מניעת כפל מס.

מעביד ישראלי חייב, בדרך-כלל, בתשלום דמי ביטוח-לאומי בגין עובד ישראלי המועסק על-ידו בחו"ל. במקביל מתקיימת פעמים רבות חובה דומה גם בארץ היעד, כלומר מבוצע תשלום כפול של דמי ביטוח לאומי.

לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982.

לאתר של חברת DavidShield, המציעה ביטוח בריאות לישראלים השוהים בארצות הברית.
לאתר של ORI - חברת ייעוץ העוסקת בהצבת עובדים בחו"ל.

ראה מעמד.

עובד שאינו תושב ישראל, אלא הגיע אליה ממדינה אחרת בחיפושיו אחר פרנסה. העובדים הזרים כבשו לעצמם בשנים האחרונות מקום ניכר בשוק העבודה הישראלי. בענפים מסוימים משקלם בולט במיוחד: בנייה, חקלאות וסיעוד. שכרם של העובדים הזרים המועסקים בענפים אלה נמוך במיוחד, ולכן מתקיימת העסקתם במקביל לאבטלה נרחבת: המובטלים אינם מגלים עניין בעבודה המוצעת לעובדים זרים.

דיני העבודה חלים, לפחות להלכה, על עובד זר כפי שהם חלים על עובד ישראלי. בפקודת מס הכנסה ובחוק הביטוח הלאומי יש התייחסות נרחבת לתושב ישראל, ולכן נוצר בחוקים אלה יחס שונה לעובד זר. חוק מיוחד העוסק בהעסקתם של עובדים זרים הוא חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991. על העסקתו של עובד זר חל ההיטל על העסקת עובדים זרים.

עובד זר אינו נהנה מביטוח בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, משום שאינו תושב ישראל, אך על המעסיק לבטחו בביטוח בריאות באמצעות חברת ביטוח, בהתאם להוראות סעיף 1ד לחוק עובדים זרים.

על מידת הציות לדיני העבודה ביחס לעובדים זרים ניתן ללמוד מהערכתה של עמותת "קו לעובד", לפיה יותר ממחצית העובדים הזרים המועסקים בישראל אינם מקבלים תלוש משכורת, חרף הוראות החוק הדורשות זאת.

העסקתו של עובד זר בישראל מצריכה אישור של שירות התעסוקה, אך בפועל רבים מהעובדים הזרים מועסקים ללא אישור כזה. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2000 שהו בישראל 240,000 עובדים זרים, 140,000 מהם ללא רישיון.

ראה גם אש"ל.

העסקת עובדים זרים.

זכותון לעובד הזר - זכויות מכוח דיני העבודה, באתר של משרד התמ"ת.
עובדים זרים, באתר של רשות האוכלוסין וההגירה
אתר קו לעובד

במפעל המנהל את מצבת עובדיו לפי תקן: עובד שאינו מאייש משרה המופיעה בספר התקן, כלומר הוא מועסק ללא קיום תקן עבורו (להבדיל מעובד תקני).

העסקתו של עובד חוץ תקני היא בדרך כלל זמנית, עד לסיום המשימה שלשמה גויס או עד ליצירת תקן מתאים.

בהסכמי-שכר שונים מופיע המושג עובד יומי במשמעות של עובד בשכר, והמושג עובד חודשי במשמעות של עובד במשכורת, אם כי לעתים מיוחסת למושגים עובד יומי ועובד חודשי משמעות אחרת. בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים, למשל, מוגדר עובד יומי כמי שמקבל שכר עבודה ממעביד אחד בעד עבודה של פחות משמונה-עשר יום בחודש, אולם לא פחות משמונה שעות בשבוע.

ראה עובד המועסק בחו"ל 

"מי שמקבל שכר מן המדינה" (חוק יסודות התקציב). הגדרה מצומצמת יותר ניתנת בחוק שירות המדינה (גמלאות): "נתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים".

