מילון לתנאי עבודה - ק

מונח יפני ייחודי, המציין מוות כתוצאה מעבודה מפרכת (עבודת יתר). המונח קארושי הופיע לראשונה בספר בשם זה שיצא לאור בשנת 1982, אך לתופעה עצמה ניתנה תשומת לב החל מראשית שנות השבעים.

יפן ידועה בעומס הרב המוטל על העובדים בה, ובעקבות זאת יש המעריכים כי קארושי הוא מנת חלקם של כ-10,000 עובדים מדי שנה. עקב קריטריונים מחמירים להכרה בקארושי כבפגיעה בעבודה, מספר המקבלים פיצוי בגין מוות מסיבה זו נמוך מאוד. במרבית המקרים קארושי מתבטא בשבץ או בהתקף לב, אך בית המשפט העליון ביפן הכיר גם בהתאבדות של עובד כמקרה של קארושי.

קארושי היא תופעה המאפיינת לא רק מנהלים, אלא גם עובדים זוטרים רבים, העובדים שעות רבות מדי יום ונמנעים מלצאת לחופשה שנתית. מרבית נפגעי הקארושי עבדו יותר מ-3,000 שעות בשנה, ולעתים אף הרבה יותר, בתקופה שקדמה למותם (לעומת שנת עבודה רגילה, שבה כ-2,000 שעות).

ראה מעמד.

אדם (או גוף) המבצע עבודה שלא במסגרת יחסי עובד-מעביד, תמורת תשלום הניתן לו בעד ביצוע העבודה (ולא בעד הזמן שהוא משקיע בביצוע העבודה).

בין קבלן למזמין עבודה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, בהתאם למבחנים לקיומם של יחסים כאלה: הקבלן אינו מחויב לעשות את העבודה באופן אישי אלא רשאי להעבירה לאחרים, הקבלן אינו פועל על-פי הוראות שוטפות של המעביד, והוא עושה את עבודתו במסגרת עסק עצמאי שלו ולא של המעביד. במקרה של חוסר עמידה בתנאים אלה, עלול בית הדין לעבודה לקבוע שחרף קביעתם החוזית של הצדדים התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד.

מי שעוסק במתן שירותי כוח-אדם של עובדיו אצל מעביד אחר. פעולתם של קבלני כוח-אדם בישראל התחילה והתבססה שנים רבות קודם להסדרתה בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח-אדם נועדה להשיג מטרות אחדות:

• גיוס מהיר של עובדים מיומנים הנחוצים לעבודה זמנית;
• השתחררות מהגבלות על פיטורי עובדים המופיעות בהסכמים קיבוציים רבים;
• הוזלת עלות העבודה, בזכות צמצום הזכויות של העובדים המועסקים באמצעות קבלן כוח-אדם לעומת המועסקים ישירות על-פי הסכמים קיבוציים.

העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח-אדם נעשתה נפוצה למדי בשנים האחרונות, כדרך ליצירת חיץ בין המעסיק בפועל ובין העובד לשם הוזלת עלות העבודה, גם כאשר ההעסקה היא לתקופה ארוכה. חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם מנסה לעצור תופעה זו, בקובעו שעובד קבלן שהועסק תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה) על-ידי אותו מעסיק יהפוך לעובד של המעסיק בפועל.

קבלן כוח-אדם עוסק בגיוס עובדיו והוא הקובע את שכרם. שונה ממנו הוא ה-payroller. בדגם העסקה זה המעסיק בפועל הוא העוסק בגיוס העובדים והוא הקובע את גובה שכרם, אך שכר זה אינו משולם לעובד על-ידי המעסיק בפועל אלא על-ידי גורם ביניים (ה-payroller) שהוא המעסיק הפורמלי (אתו חותם העובד את חוזה העבודה האישי), אך ספק אם ראה את העובד מעולם.

לאתר מנפאואר.
לאתר או.אר.אס משאבי אנוש.

קבלן המקבל באופן עצמאי משימות המהוות חלק מפרויקט רחב יותר, ומתחייב לבצען במחיר ובלוח זמנים נתונים. להבדיל ממיקור חוץ, שבו מדובר על התקשרות ארוכת טווח, בקבלנות משנה מדובר על התקשרות למשימה מסוימת, מוגבלת בזמן. להבדיל מעובדיו של קבלן כוח אדם הסרים למרותם של המנהלים במפעל ששכר את שירותיהם, קבלן משנה וספק שירותי מיקור חוץ הם המנהלים את עובדיהם (במסגרת הקווים המנחים שנקבעו בהסכם ההתקשרות). בהתאם לכך, התמורה לקבלן כוח-אדם ניתנת לפי מספר השעות שעובדיו פעלו בשירותו של מעסיקם בפועל, והתמורה לקבלן משנה ולספק שירותי מיקור חוץ ניתנת לפי המחיר המוסכם בעד השירות או המוצר שהם מספקים.

תהליכים כלכליים, כגון גלובליזציה ותחרות גוברת, מניעים מעסיקים להעברת משימות לקבלני משנה. צעד זה עלול להביא לפיטורי עובדים, ולכן זוכה להתנגדותם בצורה של צעדי מחאה ושביתות.

