עבודת נוער

חוק עבודת הנוער מתיר העסקת נערים בתקופה של חופשת לימודים מגיל 14 ואילך. במשך שנת הלימודים מותרת העסקת נערים מגיל 16 ואילך, ובמקרים מיוחדים - מגיל 15. החובה להקפיד על קיום דרישה זו, ודרישות נוספות שנועדו למנוע פגיעה בבריאות הנער, חלה לא רק על המעסיק אלא גם על הורי הנער. 

לפי חוק עבודת הנוער, אין להעסיק נער אלא אם נבדק על-ידי רופא המשפחה וזה אישר את העסקתו.

על-פי חוק עבודת הנוער מותר להעסיק נער לא יותר מ-8 שעות ביום ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. במקום עבודה שבו יום העבודה הרגיל הוא יותר מ-8 שעות, מותר להעסיק עד 9 שעות נער שמלאו לו 16 שנה. נער העובד לפחות 6 שעות ליום זכאי להפסקה (ללא תשלום) של 45 דקות. כאשר חרף הוראה זו, הועסק נער בשעות נוספות, הוא זכאי לגמול שעות נוספות בהתאם לכללים המופיעים בחוק שעות עבודה ומנוחה.

על המעסיק חלה חובת רישום נתוני הנוכחות של העובדים, באחת משתי דרכים:

• החתמת שעון נוכחות על ידי העובד
• ניהול רישום יומי על ידי העובד ואישורו על ידי ממונה.

אין להעסיק נער בשעות הלילה, כלומר בין בשעות 22:00 עד 6:00 לנער שמלאו לו 16 שנה וסיים כיתה י', ובין השעות 20:00 עד 8:00 לנער שטרם מלאו לו 16 שנה או טרם סיים כיתה י'. בתקופת חופשת לימודים ניתן להעסיק נער שמלאו לו 16 שנה עד שעה 24:00, בתנאי שהמעסיק ידאג להסעת הנער לביתו בסיום העבודה. לשר הכלכלה נתונה סמכות להתיר העסקת נערים בעבודת לילה, והיתרים כאלה הוצאו לעבודות מסוימות.

סעיף 21 לחוק עבודת הנוער קובע "לא יועבד נער במנוחה השבועית". איסור זה חל גם במקום עבודה שיש לו היתר להעסיק עובדים בוגרים בשבת. ברבות מהעבודות המיוחדות לקיץ ומתבצעות במקומות עבודה שאינם פעילים בשבת, נשמר סעיף זה, אך, כידוע, זה יום עבודה עיקרי של נערים העובדים במהלך השנה. על חומרתה של עבירה זו ניתן ללמוד מפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עפ 1004/00 אלוניאל בע"מ ועמרי פדן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 9.2.03), שבו הוטל קנס של 30,000 ש"ח על החברה המפעילה את מסעדות מקדונלד'ס בישראל, וקנס של 50,000 ש"ח על מנהלה של חברה זו, עקב העסקת שמונה נערות ונערים יהודים בליל שבת ובשבת. 

ראו גם: הקלות נוספות בהעסקתם של בני 17 וחצי שסיימו כיתה י"ב.

בהתאם לתקנות שהתקין שר העבודה והרווחה זכאים גם נערים להשלמה לשכר מינימום. שכר המינימום לנוער שונה מהשכר לבוגר אך תלוי בו - שכר המינימום לנוער נקבע באחוזים משכר המינימום הקבוע בחוק, בהתאם לגילו של העובד. שכר המינימום לשעה לנער מחושב לפי חודש עבודה בן 173 שעות בלבד, ועבודה של 40 שעות בשבוע נחשבת למשרה מלאה. בהתאם לכך שכר המינימום לנוער הוא (החל מחודש יולי 2016):

• נער שטרם מלאו לו 16 שנה: 19.52 ש"ח לשעה.
• נער שמלאו לו 16 שנה וטרם מלאו לו 17 שנה: 20.92 ש"ח לשעה.
• נער שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה: 23.15 ש"ח לשעה.
• חניך, שהוא נער עובד הלומד לפחות יומיים בשבוע שיעורי מקצוע בהתאם לחוק החניכות: 16.73 ש"ח לשעה.
• שכר המינימום לבוגר (מי שמלאו לו 18 שנה): 25.94 ש"ח לשעה.

בענף המסעדות מתקיים הסדר, שחל על נערים עובדים וגם על צעירים שכבר אינם בגדר נוער, במסגרתו העובד אינו מקבל שכר, אלא זכאי לטיפים בלבד. את הטיפים אין להביא בחשבון בחישוב זכותו של העובד לשכר מינימום, ועל המעביד לשלם את שכר המינימום בנוסף לטיפים. טריק מפוקפק אחר לחמיקה משכר המינימום: העסקת עובד מתחיל במשך זמן מה בסטטוס של "מתלמד", שאינו מקבל שכר.