ראה עבודה מרחוק 

עובד המועסק על-ידי מעסיקו רק בעונה מסוימת בשנה, למשל עובד המועסק בקטיף

ראה מעמד 

במפעל המנהל את מצבת עובדיו לפי תקן: עובד המאייש משרה המופיעה בספר התקן (להבדיל מעובד חוץ תקני).

עובדים העוסקים בפעילות העיקרית והייחודית של המפעל, ולכן למעסיק עניין מיוחד בשימורם ובפיתוחם. על היחס לעובדי ליבה ניתן ללמוד מדבריו של מנכ"ל חברת התרופות "טבע", אלי הורביץ:

"10% מהעובדים בטבע מייצרים ערך רב, ו-90% מהעובדים מייצרים ערך, אבל ניתן למצוא להם תחליף. אחת השגיאות שאנחנו עושים היא מתן יחס זהה לכולם. עלינו לטפל אחרת באותם 10%" (הארץ, 25.3.2001).

ראה עובדי ליבה 

עובדים המועסקים לא ישירות על-ידי המעסיק הנהנה מעבודתם, אלא באמצעות קבלן כוח-אדם. מניע מרכזי להעסקת עובדי קבלן הוא הרצון להימנע מהמחויבות הנובעת מיצירת יחסי עובד-מעביד. העסקת עובדי קבלן נעשתה נפוצה למדי בשנים האחרונות, וחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם מנסה לעצור תופעה זו בקובעו שעובד קבלן שהועסק תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה) על-ידי אותו מעסיק יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. תחילתו של סעיף זה נדחתה פעמים אחדות, והוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008.

1. במדינות העולם השלישי: עובדים פיקטיביים, המופיעים במצבת כוח האדם של ארגונים ציבוריים המתוקצבים לפי שכר המועסקים בהם, ומשמשים ליצירת תקציבים מנופחים ולמעילה בכספי הציבור.
   
   
2. כינוי לעובדים שכתוצאה מדרישה לצמצום במצבת העובדים אינם נמצאים במצבה הפורמלית, אלא פועלים כיועצים, עובדי קבלן וכדומה. העסקתם של עובדים כאלה ממומנת מתקציבי רכש, פיתוח וכו', בצורה שמאפשרת להציג קיצוץ בעלות השכר.

ראה פועלים מאזורי יש"ע

שיעור המובטלים שמשך האבטלה שלהם עולה על משך זמן מסוים, למשל שנה, מתוך כלל המובטלים. עומק האבטלה משקף את היכולת של המובטלים להיחלץ ממצבם - גידול בעומק האבטלה פירושו שמי שהפך למובטל מתקשה יותר לחזור למעגל העבודה. משך זמן האבטלה שעל פיו מודדים את עומק האבטלה נתון לשיקול דעתו של החוקר: יש שמתייחסים למי שהיה מובטל שנה, ויש שמתייחסים למי שהיה מובטל תקופה קצרה יותר, למשל שלושה חודשים.

עומק האבטלה הוא מדד המשמש, בנוסף לשיעור האבטלה, להצגת חומרת האבטלה במשק, ומאפשר השוואה בין תקופות שונות באותה מדינה, ובין מדינות שונות באותה תקופה.

תוכנית ויסקונסין באה לצמצם את עומק האבטלה, כלומר להחזיר למעגל העבודה מובטלים שאבטלתם נמשכת זמן רב.

ב-22 במאי 2003 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית ובין ממשלת ישראל ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי, ובו הוסכם על הפחתת שכרם של העובדים במגזר זה. השם שנקבע בהסכם להפחתת שכר זו הוא "עידוד לצמיחה".

בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 001059/02 עמיר אבילאה ואח' נ' מדינת ישראל) נאמר:

יחסי העבודה מורכבים ונפתלים הם ולא תמיד מרכיב שכר, תוספת או תשלום, ניתנים לעובד למטרה הנושאת את שם התשלום. מצבים שכאלה קיימים ועל אף חסרונם, אין לשלול אותם כחלק מן המציאות השוררת בעולם יחסי העבודה. כך, אם לאמיתם של דברים, תשלום הנושא שם מסוים ניתן למטרה אחרת, יש לבחון את הדבר לגופו, לחשוף את איצטלת השם ולהגיע להגדרת המטרה האמיתית לשמה נועד התשלום.

את משמעות השם "עידוד לצמיחה" יש לבחון לאור דברים אלה של בית הדין לעבודה.

אוסף של משרות השוות במאפייניהן: המטלות המתבצעות במסגרת המשרות, ההשכלה והניסיון הנדרשים לאיוש משרות אלה, מורכבות העבודה המתבצעת במשרה ומידת האחריות המוטלת על העובד. דוגמאות: מתכנת מתחיל, מזכירה בכירה.

אוגדן העיסוקים (DOT - Dictionary of Occupational Titles) של שירות התעסוקה של ארצות הברית כולל 20,000 עיסוקים.

לאתר Occupational Outlook Handbook, שבו תיאור מפורט של מאות עיסוקים, כולל מידע על מספר המועסקים ורמות השכר (בארצות הברית).

ראה שביתה 

• העברת שכרו של העובד, כולו או חלקו, לגורם אחר, לשם תשלום חוב של העובד. עיקול שכרו של העובד נעשה על-פי המקורות הבאים:
• בהוראת בית-המשפט, לשם תשלום מזונות שהעובד חייב בו;
• צו מטעם לשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, לשם תשלום לנושים;
• צו של פקיד גביה, לפי פקודת המסים (גביה), לשם גביית מסים או אגרות.
  
  בהוראת העיקול ניתנים פרטיו של העיקול, ובהם גובהו הכולל של העיקול או גובה הסכום החודשי שיש לעקל, אופן הצמדתו של סכום העיקול לעליית המחירים במשק, והמוטב שלזכותו יש לבצע את העיקול.
  
  חוק הגנת השכר מגביל את הסכום שניתן לעקל משכרו של העובד, וקובע סכום מינימום שחובה להשאיר לעובד לקיומו ולקיום משפחתו. מגבלות אלה אינן חלות על עיקול לתשלום מזונות.

• צו של בית הדין לעבודה המוצא לבקשת העובדים ומורה להשתלט על נכסי המעביד, במקרה של קריסה כלכלית של המעביד המלווה בחשש שלא יוכל לעמוד בהתחיבויותיו לעובדים, כגון משכורת אחרונה, פיצויי פיטורים ופדיון חופשה.

הקטנת גובהה של תוספת היוקר, באמצעות השמטה, מהמדד המשמש בסיס לחישוב התוספת, של השפעת אחד הגורמים שהביאו לעליית המדד. פעמים רבות הוצע לעקר את השפעתו של פיחות בשער השקל, כדרך לשמירת השפעתו של הפיחות על רווחיות היצוא. במסגרת עסקת חבילה מבוצע לעתים עיקור של תוספת היוקר באמצעות הקטנה של אחוז התוספת. במסגרת עסקת חבילה שנחתמה בחודש מאי 1991, למשל, הופחתו שני אחוזים מתוספת היוקר ששולמה בחודש אוגוסט 1991.

ראה עלות השכר.

ההוצאה הכוללת של המעביד לתשלום השכר. בעלות השכר נכללים רכיבי השכר: תשלומים (שהם מרכיב העלות העיקרי), הטבות בשווה כסף (על-פי עלותן למעביד, ולא על-פי שווין לצורך מס), הפרשות, והתחייבויות. כן יש להוסיף לעלות השכר מס הכנסה על הוצאות עודפות. מתוצאה זו יש להפחית החזרים שניתנים למעביד, כגון: תגמולי מילואים ודמי פגיעה. סבסוד השכר מביא להקטנת עלותו.