מי שעוסק, באמצעות עובדיו, במתן שירות מסוים למזמין השירות. להבדיל מקבלן כוח-אדם, המספק עובדים בלבד למזמין, והמזמין (שהוא המעסיק בפועל) עוסק בניהולם ובהכוונתם, קבלן שירותים עוסק במתן שירות מוגמר, והוא המספק את הציוד וחומרי הגלם הנחוצים למתן השירות, והוא העוסק בניהול מתן השירות. מתן השירות נעשה לעתים במפעלו של קבלן השירות ולעתים במפעל המזמין, בהתאם לאופי השירות הנדרש. שירותי ניקיון, הניתנים על ידי קבלן שירות, ניתנים מטבעם במפעל המזמין.

להבחנה בין קבלן כוח-אדם לקבלן שירות חשיבות גדולה מבחינת יישומו של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, החל על קבלני כוח-אדם אך אינו חל על קבלני שירות.

איתן אגמון, מיהו "קבלן כח אדם" ומיהו "קבלן שירותים", באתר "חשבים"

ראה קבלן משנה 

מענק חד-פעמי, בכסף או באופציות, הניתן לעובד מבוקש במיוחד, על-מנת לפתותו לעזוב את מקום עבודתו הנוכחי ולהצטרף למקום העבודה הנותן מענק זה.

רמת הכנסה שמשפחה שהכנסתה נמוכה ממנה נחשבת כסובלת מעוני. גובהו של קו העוני יחסי לגובה החציון של ההכנסה הפנויה במשק ומשתנה בהתאם לגודל המשפחה. על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 1999 היה קו העוני: ליחיד - 1,590 ש"ח, לזוג - 2,543 ש"ח, ולמשפחה בת ארבע נפשות - 4,069 ש"ח. כחמישית מתושבי המדינה נמצאו מתחת לקו העוני, ולשליש מתוכם ראש משפחה שעבד כשכיר.

פעולות רבות של הממשלה, בתחום המיסוי ובתחום הרווחה, נועדו לצמצם את היקף האוכלוסייה הנמצאת מתחת לקו העוני. הפעולות הקיימות והמתוכננות כוללות:

• קביעה פרוגרסיבית של שיעורי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, כך שנטל המס על בעלי שכר נמוך יהיה נמוך ביותר.
• מתן קצבאות המהוות מרכיב חשוב בהכנסתם של מעוטי הכנסה: הבטחת הכנסה, קצבת ילדים, קצבת זיקנה ועוד.
• עידוד צירופם של מקבלי הבטחת הכנסה למעגל העבודה, למשל באמצעות תוכנית ויסקונסין.
• ייזום ומימון הכשרה מקצועית למובטלים.

אגודה שיתופית, מפעל שהבעלות עליו נמצאת בידי עובדיו, להבדיל ממרבית מקומות העבודה, שבהם נעשית העבודה על-ידי שכירים שאינם בעלי המפעל. לכל אחד מהחברים בקואופרטיב חלק שווה בבעלות עליו, ולעתים מתבטא השוויון גם בשכר שווה לכל החברים. בנוסף לחברים מעסיק הקואופרטיב גם שכירים, שלהם אין חלק בבעלות.

הבולט בין מקומות העבודה מסוג זה בישראל הוא הקואופרטיב לתחבורה, "אגד". בהתאם לאתר האינטרנט של "אגד", מועסקים בו 3,225 חברים ו-4,575 שכירים (בשנת 2001).

מבחינת דיני העבודה חבר הקואופרטיב אינו נחשב לשכיר של הקואופרטיב, כלומר לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו ובין הקואופרטיב. חוק הביטוח הלאומי עוסק במפורש בסוגיה זו, באומרו: "לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה - כעובד, ואת האגודה - כמעבידו".

פרסום עב-כרס המכיל את פרשנותה של רשות המסים לפקודת מס הכנסה. הפרשנות מתבססת על פסקי דין ועל חוות-דעתם של מומחי הנציבות. חרף היקפו הגדול של פרסום זה (למעלה מ-1000 עמודים), דומני שעדיין רב בפקודה הנסתר על הגלוי.

כופה, שלא ניתן להתנות עליו. הוראות חוקי העבודה הן קוגנטיות, משום שלא ניתן לוותר על זכות המוקנית בהן באמצעות חוזה עבודה אישי, ואף לא באמצעות הסכם קיבוצי. גם סעיפים נורמטיביים בהסכם קיבוצי הם קוגנטיים, משום שלא ניתן לוותר על זכות המוקנית בהם באמצעות חוזה עבודה אישי.

גישה זו נובעת מההשקפה שבמסגרת יחסי העבודה כוחו של המעביד גדול מאוד בהשוואה לכוחו של העובד, ולכן יש למנוע מהמעביד יכולת להכתיב לעובד לוותר על זכויות המוקנות לו בחקיקה או בהסכם קיבוצי.

ראה גם דיספוזיטיבי.

