קופת גמל שהחיסכון בה מתבצע בהתאם להוראות סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, ומטרתו העיקרית השגת הטבת מס הניתנת בגין חיסכון זה. למרות שמן, שמקורו בסיבות היסטוריות, נועדו קופות אלה גם לשכירים, ולא רק לעצמאיים. החיסכון בקופה נובע רק מניכוי משכרו של העובד (אין הפרשת מעביד).

בנוסף לחיסכון של העובד בקופה ניתן להביא בחשבון לעניין זה גם חיסכון בקופת גמל כזו שנעשה על-ידי בן-זוג, ילד או הורה של העובד (בתנאי שקרוב המשפחה אינו זוכה בעצמו להקלות מס לפי סעיף זה), וכן תשלומים, ששולמו למדינה או לרשות מקומית, לשם שמירת זכויות הפנסיה של העובד (בזמן שהעובד נמצא בחופשה ללא תשלום, למשל).

הבסיס לחישוב סכום החיסכון המזכה בהטבת מס הוא אותו חלק של השכר החייב במס, בגינו אין הפרשת מעביד לקופת גמל לשכירים. יש לשים לב שגם לעובד המבוטח בפנסיה תקציבית - ולפיכך אין מנכים משכרו לקופה זו - יש בסיס לפיו נצברות לו זכויות לפנסיה, ולכן רכיבי שכר הנכללים בבסיס לפנסיה אינם נכללים בבסיס לחיסכון בקופת גמל לעצמאיים.

גובה החיסכון בקופה המזכה בהטבות מס הוא 5% מהבסיס עד לתקרת הכנסה מזכה. עובד שמלאו לו 50 שנה בתחילת שנת המס רשאי לחסוך 7.5% מהבסיס, אך לא יותר מאשר 5% מהתקרה (כלומר בעלי הכנסה גבוהה אינם נהנים מזכות יתר זו שניתנה למבוגרים). אחוזים אלה חלים על עובד שכיר, לעובד עצמאי ולפנסיונר אחוזים אחרים.

סכום החיסכון בגבולות האחוזים והתקרה הללו מנוכה (לצורך חישוב מס הכנסה) במלואו מהשכר החייב במס של העובד, כלומר חלק ממשכורת העובד בגובה הסכום שהועבר לקופת גמל פטור ממס.

משיכת כספים מקופת גמל לעצמאיים מותרת, בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות-גמל), אם התקיים אחד התנאים הבאים (קיימות נסיבות נוספות, נפוצות פחות, שבהן מותרת משיכת כספים):

• העובד הגיע לגיל 60;
• העובד הגיע לגיל פרישה, וחלפו 5 שנים מיום ההצטרפות לקופת-הגמל.