הדיווחים של חברות ציבוריות וגופים במגזר הציבורי על שכר הבכירים בהם מציגים את עלות השכר של הבכירים, משום שהיא משקפת טוב מאשר השכר ברוטו את כל התמורה המשולמת להם.

רכיב שכר מקובל וחשוב במשכורתם של נציגי מכירות. גובהו של רכיב שכר זה נקבע בהתאם להיקף המכירות אליו הגיע נציג המכירות, ולכן רכיב שכר זה הוא בגדר שכר עידוד אישי.

במסגרת הדיון בעבירת משמעת של עובד, ענישה שחומרתה נקבעת לפי חומרת העבירה ומספר עבירות המשמעת של העובד. תקנוני משמעת מאפשרים ענישה מדורגת, כגון קנס משמעת, שלילת זכויות ותק והורדה בדרגה. העונש החמור ביותר במסגרת יחסי העבודה הוא פיטורים תוך שלילת הזכות לפיצויי פיטורים.

פעולה שעשה נישום וכל מטרתה היא הימנעות מתשלום מס. סעיף 86 לפקודת מס הכנסה קובע שכאשר פקיד השומה סבור "כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה" או "כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות", הוא רשאי להתעלם מפעולה זו ולגבות את המס המגיע כאילו לא נעשתה.

השאלה מתי עסקה היא בגדר "עסקה מלאכותית" נדונה בפסקי דין רבים, ובהם גם כאלה העוסקים במיסוי השכר. השופט ויתקון אמר בעניין זה:

אין אני גורס את המונח "מלאכותי" כדבר פיקטיבי או בדוי … אלא די בכך שהעסקה לובשת צורה המנוגדת לדפוסים המקובלים בחיי הכלכלה וסוטה מן הדרכים שבני אדם נוהגים בהן כדי להשיג תוצאה כלכלית מסוימת (עמ"ה (ת"א) 6/50 א.ב. נ' פקיד השומה ת"א).

בעקבות ביטול התקרה לדמי ביטוח לאומי בשנת 2002, נטו שכירים בעלי הכנסות גבוהות לעבור למעמד של נותני שירותים באמצעות חברה שבבעלותם, כדרך להתחמק ממס נוסף זה. רשות המסים הכריזה שתראה בצעד כזה עסקה מלאכותית.

הסכם, במסגרת המשא-ומתן על השכר, ששותפים לו הממשלה, המעסיקים והעובדים, ונושאיו שכר, מחירים ומסים. בעסקת חבילה אין המשא-ומתן מצטמצם להשגת יעדים בתחום השכר, אלא גולש למטרה רחבה יותר של השגת יציבות במשק וצמצום האינפלציה.

מרכיביה של עסקת החבילה כוללים ויתור של העובדים על תוספת לשכרם, התחייבות של המעסיקים להימנע מהעלאת מחירים, ומתן פיצוי למעסיקים ולעובדים על ויתוריהם אלה, בצורה של הקטנת המסים המוטלים עליהם.

עסקת החבילה הראשונה נחתמה בשנת 1970. עקב חוסר הפורמליות של מעורבות הממשלה בעיסקה זו הובטח חלקה של הממשלה בעיסקה - עדכון מדרגות המס - בצורה של התחייבות בעל-פה. בהמשך ניסה שר האוצר להתחמק ממילוי הבטחה זו, אך בעקבות לחצה של ההסתדרות קוימה ההבטחה. עסקת חבילה מיוחדת הביאה לחתימתו של הסכם תוספת-יוקר בחודש פברואר 1989. השתתפותה של הממשלה בעיסקה זו ניתנה לא בצורה של הקלות מס למעסיקים ולא בצורה של הקלות מס לעובדים, כי אם בצורה של הטבות למוסדות ההסתדרות: קופת-חולים, קרנות הפנסיה וחברת העובדים.