כללי לבוש, פורמליים או בלתי פורמליים, המחייבים עובדים במקום עבודה מסוים, ובפרט עובדים שבאים במגע עם לקוחות. קוד הלבוש פחות נוקשה מהחיוב ללבוש מדים, אך גם הוא שולל מהעובד את הזכות להתלבש כראות עיניו. דוגמה לכך היא הגישה, המקובלת במגזר הפיננסי, שבה נדרשים העובדים ללבוש חליפות ועניבות, ועובדות נדרשות ללבוש חליפות עם מכנסיים או חצאית.

קופת גמל המשמשת את המעביד ליצירת יעודה לפיצויי פיטורים. ההפרשה לקופה נעשית לפי הזכות לפיצויים של כל עובד, אך אינה נרשמת על שמו של העובד.

סכומים המשמשים במפעל לתשלום מיידי של הוצאות קטנות שנוצרות במהלך הפעילות השוטף. עובד שנסע באופן חד-פעמי בתחבורה ציבורית בשליחות מעבידו, מקבל לעתים מהקופה הקטנה את החזר ההוצאות בפועל שהיו לו, בהתאם לכרטיסי הנסיעה שהוא מגיש. כאשר העובד נוסע בתחבורה ציבורית בשליחות מעבידו פעמים רבות, נוח יותר לבצע את ההחזר אחת לחודש, דרך תלוש המשכורת של העובד או באמצעות מערכת הנהלת החשבונות של המפעל.

בתקנות מס הכנסה: קופת גמל המנוהלת על-ידי חברת ביטוח, כגון ביטוח מנהלים.

מוסד פיננסי המשמש להפקדת כספים על-ידי העובד ועל-ידי המעביד, כספים הניתנים לעובד בעת קרות המאורע המתאים, בהתאם לתקנונה של קופת הגמל ולהוראות החוק: פרישת העובד מעבודה, הגעת העובד לגיל המתאים, מעבר תקופת זמן נאותה מתחילת החברות בקופה ועוד. המסגרת החוקית לפעולת קופות הגמל בישראל ניתנת בפקודת מס הכנסה ובתקנות שהותקנו מכוחה. על פעולתן של קופות הגמל מפקח אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר.

מבחינת העובד משמשות קופות הגמל לסוגיהן לשתי מטרות עיקריות:

• חיסכון לטווח בינוני או ארוך, אשר להגשמתו קיים מגוון רחב של קופות גמל שנועד לענות על צרכים שונים של העובד בתחום זה.
• השגת הטבות מס, שהופכות חיסכון בקופות אלה לעדיף במידה ניכרת על-פני חיסכון רגיל. הקלות מס אלה מוקפות סייגים שמוגדרים בסעיפים רבים של פקודת מס הכנסה.

קופות הגמל נבדלות זו מזו בהיבטים הבאים:

• השכר המהווה בסיס לחיסכון בקופה;
• כללי הניכוי מהעובד והפרשת המעביד לקופה;
• זיכוי/ניכוי ממס הכנסה בגין הניכוי מהעובד;
• מס הכנסה על הפרשת המעביד;
• משך החיסכון בקופה והזכויות שמוקנות לחבר;
• כללי שמירת הזכויות בקופה בעת החלפת מעביד;
• מועד משיכת הכסף מהקופה: בתום זמן קצוב, בגיל זיקנה, במקרה נכות, במקרה מוות או לאחר הפסקת עבודה;
• אופן משיכת הכסף מהקופה: בבת-אחת (קופת גמל לתגמולים) או בתשלומים חודשיים (קופת גמל לקצבה);
• מס הכנסה על משיכת כסף מהקופה;
• הגורם המנהל את הקופה: בנק, חברת ביטוח, קרן פנסיה, או קופה מפעלית.
• אופן צבירת הזכויות: הפרשות קבועות או הטבות קבועות.
• תמהיל ההשקעות של הקופה.

לאתר גמל נט להשוואת קופות גמל.

קופת גמל המשלמת לחבר, בבוא העת, את הכספים שצבר בתוספת הרווחים שנצברו. מידת הביטחון הסוציאלי שמעניקה קופת גמל הונית לחבריה נמוכה יחסית לזו שניתנת בדרכים האחרות לביטוח פנסיוני, משום שאינה בה מענה נאות למקרי מוות ונכות.

בתחילת 2008 נאסרה הפקדת כספים בקופגת גמל הונית, ונותרה רק האפשרות להפקיד בקופת גמל לקצבה. כן ממשיכים להתנהל בקופת גמל הונית כספים שהופקדו בה בעבר.

קופות הגמל ההוניות הן משני סוגים:

• קופת גמל לשכירים
• קופת גמל לעצמאיים

מסלול ההשקעה של כספי החיסכון נקבע בדרך כלל על-ידי קופת הגמל, אך יש גם קופות גמל המאפשרות לחוסך לבחור את מסלול ההשקעה הרצוי לו, מבין מסלולים אחדים המוצעים לו על-ידי קופת הגמל.

קופת גמל שהחיסכון בה מתבצע בהתאם להוראות סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, ומטרתו העיקרית השגת הטבת מס הניתנת בגין חיסכון זה. למרות שמן, שמקורו בסיבות היסטוריות, נועדו קופות אלה גם לשכירים, ולא רק לעצמאיים. החיסכון בקופה נובע רק מניכוי משכרו של העובד (אין הפרשת מעביד).

