מערכת שיטות שנועדו להבטיח ניצול יעיל של משאבי הארגון, ובפרט משאבי האנוש שלו, בעת ביצוע משימות הארגון. גישה זו להגברת פריון העבודה פותחה בסוף המאה התשע-עשרה בארצות-הברית, על-ידי המהנדס פרדריק טיילור (F.W. Taylor). ניצול לא יעיל של משאבי הארגון עלול לנבוע מתכנון לקוי של העבודה, מציוד לא נאות, עקב היווצרות צווארי בקבוק הגורמים להמתנה, ועוד. בחקר עבודה נכללים:

• חקר שיטות (method study):

בחינה שיטתית של הדרכים לביצוע משימות, והצעת שיפורים לשם ביצוע יעיל יותר של משימות אלה. בחקר שיטות שבעה צעדים:

• בחירת המשימה הנחקרת,
• הגדרת יעדים,
• רישום כל העובדות הרלבנטיות,
• בחינה ביקורתית של העובדות,
• פיתוח שיטה טובה יותר,
• התקנת השיטה החדשה,
• תחזוקה של השיטה החדשה.

• חקר זמנים (time study):
  קביעה שיטתית של הזמן הנחוץ לביצוע פעולות בתהליכים השגרתיים שבמפעל. לאחר מדידה של הזמנים נקבע זמן תקני לביצועה של כל פעולה, כבסיס לבקרתה של פעולה זו.

השיפור בניצול משאבי הארגון, המושג בעקבות חקר עבודה, מביא לשיפור הריווחיות והתחרותיות של הארגון, ועשוי לשמש בסיס לשיפור בשכר העובדים, למשל באמצעות הנהגת שכר עידוד. חקר עבודה מצוי בשימוש נרחב ביחס לעבודתם של עובדי יצור, אך ניתן להפעילו גם ביחס לעבודות מנהלה, תחזוקה ומכירה.