בסוף שנת 2001 יזם שר האוצר עסקת חבילה, שמטרתה הוצאת המשק מהמיתון שהוא שרוי בו. לראשונה נעשה ניסיון לצרף שותף רביעי לעסקה, בנק ישראל, שחלקו בה אמור היה להתבטא בהורדת הריבית.

אדם המתפרנס בעצמו, בלא שיהיה מועסק על-ידי מעביד אחר (להבדיל משכיר).

עקום המייצג את הקשר בין סכום המס שהממשלה גובה ובין אחוז המס השולי. העקום קרוי על שמו של ארתור לאפר, שהציג עקום זה בשנת 1974. ההנחה שביסוד העקום היא שככל שאחוז המס השולי עולה, כך פוחת העניין של העובדים בעבודה. ההתנהגות בשני קצות העקום ברורה: כאשר המס השולי שווה ל-0%, סכום המס הנגבה שווה לאפס; גם כאשר המס השולי שווה ל-100% סכום המס הנגבה שווה לאפס, משום שאיש לא יטרח לעבוד בשיעור מס כזה. בהתאם לשני קצוות אלה ברור שכאשר המס השולי עולה מ-0% כך עולה סכום המס הנגבה, אך מגמה זו נמשכת עד ששיעור המס השולי מגיע לסכום מס מרבי, ומנקודה זו מתחיל סכום המס לרדת.

השאלה המעניינת כל גובה מסים היא מהי הנקודה שבה מגיע סכום המס לערכו המרבי, משום שעל גובה המסים להיזהר שלא לעבור נקודה זו (אם כי לא בהכרח ישאף להגיע אליה). עקום לאפר מבהיר שקיימת תשובה לשאלה זו, אך הוא אינו מספק את התשובה. הדעות חלוקות אפילו ביחס לתשובה לשאלה האם אנו נמצאים מימין לנקודה זו, כלומר שכדאי להוריד את שיעור המס, או שאנו נמצאים משמאל לנקודה זו, כלומר עדיין ניתן להעלות את שיעור המס.

התרשים הבא נותן הצגה קונספטואלית של עקום לאפר. הנקודה T היא אחוז המס השולי שבו מגיע סכום המס לערכו המרבי.

גרף שמתאר את מידת השוויוניות בהתפלגות נתונה. בהקשר שלנו מתאר גרף זה את מידת השוויוניות בחלוקת ההכנסות. בציר האופקי של הגרף נרשם האחוז המצטבר של מקבלי ההכנסות (לאחר סידורם לפי הכנסה עולה), ובציר האנכי נרשם האחוז המצטבר של ההכנסות. במצב של שוויון מלא בחלוקת ההכנסות, הגרף הוא הפונקציה y = x, כלומר קו ישר היוצא מראשית הצירים בזוית של 45 מעלות. במצב של חוסר שוויון עקום לורנץ נמצא מתחת לקו המייצג שוויון מלא. ככל שהגרף נמוך יותר, הוא מייצג חוסר שוויון גדול יותר.

בדוגמה שלפנינו, הקו הכחול (הישר) מייצג חלוקה שוויונית של ההכנסות: ההכנסה המצטברת של 60% ממקבלי ההכנסות, למשל, היא 60% מההכנסה הכוללת. הקו האדום (העקום) מייצג חלוקה לא שוויונית של ההכנסות: ההכנסה המצטברת של 60% ממקבלי ההכנסות היא רק 38% מההכנסה הכוללת. 

מקדם ג'יני, המשקף את מידת השוויוניות בהתפלגות נתונה, מחושב על-פי עקום לורנץ.