בנוסף לחיסכון של העובד בקופה ניתן להביא בחשבון לעניין זה גם חיסכון בקופת גמל כזו שנעשה על-ידי בן-זוג, ילד או הורה של העובד (בתנאי שקרוב המשפחה אינו זוכה בעצמו להקלות מס לפי סעיף זה), וכן תשלומים, ששולמו למדינה או לרשות מקומית, לשם שמירת זכויות הפנסיה של העובד (בזמן שהעובד נמצא בחופשה ללא תשלום, למשל).

הבסיס לחישוב סכום החיסכון המזכה בהטבת מס הוא אותו חלק של השכר החייב במס, בגינו אין הפרשת מעביד לקופת גמל לשכירים. יש לשים לב שגם לעובד המבוטח בפנסיה תקציבית - ולפיכך אין מנכים משכרו לקופה זו - יש בסיס לפיו נצברות לו זכויות לפנסיה, ולכן רכיבי שכר הנכללים בבסיס לפנסיה אינם נכללים בבסיס לחיסכון בקופת גמל לעצמאיים.

גובה החיסכון בקופה המזכה בהטבות מס הוא 5% מהבסיס עד לתקרת הכנסה מזכה. עובד שמלאו לו 50 שנה בתחילת שנת המס רשאי לחסוך 7.5% מהבסיס, אך לא יותר מאשר 5% מהתקרה (כלומר בעלי הכנסה גבוהה אינם נהנים מזכות יתר זו שניתנה למבוגרים). אחוזים אלה חלים על עובד שכיר, לעובד עצמאי ולפנסיונר אחוזים אחרים.

סכום החיסכון בגבולות האחוזים והתקרה הללו מנוכה (לצורך חישוב מס הכנסה) במלואו מהשכר החייב במס של העובד, כלומר חלק ממשכורת העובד בגובה הסכום שהועבר לקופת גמל פטור ממס.

משיכת כספים מקופת גמל לעצמאיים מותרת, בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות-גמל), אם התקיים אחד התנאים הבאים (קיימות נסיבות נוספות, נפוצות פחות, שבהן מותרת משיכת כספים):

• העובד הגיע לגיל 60;
• העובד הגיע לגיל פרישה, וחלפו 5 שנים מיום ההצטרפות לקופת-הגמל.

קופת גמל שהכספים המופקדים בה נועדו לקבלת קצבה, כלומר לעמית יינתנו תשלומים חודשיים, החל מהמועד שבו הוא נעשה זכאי לתשלומים אלה (להבדיל מקופת גמל לתגמולים). מתחילת שנת 2008 נחלקות קופות הגמל לקצבה לשני סוגים:

• קופת גמל משלמת לקצבה, שבבוא העת תשלם קצבה לעמית.
• קופת גמל לא משלמת לקצבה, שבבוא העת יעביר העמית את הכספים שהצטברו בה לקופת גמל לקצבה, וזו תשלם לו את הקצבה, בהתאם למקדם הפנסיה המתאים לו.

קרנות הפנסיה ותוכנית ביטוח גמלה שבמסגרת ביטוח מנהלים נמצאות בקטגוריה זו.

קופת גמל שהחיסכון בה מתבצע בהתאם להוראות סעיף 45א לפקודת מס הכנסה. מטרתה העיקרית של הקופה היא מתן ביטוח פנסיוני לעובד. קופות גמל לשכירים הן משני סוגים:

• קופת גמל לתגמולים,
• קופת גמל לקצבה.

התשלומים לקופת גמל לשכירים לשכירים מורכבים משלושה סעיפים:

• ניכוי מהעובד בשיעור 5% או 5.5% משכרו שמהווה בסיס לגמל,
• הפרשת מעביד לתגמולים זהה לניכוי מהעובד,
• הפרשת מעביד לפיצויים בשיעור 8.33% משכר הבסיס של העובד.

בגין חלקו של העובד בחיסכון בקופה מקבל העובד זיכוי ממס. הפרשת המעביד שמעל לתקרה חייבת במס כהכנסת עבודה.

קופת גמל שהכסף שנחסך בה עומד לרשות החוסך בבת-אחת בהגיע המועד שבו רשאי החוסך למשוך את כספו (להבדיל מקופת גמל לקצבה). קופות הגמל המנוהלות על ידי בתי השקעות וחלק מתוכניות ביטוח מנהלים נמצאות בקטגוריה זו. מתחילת שנת 2008 לא ניתן להפקיד כספים בקופה כזו.

כל תושבי המדינה מבוטחים בביטוח בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. השירות הרפואי ניתן למבוטח באמצעות קופת החולים שהוא חבר בה. בישראל פועלות ארבע קופות חולים: שירותי בריאות כללית (הגדולה שבהן), מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית.

דמי ביטוח בריאות, המשמשים למימון שירותים אלו, מנוכים ממשכורתו של העובד ומועברים למוסד לביטוח לאומי, שמחלק אותם בין קופות החולים לפי קריטריונים שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לאתר של שירותי בריאות כללית
לאתר של מכבי שירותי בריאות
לאתר של קופת חולים מאוחדת
לאתר של קופת חולים לאומית

ראה קרן פנסיה.

