ארגון שבמסגרתו מאוגדים העובדים במפעל מסוים. לעתים פועלים במפעל אחד ועדי עובדים אחדים, בחלוקה גאוגרפית או ענפית. מסגרת לפעולתו של ועד עובדים נקבעת בתקנונים שגיבשה ההסתדרות הכללית, שעל פי חוקתה ועד העובדים הוא "התא הראשון במערכת האיגוד המקצועי".

הבחירות לוועד העובדים במפעל מוסדרות בתקנון הבחירות לוועדי עובדים, הקובע שבחירות אלה, הנערכות מדי שנה או שנתיים, הן חשאיות ואישיות, ועליהן לשמור על ייצוג נאות לקבוצות העובדים השונות שבמפעל. פעולת הוועד מוסדרת בתקנון ועדי עובדים. בית הדין הארצי לעבודה פסק (עע 248/07) כי חברי הנהלת המעסיק ומנהלים בכירים במפעלו אינם רשאים להיות בעלי תפקידים בוועד העובדים, משום שנאמנותם נתונה בראש ובראשונה למעסיק.

זכותם של העובדים להקים ועד עובדים ולהצטרף אליו היא חלק מחופש ההתאגדות.

אחדים מדיני העבודה, וכן הסכמים קיבוציים רבים, מעניקים לוועד העובדים סמכויות שונות, מצומצמות יחסית. כך, למשל, מתיר חוק שעות עבודה ומנוחה לוועד העובדים להגיע להסכם עם המעביד בעניין אורכו של יום העבודה, ובהסכמים קיבוציים שונים מוטלת על המעביד חובה לתאם עם הוועד פיטורי עובדים. במקומות עבודה שבהם ועד עובדים חזק, מורגשת יותר פעילותו של הוועד בהסדרת יחסי העבודה. כמו כן עוסק הוועד בפעולות לרווחת העובדים, כגון פעולות תרבות, קניות מוזלות ורכישת ביטוח ריפוי שיניים וביטוח משלים.

חוקת ההסתדרות מגבילה את עצמאותו של ועד העובדים, ומצריכה את הוועד לפעול באמצעות גופים מרכזיים של ההסתדרות, כגון מועצת הפועלים. כך, למשל, אין לוועד העובדים סמכות לחתום על הסכם קיבוצי, אם כי נהוג לצרף את חתימת הוועד להסכם, כדי להראות שהסכם זה נחתם על דעתו של הוועד.

למימון פעולות הוועד מנוכים דמי ועד משכרם של העובדים המשתייכים לוועד זה, ולעתים משתתף גם המעסיק במימון פעולת הוועד (הוצאה זו של המעסיק נחשבת להוצאה עודפת).