עקום המייצג את הקשר בין רמת האינפלציה ורמת האבטלה. בהתאם לעקום זה, שהוצג לראשונה על-ידי הכלכלן הבריטי אלבאן פיליפס בשנת 1958, בין שתי בעיות אלה קיים יחס הפוך, כלומר כדי לשמור על אינפלציה נמוכה יש לשלם בגידול באבטלה, וכדי להגיע לתעסוקה מלאה יש להשלים עם אינפלציה גבוהה. את העקום שלו ביסס פיליפס על נתוני האבטלה והאינפלציה בבריטניה במשך מאה שנה. בהתאם לעקום פיליפס, לממשלה יש מרחב תמרון שבו היא יכולה להקטין את רמת האבטלה או את רמת האינפלציה (אך לא את שתיהן יחדיו), בהתאם לסדרי העדיפויות שלה. שנת 2002, שבה חל בישראל גידול באינפלציה יחד עם גידול באבטלה, הראתה לנו שעקום פיליפס אינו מספק תמונה מלאה של המציאות.

גרף המציין את רמת המיומנות בביצוע פעולה מסוימת או עיסוק מסוים, כפונקציה של משך הניסיון בביצוע פעולה זו.

בביטוח חיים: סכום הביטוח המוקטן הנשאר בתוקף בפוליסה לביטוח חיים כאשר המבוטח מפסיק לשלם פרמיות, אך אינו מפסיק את הביטוח, כלומר הוא משאיר בחברת הביטוח את סכומי החיסכון שצבר עד אותו מועד, מתוך כוונה לקבלם במועד שנקבע מלכתחילה בפוליסת הביטוח.

עובד שהיה מבוטח בביטוח מנהלים ועבר למקום עבודה שבו אינו מקבל הטבה זו, יכול לבחור בסילוק הפוליסה כדרך להימנע מתשלום פרמיות שוטפות.

בביטוח חיים ובקרן פנסיה: הסכום שמקבל המבוטח כאשר הוא מחליט להפסיק את הביטוח (או החברות בקרן) לפני המועד שנקבע מראש לסיום החיסכון וקבלת הזכויות. ערך הפדיון מתבסס רק על מרכיב החיסכון שבפוליסת הביטוח.

בשנים הראשונות לרכישתה של פוליסת ביטוח חיים, ערך הפדיון נמוך במיוחד, משום שהפרמיה משמשת במידה רבה לביסוי הוצאת המכירה של הפוליסה.

חלוקת האוכלוסייה לעשירונים משמשת בסטטיסטיקה ככלי נוח להצגת התפלגות האוכלוסייה. החלוקה מתבצעת באמצעות מיון האוכלוסייה בסדר עולה לפי מאפיין מסוים, וחלוקת האוכלוסייה הממוינת לעשר קבוצות שוות בגודלן. בתחום השכר נהוגה חלוקת האוכלוסייה לעשירונים בהתאם לגובה ההכנסה. בעשירון התחתון נכללים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, ובעשירון העליון נכללים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר.

השוואה בין ההכנסה בעשירון התחתון לזו שבעשירון העליון מלמדת על מידת השוויוניות במשק. בדוגמה שלפנינו, ההכנסות בעשירון העליון גדולות פי 11.5 מאלה שבעשירון התחתון, וההכנסות בשני העשירונים העליונים שקולות לאלה שבכל יתר שמונת העשירונים.

התחייבות נדחית לזמן ארוך, שסכומה ומועדי פרעונה נאמדים (אינם ידועים בוודאות). דוגמה: עתודה לפיצויי פיטורים.

ראה גם יעודה.

התחייבות נדחית לזמן ארוך, שסכומה ומועדי פרעונה נאמדים (אינם ידועים בוודאות). דוגמה: עתודה לפיצויי פיטורים.

ראה גם יעודה.עובדים שנמצאו מתאימים, בהתאם להכשרתם ולכישוריהם, לקידום לתפקידי ניהול, ובהתאם לכך נכנסים למסלול קידום שיכשירם לתפקידים אלה. הכשרת עתודה ניהולית היא פעילות מרכזית במסגרת פיתוח משאבי אנוש.