דף שבו מפרט מועמד לעבודה את השכלתו, כישוריו, מקומות עבודה קודמים ותחומי התמחותו, כך שהמעסיק הפוטנציאלי יקבל מידע בסיסי על מידת ההתאמה של המועמד למשרה הפנויה. בעקבות קריאת קורות החיים מחליט המעסיק האם לזמן את המועמד לראיון עבודה.

בשנים האחרונות התגבש מבנה אחיד למדי לקורות חיים:

• פרטים אישיים
• שם פרטי ושם משפחה
• כתובת מלאה
• תאריך לידה
• דרכי תקשורת
• טלפון בבית
• טלפון סלולרי
• דואר אלקטרוני
• השכלה (מהאחרונה אחורה)
• מוסד לימוד, מסלול לימודים, תקופת הלימודים, תואר
• מקומות עבודה קודמים (מהאחרון אחורה)
• תקופת העבודה
• שם מקום העבודה
• תפקידים והתמחויות
• שירות צבאי
• תקופת השירות
• דרגת שחרור
• תפקיד.

לאתר העוסק בכתיבת קורות חיים ובהפצתם.

העלאת העובד לדרגה גבוהה יותר או לתפקיד בכיר יותר. פעולה זו נעשית במסגרת מסלול הקידום של העובד (או יוצרת מסלול זה בדיעבד).

שם מודרני לפיטורים קולקטיביים. בשני המקרים התוצאה זהה: העובדים הזוטרים מפוטרים, והבכירים מקבלים בונוס על הצלחת התהליך.

תהליך שילובו של עובד חדש במקום העבודה. התהליך כולל הדרכה לעובד חדש, חניכה ומעקב אחר השתלבות העובד. במחזור החיים של העובד במפעל, שלב הקליטה מתבצע בהמשך לשלב הגיוס.

המצאות, יצירות ספרותיות ואומנותיות ושאר נכסים לא מוחשיים שיצר אדם, ולפיכך הם קניינו, הראוי להגנה במסגרת זכות הקניין. זכויות הקניין הרוחני מוגבלות בזמן, ובבוא העת הן הופכות לנחלת הכלל, כך שכל אדם רשאי להשתמש בהן כרצונו.

ביחס לקניין חומרי שיוצר עובד במסגרת עבודתו אצל מעבידו ברור שזכות הקניין היא של המעביד, הרי התמונה מורכבת מעט יותר בכל הנוגע לקניין רוחני. נקודת המוצא של החוקים השונים העוסקים בהגנה על הקניין הרוחני היא שזכות הקניין בקניין רוחני שיוצר עובד במסגרת עבודתו אצל מעבידו היא של המעביד, אך גם לעובד ניתנות זכויות מסוימות על הקניין הרוחני. דוגמה לכך מופיעה בסעיף 5 לחוק זכויות יוצרים, שבו נאמר:
אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ"י חוזה שירות או שוליאות והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות היוצרים, אלא שאם היתה היצירה מאמר או איזה חיבור אחר בעתון, במגזין או בכתב-עת כיוצא בזה, הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא דינה של היצירה כאילו שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום היצירה שלא כחלק מעתון, ממגזין מכתב-עת כיוצא בזה.
חוקים העוסקים בסוגיית הקניין הרוחני וחלוקתו בין המעביד לעובד הם:

• חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, סעיפים 131-140.
• חוק זכויות יוצרים, 1911, סעיף 5.
• חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, סעיפים 11-12.
• חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973, סעיפים 45-54.

בהסכם קיבוצי כללי משנת 1962 בין התאחדות בעלי התעשייה ובין ההסתדרות הכללית (ההסכם קרוי "תקנון עבודה") נקבעו קנסות לעבירות משמעת אחדות. על עבירות משמעת קלות, כגון עישון במקום שאינו מיועד לכך, מוגבל הקנס לגובה שכר של חצי יום עבודה. בעבירות משמעת חמורות יותר, כגון עבודה במקום אחר ללא רשות ההנהלה, אין בתקנון העבודה הגבלה על גובה הקנס. הטלת קנס משמעת אינה תורמת לאווירה טובה ביחסי העבודה, ואף יעילותה בשיפור המשמעת של העובד מוטלת בספק, ולכן אין היא מעשה נפוץ.

חוק הגנת השכר מתיר למעביד לנכות משכרו של העובד קנס משמעת שהוטל על העובד, בתנאי שקנס זה הוטל על העובד בהתאם להסכם קיבוצי או על-פי חיקוק.

תשלום חודשי שניתן לא תמורת עבודה בחודש שבו הוא משולם, אלא בהתאם לזכויות שנצברו בעבר. המוסד לביטוח-לאומי משלם למבוטחים קצבת זיקנה, קצבת שאירים, קצבת ילדים וקצבת נכות. פקודת מס הכנסה עוסקת בקצבה המשולמת על-ידי קופת גמל לקצבה.

