ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל נוסדה בשנת 1920, כארגון עובדים ציוני-סוציאליסטי. שמה של ההסתדרות שונה פעמים אחדות, ובשנת 1994 ניתן לה שמה הנוכחי. ההסתדרות מתאפיינת ברבגוניות גבוהה: מאוגדים בה עובדים מכל המקצועות ומכל גוני הקשת הפוליטית.

מטרות היסוד של ההסתדרות מוצגות בסעיף הראשון לחוקתה:

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל מאחדת ומאגדת את כל העובדים החיים על יגיעם, בלי לנצל עבודת זולתם,להנהלת מלחמת המגן והשחרור של מעמד העובד בארץ, הגנה על ענייניו ושיפור תנאי עבודתו ורמת חייו, טיפוח שיתוף ועזרה הדדית בקרב העובדים, העלאת ערך העבודה, עילוי האדם העובד ושחרורו מניצול, לבניין חברת העבודה בישראל - תוך הבטחת חירותו של היחיד בענייני דת והשקפת עולם.

בהתאם למטרות יסוד רחבות אלה, ובהיותה מרכיב חשוב של מוסדות "המדינה שבדרך", התפתחה ההסתדרות בארבעה תחומים: 

• איגוד מקצועי
• פעילות כלכלית, באמצעות חברת העובדים
• פעילות סוציאלית: קופת חולים, קרנות פנסיה, בתי אבות
• פעילות תרבותית: בתי ספר, עיתונות, הוצאה לאור

המשבר הכספי שפקד את ההסתדרות בשנות ה-90 הביא לצמצום ניכר בפעילותה בשלושת התחומים האחרונים, ולהתמקדות בפעילות של איגוד מקצועי. גם לאחר כל התהפוכות שעברה, ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים העיקרי בישראל.

מוסדותיה העיקריים של ההסתדרות: 

• אגפי הוועד הפועל: עוסקים בפיקוח על יישום מדיניות ההסתדרות במוסדותיה, ובחלק מהמקרים גם בביצוע מדיניות זו בנושאים ארציים. האגף לאיגוד מקצועי הוקם בשנת 1942 והוא עוסק בקביעת מדיניות השכר, במשא ומתן לקראת הסכם קיבוצי כללי, בהכרזת סכסוך עבודה ארצי ועוד.
• איגודים מקצועיים, שבהם מאוגדים העובדים לפי מקצועם: הסתדרות המורים, הסתדרות המח"ר וכו'.
• מועצות הפועלים: מועצת הפועלים היא המוסד המקומי העליון של ההסתדרות, בכל יישוב (או אזור) שבו היא ממוקמת.
• נעמת: מסגרת למתן שירותים לנשים, ובפרט נשים עובדות: מעונות יום, מוסדות להכשרה מקצועית, יעוץ משפטי וארגון פעולות התנדבות.
• המרכז החקלאי: ארגון גג של תנועות ההתישבות השיתופית ושל חקלאים עצמאיים החברים בהסתדרות.
• חברת העובדים: המסגרת לפעולותיה הכלכליות של ההסתדרות, באמצעות גופים הנמצאים בבעלותה או בשליטתה (כור, סולל-בונה, בנק הפועלים נכללו בעבר במסגרת זו, שהצטמצמה מאוד), ובאמצעות גופים כלכליים הנמצאים בבעלות עצמית של העובדים בהם (קואופרטיבים והתיישבות שיתופית).

בראש ההסתדרות עומד יו"ר ההסתדרות.בעבר נקרא התפקיד "מזכ"ל ההסתדרות", והראשון שכהן בו היה דוד בן-גוריון. 

ברוב מקומות העבודה המאורגנים ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים היציג, ובאחדים מדיני העבודה מוענקים לה זכויות מיוחדות בתוקף היותה "הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה". 

החברות בהסתדרות היא וולונטרית, וכרוכה בתשלום דמי חבר. חברות זו פוטרת את החבר ממס ארגון. בעשור האחרון של המאה העשרים חלה ירידה בולטת בשיעור השכירים החברים בהסתדרות, מגמה שהתחזקה במיוחד עם ניתוק הקשר בין החברות בהסתדרות והחברות בקופת חולים הכללית. 

 לאתר הסתדרות העובדים הכללית החדשה
 לאתר נעמת
 ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, בוויקיפדיה העברית.
 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בוויקיפדיה העברית.