צו ההרחבה בעניין הוצאות נסיעה לעבודה וממנה חל על בני נוער כפי שהוא חל על בוגרים. נער עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל, בנוסף לשכרו, גם החזר הוצאות נסיעה בגין כל יום עבודה, בהתאם למחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית, בגבולות הסכום המרבי, שהוא, לפי צו הרחבה האחרון שהוצא, החל מחודש ינואר 2014, 26.40 ש"ח ליום עבודה.

מכסת החופשה השנתית לנער גדולה מזו הניתנת לבוגר, והיא 18 יום בשנה לעומת 14 יום לבוגר (בשני המקרים כוללים ימי חופשה אלה גם את המנוחה השבועית). נער שעבד רק בחופשת הקיץ זכאי למכסה זו מוכפלת במספר ימי עבודתו חלקי 240 (כלומר יותר מהמתבקש באופן יחסי למשך תקופת ההעסקה). אם לא ניתנה לנער חופשה בתשלום כמתבקש מכלל זה, יש לשלם לו פדיון חופשה בסיום עבודתו.

אף שכל דיני העבודה חלים גם על העסקתם של נערים, לא כולם רלבנטיים. בין החוקים שלהם רלבנטיות גבוהה להעסקת בני נוער נמנה חוק הגנת השכר, המעניק פיצוי גבוה לעובד ששכרו לא שולם במועד. כאשר העסקתו של הנער נמשכת יותר מחודש, חל עליו חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), ולפיו על המעביד למסור לעובד  הודעה בכתב המפרטת את תנאי עבודתו. מעסיק הנוהג להעסיק נערים אך מטיל על כך מגבלות גיל חמורות מהאמור בחוק בלא שמגבלות אלה יתחייבו מאופיו של התפקיד, או מעדיף להעסיק רק נערים (או רק נערות) מסתכן בתביעה שתוגש נגדו בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מקנה לפקחי משרד הכלכלה סמכות להטיל עיצומים כספיים כבדים על הפרת הוראותיו של חוק עבודת הנוער. 

בנוסף יש לשים לב לצווי הרחבה ענפיים, כגון צו הרחבה בענף אולמות וגני אירועים, החלים על כל העובדים בענף מסוים, כולל נערים, ומקנים זכויות נוספות, מעבר לאלה שפורטו לעיל

נער עובד פטור מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות. מעסיקו חייב להפריש בגין שכרו של הנער דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.38% על חלק השכר שעד 5,678 ש"ח לחודש, ו-1.85% על חלק השכר שמעל זה. ענפי הביטוח הנכללים בדמי ביטוח אלה הם ביטוח נפגעי עבודה וביטוח פשיטת רגל (של המעביד), שלפחות הראשון שבהם חשוב מאוד גם לבני נוער.

נער עובד חייב, ככל עובד, למלא את טופס 101 למס הכנסה, שבו מדווחים פרטיו האישיים של העובד. בשנת 2016 סף המס לרווק הוא 4,860 ש"ח לחודש, כך שמרבית הנערים העובדים נמצאים מתחת לו ולא ינוכה מהם מס הכנסה. גם נער ששכרו גבוה מסף המס יוכל להצהיר (בצדו האחורי של טופס 101) שלא עבד מתחילת השנה, ובכך לזכות בפטור ממס. לטובת אותם נערים יחידי סגולה העוברים את סף המס השנתי נציין שנערה זכאית, ככל אישה, לעוד חצי נקודת זיכוי, ונער ונערה שמלאו להם 16 שנה זכאים לעוד נקודת זיכוי, כך שסף המס לגביהם גבוה יותר.

המניע העיקרי להעסקת בני נוער הוא השכר הנמוך שבו הם מסתפקים - שכר המינימום לנוער, לעתים אף ללא התוספות שיש להוסיף על שכר זה, כגון תוספת שבת בשיעור 50% בגין עבודה הנעשית בשבת. בחלק נכבד ממקומות העבודה, שבהם בני הנוער משרתים לקוחות הצעירים מהם בשנים ספורות, יש לנערים העובדים יתרון על פני עובדים מבוגרים יותר. בחופשת הקיץ, שבה ההיצע של עבודת נוער גדול מאוד לעומת הביקוש, קשה לבני הנוער לעמוד על המקח ולתבוע שכר גבוה משכר המינימום, אך לפחות רצוי לנסות לממש את הזכויות שמקנים דיני העבודה.

ראו גם:

העסקת בני נוער בחופשת הקיץ, באתר של משרד הכלכלה