בפקודת מס הכנסה: גובה הפנסיה שבגינו ניתן פטור ממס לפנסיונר. בשנת 2012 גובהה של הקצבה המזכה הוא 8,190 ש"ח לחודש. פנסיית שאירים פטורה ממס הכנסה בחלקה שעד גובה הקצבה המזכה. לפנסיה המשולמת למי שהגיע לגיל פרישה ניתן פטור ממס הכנסה בגובה 43.5% מהפנסיה שבגבולות הקצבה המזכה.

תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה, זכאי לקצבת זיקנה מהמוסד לביטוח-לאומי רק אם הכנסותיו אינן עולות על סכום הקבוע בחוק, בהתאם להרכב משפחתו. תושב שמלאו לו 70 שנה - לגבר, 67 שנה - לאשה, זכאי לקצבת זיקנה ללא התחשבות בגובה הכנסותיו.

הקצבה ניתנת רק לתושבים אשר היו מבוטחים תקופה מספקת, כלומר מילאו את שני התנאים דלהלן:

• היו מבוטחים 5 שנים רצופות מתוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל קצבת זיקנה או 12 שנים, גם לא רצופות, בכל תקופה אחרת.
• שילמו דמי ביטוח כחוק, עד הגיעם לגיל פרישה.

קצבת הזיקנה המזערית ליחיד היא בשיעור של 16% מהשכר הממוצע במשק. תוספת בעד התלויים במבוטח (אשה/בעל ושני ילדים), תוספת ותק ביטוח ותוספת דחיית קצבה, אשר משולמות לזכאים להן, עשויות להגדיל את קצבת הזיקנה עד ל-52.5% מהשכר הממוצע במשק.

מקבלי קצבת זיקנה, שאין להם הכנסה נוספת העולה על סכום קצבת הזיקנה ליחיד (אם אין תלויים בהם) או על סכום קצבת הזיקנה לזוג (אם יש תלויים בהם), זכאים לתוספת בהתאם לחוק הבטחת הכנסה.

הענקה חודשית, שנתן המוסד לביטוח לאומי בגין הילד השלישי ואילך של חייל או של בן משפחה של חייל. הגדרה זו של ההענקה נועדה, למעשה, למנוע אותה מערבים. בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי ניתנת הענקה זו, החל משנת 1997, לכל תושב, כחלק מקצבת הילדים, בגין הילד השלישי ואילך.

כל תושב ישראל זכאי לקצבת ילדים עבור כל אחד מילדיו שטרם מלאו לו 18 שנה. הקצבה משולמת על-ידי המוסד לביטוח-לאומי לאם הילדים ב-20 לכל חודש, לחשבונה האישי בבנק או לחשבון הבנק המשותף לה ולבן-זוגה. במקרה שהילד נמצא עם האב בלבד משולמת הקצבה לאב.

גובה הקצבה תלוי במספר הילדים, והוא נקבע בנקודות קצבה. ערכה של נקודת קצבה בחודש ינואר 2015 הוא 140 ש"ח. 

בעבר גדלה קצבת הילדים באופן תלול עם הגידול במספר הילדים במשפחה. החל מאמצע 2003 נקבע שגובה קצבת הילדים יהיה אחיד בגין כל ילד, אך ביחס לילדים שנולדו קודם לקביעה זו ייעשה הקיצוץ בהדרגה.

ראה ביטוח אימהות

ראה ביטוח נכות.

אלמנה/אלמן ויתומים של תושב או תושבת ישראל זכאים לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח-לאומי אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

• הנפטר או הנפטרת היו מבוטחים 12 חודשים רצופים לפני פטירתם, או 24 חודשים, גם לא רצופים, מתוך 5 השנים האחרונות שקדמו לפטירתם (כן מזכות בגמלת שאירים תקופות הביטוח המזכות בקצבת זיקנה).
• הנפטר או הנפטרת שילמו דמי-ביטוח כחוק.
• אלמן שאין עמו ילדים, זכאי לגמלת שאירים רק אם אינו מסוגל לכלכל את עצמו או שהכנסתו אינה עולה על סכום הקבוע בחוק.

קצבת השאירים ליחיד היא בשיעור של 16% מהשכר הממוצע במשק. שיעורי קצבת השאירים לאלמנה או לאלמן שאין עמם ילדים, נקבעים בהתאם לגילם ולכושרם לכלכל את עצמם. בתנאים מסוימים נוספות לקצבה תוספת בעד שני ילדים הנמצאים עם האלמן/האלמנה ותוספת ותק ביטוח.

מקבלי קצבת שאירים, שאין להם הכנסה נוספת העולה על סכום קצבת השאירים ליחיד (אם אין בהם תלויים), או על סכום קצבת השאירים לשניים (אם יש בהם תלויים), זכאים לתוספת בהתאם לחוק הבטחת הכנסה.

זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל קצבת זיקנה והיו מבוטחים פרק זמן כנדרש בחוק, עשויים להיות זכאים לקצבת זיקנה מלאה ובנוסף גם ל-50% מקצבת השאירים המגיעה להם.

תשלום הניתן לעובד לשם כיסוי הוצאות מסוימות של העובד בקשר עם עבודתו. דוגמאות: קצובת אש"ל, קצובת ביגוד, קצובת נסיעה.

קצובת אש"ל נועדה לפצות את העובד על הוצאות למזון וללינה שנגרמו לו בשל עבודתו. הזכות לקצובת אש"ל ניתנת בהסכמי השכר לעובד השוהה מחוץ למקום עבודתו, בהתאם לחלק היום (בוקר, צהריים או ערב) שבו שהה העובד מחוץ למקום עבודתו. דרך אפשרית לחישוב קצובת אש"ל היא בהתאם להוצאות בפועל שהיו לעובד, כפי שהן משתקפות בקבלות שהגיש, תוך חסימת סכום זה לתקרה. בדרך זו סרבול מסוים, הן מבחינת העובד והן מבחינת המעביד, ולכן מקובל יותר תשלום לפי תעריפים אחידים, על-פי הארוחות המתאימות לשהייתו של העובד מחוץ למקום עבודתו.

בתיקון לסעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה, שתוקפו מתחילת שנת 2011, נקבע שהוצאה על ארוחות אינה בגדר הוצאה מותרת בניכוי.

תשלום המשמש להחזר הוצאותיו של העובד לרכישת ביגוד המשמש אותו בעבודתו. 

ראה הוצאות נסיעה.

תשלום שניתן לעובד שנקרא לחזור לעבודה לאחר ששב לביתו בתום יום העבודה, עקב משימה הדורשת טיפול מיידי. תשלום זה כולל בדרך כלל גמול מינימלי המובטח לעובד ללא תלות במספר השעות שעבד.

מסלול ההתמחות והקידום המקצועי שהעובד צועד בו. תחילתו של מסלול זה בהכשרה המקצועית שרוכש העובד, והמשכו בעבודה במקומות עבודה שונים, תוך רכישת התמחויות וכישורים נוספים. רכישת מקצוע חדש מביאה לתפנית בקריירה של העובד, ובמקרה הקיצוני מובילה אותו לקריירה שנייה. תפנית בקריירה נובעת מרצון של העובד לעבור למסלול קריירה אטרקטיבי יותר, או משום שהקריירה הקודמת מיצתה את עצמה והעובד חייב לעבור הסבה מקצועית כדי להמשיך ולהתפרנס.

מסלול עבודה חדש שעובד מתחיל בו לאחר שהשלים שנות עבודה רבות במסלול עבודה קודם. אוכלוסייה מובהקת של בעלי קריירה שנייה הם אנשי כוחות הביטחון (צבא, משטרה וכו'), שבתום שירותם במסלול זה (בדרך כלל בגיל שבין 40 ל-50 שנה), הם פורשים לפנסיה ומתחילים קריירה שנייה בשוק העבודה האזרחי. לעתים משמשת ההתמחות שנרכשה בקריירה הראשונה גם בקריירה השנייה (למשל רופא צבאי שלאחר פרישתו מצה"ל ממשיך לעסוק ברפואה), אך פעמים רבות הקריירה השנייה היא, מטבע הדברים, בתחום התמחות שונה לחלוטין, אליו מביא העובד רק כישורים כלליים שרכש במהלך הקריירה הראשונה, כגון כישורי ניהול.

פעמים רבות זוכה העובד, במהלך הקריירה השנייה, להכנסה משני מקורות: שכר עבודה בעבודתו הנוכחית, ופנסיה בזכות עבודתו הקודמת. במצב זה נדרש העובד לתיאום מס.

ראה הלוואה.

קרן הפועלת במסגרת ארגון מעסיקים, ומטרתה להגביר את יכולת המעסיקים לעמוד מול תביעות שכר חריגות, באמצעות מתן פיצוי למעסיק על נזקים הנגרמים לו עקב שביתה.

קרן, שבה מפקיד המעביד מדי חודש אחוז מסוים משכרו של העובד, וכאשר העובד נעדר מעבודתו עקב מחלה משולם שכרו על-ידי הקרן. דרך זו טובה במיוחד לעובד ארעי, שעקב ניידותו יתקשה לצבור זכות לימי מחלה אצל מעבידיו.

ראה קרן פנסיה

תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי חברות השקעה והאיגודים המקצועיים. החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות. השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים. לעובדי הוראה, למשל, שיעורי הניכוי וההפרשה הם: 4.2% עובד, 8.4% מעביד (קיימים הבדלים אחדים בין קרן ההשתלמות למורים ובין הקרנות לשאר העובדים).

הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד (כלומר גלומה כאן הטבת מס נאה). ההפרשה הפטורה ממס היא באחוז שנקבע בהסכם הקיבוצי שחל על העובד (או לעובד שאין הסכם קיבוצי חל עליו - בהתאם לאחוז שנקבע בהסכם קיבוצי לעובד דומה מבחינת המקצוע והוותק), אך לא יותר מ- 8.4% לעובד הוראה, 7.5% לכל עובד אחר, עד לתקרת הבסיס (שהיא כפליים מתקרת תוספת היוקר)

פרטים על קרן ההשתלמות למהנדסים נמצאים באתר של הסתדרות המהנדסים.
שאלות ותשובות על קרנות השתלמות, באתר "מגדל".

קרן שבה מפקיד המעביד מדי חודש אחוז מסוים משכרו של העובד, וכאשר העובד יוצא לחופשה שנתית משולם שכרו על-ידי הקרן. דרך זו טובה במיוחד לעובד ארעי, שעקב ניידותו יתקשה לצבור זכות לימי חופשה אצל מעבידיו.

בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-2003, תשלום של קרן חופשה לעובד חייב בניכוי מס הכנסה במקור בשיעור 25%.

קרן שבה מפקיד המעביד מדי חודש אחוז מסוים משכרו של העובד, וכאשר העובד נעדר מחמת מחלה משולם שכרו על-ידי הקרן. דרך זו טובה במיוחד לעובד ארעי, שעקב ניידותו יתקשה לצבור זכות לימי מחלה אצל מעבידיו.

בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-2003, תשלום של קרן מחלה לעובד חייב בניכוי מס הכנסה במקור בשיעור 25%.

ראה קרן ביטוח מעסיקים.

קרן פנסיה באה להבטיח הכנסה לעובד בתקופת הזיקנה, או במקרה שהפך לנכה, ולספק הכנסה לשאיריו של עובד שנפטר.

בקרנות הפנסיה שתי תוכניות: פנסיית יסוד ופנסיה מקיפה. בנוסף מנהלות קרנות הפנסיה גם קרן דמי מחלה וקרן דמי חופשה, ומספקות שירותים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי.

במסגרת רפורמה בענף קרנות הפנסיה, שנועדה לטפל, בין השאר, בחוסר האיזון האקטוארי בקרנות, בשנת 1995 נסגרו קרנות הפנסיה הוותיקות לקליטת חברים חדשים, ובשנת 2003 הולאמו קרנות הפנסיה הגרעוניות. קרנות אלה הקימו קרנות נפרדות, שתנאיהן שונים, לשם קליטת חברים חדשים, וכמו כן החלו גם חברות ביטוח להפעיל קרנות פנסיה.

שאלות ותשובות על קרנות פנסיה, באתר "מגדל".

קרן פנסיה הסובלת מחוסר איזון אקטוארי ונמצאת בגירעון כבד. מרבית הקרנות הגרעוניות היו מאוגדות במסגרת אגף לביטחון סוציאלי של ההסתדרות הכללית. בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגרעוניות, והורעו תנאי העמיתים בהן.

הקרנות הגרעוניות הן:

• מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ,
• קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ,
• קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ,
• קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל אגודה שיתופית בע"מ,
• קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית בע"מ,
• נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ.

וכן הקרנות המפעליות:

• קרן הגמלאות של חברי "אגד" בע"מ,
• קרן הגמלאות של חברי "דן" בע"מ,
• קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ.

לאתר של קרן הפנסיה "מקפת".

קרן פנסיה שנוסדה לפני שנת 1995. רבות מקרנות הפנסיה הוותיקות הפכו לקרנות פנסיה גרעוניות, ועקב כך בשנת 1995 נסגרו הקרנות הוותיקות לקליטת חברים חדשים, ובשנת 2003 הולאמו קרנות הפנסיה הגרעוניות.

במסגרת הטיפול במשבר האקטוארי שפקד את קרנות הפנסיה הוותיקות, הן נסגרו לקליטת חברים חדשים. לקליטת חברים חדשים נפתחו, בסמוך לקרנות הוותיקות וגם על-ידי גורמים אחרים, קרנות פנסיה חדשות. הקרנות החדשות מבוססות על צבירת זכויות תוך שמירה על איזון אקטוארי, ותנאי החברים בהן נחותים לעומת תנאי החברים בקרנות הוותיקות.

בתקופת שביתה פטור המעביד מלשלם שכר לשובתים. כדי לאפשר לשובתים להתפרנס, משולמים להם לעתים דמי שביתה מקרן שביתה המנוהלת על-ידי האיגוד המקצועי.

ראה קרן פנסיה גרעונית.

ראה קרן פנסיה ותיקה.

תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי חברות השקעה והאיגודים המקצועיים. החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות. השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים. לעובדי הוראה, למשל, שיעורי הניכוי וההפרשה הם: 4.2% עובד, 8.4% מעביד (קיימים הבדלים אחדים בין קרן ההשתלמות למורים ובין הקרנות לשאר העובדים).

הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד (כלומר גלומה כאן הטבת מס נאה). ההפרשה הפטורה ממס היא באחוז שנקבע בהסכם הקיבוצי שחל על העובד (או לעובד שאין הסכם קיבוצי חל עליו - בהתאם לאחוז שנקבע בהסכם קיבוצי לעובד דומה מבחינת המקצוע והוותק), אך לא יותר מ- 8.4% לעובד הוראה, 7.5% לכל עובד אחר, עד לתקרת הבסיס (שהיא כפליים מתקרת תוספת היוקר).

קרן השתלמות לשכירים - שאלות ותשובות.
פרטים על קרן ההשתלמות למהנדסים נמצאים באתר של הסתדרות המהנדסים.
שאלות ותשובות על קרנות השתלמות , באתר "מגדל"

ראה קרן פנסיה.