העסקת עובדים זרים

העובדים הזרים כבשו לעצמם בשנים האחרונות מקום ניכר בשוק העבודה הישראלי. בענפים מסוימים – בנייה, חקלאות וסיעוד – משקלם בולט במיוחד. מאמר זה עוסק במאפיינים הייחודיים לשכרם ותנאי העסקתם של עובדים זרים

 

דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחילן

העובדים הזרים כבשו לעצמם בשנים האחרונות מקום ניכר בשוק העבודה הישראלי. בענפים מסוימים – בנייה, חקלאות וסיעוד – משקלם בולט במיוחד, עד כדי הפיכת עבודת הזרים לנורמה. מאמר זה עוסק במאפיינים הייחודיים לשכרם ותנאי העסקתם של עובדים זרים.

1.  מקומם של העובדים הזרים בשוק העבודה הישראלי

העובדים הזרים כבשו לעצמם בשנים האחרונות מקום ניכר בשוק העבודה הישראלי. בענפים מסוימים – בנייה, חקלאות וסיעוד – משקלם בולט במיוחד, עד כדי הפיכת עבודת הזרים לנורמה.

עד שנת 1992 היה מספרם של העובדים הזרים בישראל קטן למדי (כ-20,000 עובדים), והמקור העיקרי לעבודה זולה היה עובדי השטחים.

עם צמצום עבודתם של עובדי השטחים בישראל החלו עובדים זרים למלא את מקומם, ובסוף שנת 2000 שהו בישראל כ-240,000 עובדים זרים. הממשלה פעלה לצמצום מספרם של העובדים הזרים, אך במקביל החלה כניסתם הנרחבת של פליטים ומסתננים מאפריקה, שהצטרפו אף הם אל העובדים הזרים.

כניסתו של עובד זר לישראל והעסקתו בארץ מצריכות אישור של משרד הפנים ושירות התעסוקה, אך מועסקים גם עובדים זרים רבים חסרי אישור כזה, חרף הקנסות הכבדים המוטלים על העסקתם. החלטה של הממשלה לצמצום מספרם של העובדים הזרים, מתבטאת בגירושם של עובדים בלתי-חוקיים.

2.  חקיקה המשפיעה על העסקת עובדים זרים

העסקתם ומיסוים של עובדים זרים מוסדרים במפורש בחוקים הבאים:

בחוקים אחדים, ניתנות זכויות מסוימות רק לתושב ישראל. מכך משתמע שזכויות אלה אינן ניתנות לעובדים זרים. חוקים אלה הם:

בכל החוקים דלעיל מבדילה החקיקה בין תושב ישראל לבין עובד זר. בדיני העבודה לא קיימת הבחנה כזו, כלומר דיני העבודה (כגון חוק שכר מינימום וחוק חופשה שנתית), לרבות הסכמים קיבוציים וצווי-הרחבה, חלים, לפחות להלכה, על עובד זר כפי שהם חלים על תושב ישראל. על מידת הציות לדיני העבודה ביחס לעובדים זרים ניתן ללמוד מהערכתה של עמותת "קו לעובד", לפיה יותר ממחצית העובדים הזרים המועסקים בישראל אינם מקבלים תלוש משכורת, חרף הוראות החוק הדורשות זאת. לכאורה יכול עובד זר שזכויותיו קופחו לפנות לבית הדין לעבודה, אלא שפנייה זו אינה קלה למי שעובד בלא היתר, והעובד בהיתר חושש שפנייתו תגרום לפיטוריו, ועקב כך להפיכתו לעובד חסר היתר. נסיבות אלה מעודדות ניצול של העובדים הזרים על-ידי מעבידיהם.

3.  תנאי העסקתם של עובדים זרים

חוק עובדים זרים משלב שני היבטים בהעסקתם של עובדים זרים. תחילה עסק החוק רק באיסור העסקתם של עובדים זרים שלא במסלול המוגדר בחוק, וזאת כדי למנוע הגירה של עובדים זרים לישראל. בשנת 2000 נוסף לחוק ההיבט השני: מניעת ניצול של העובדים הזרים על-ידי מעסיקיהם. החוק מציב סדרה של תנאים ודרישות בפני מעסיקו של עובד זר. להבטחת תנאי עבודה ומחיה הולמים לעובד הזר, על מעסיקו לקיים את הדרישות הבאות:

  • ההתקשרות עם העובד הזר תיעשה בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד מבין (לא חלה חובה כזו על התקשרות עם עובד ישראלי).
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על העובד הזר, ולכן על המעביד לבטח את העובד בביטוח רפואי שיכלול סל שירותים שקבע שר הבריאות. המעביד רשאי לנכות משכרו של העובד את סכום דמי הביטוח.
  • המעביד חייב לספק לעובד הזר מגורים הולמים. גם במקרה זה ניתן לנכות משכרו של העובד את סכום ההוצאה למגורים, במסגרת הגבולות שקבע שר העבודה והרווחה.

בנוסף לכך על המעביד לקיים חובות אחדות כלפי הרשויות:

  • על המעביד לקבל אישור רפואי שהעובד הזר נבדק בבדיקה רפואית ואינו חולה במחלה מידבקת.
  • על המעביד לדווח למדור התשלומים בשירות התעסוקה על שכרם של העובדים הזרים.
  • לשר העבודה והרווחה מוקנית סמכות להתקין תקנות המטילות על המעסיק אגרה בגין כל אשרת עובד זר שמעניק לו משרד הפנים.

4.  מס הכנסה

מרבית נקודות הזיכוי למיניהן ניתנות רק לתושב, ולכן עובד זר אינו זכאי לנקודות זיכוי. עד לסוף שנת 2014 נקבע בתקנות מס הכנסה שתושב חוץ השוהה ומועסק בארץ כדין, והוא אינו "מומחה חוץ" (כמפורט להלן), זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי לגבר, 2.75 נקודות זיכוי לאישה. כן היה עובד זר זכאי לניכויים ולזיכויים אחרים, כגון ניכוי לפי סעיף 47 וזיכוי לפי סעיף 45א, בדומה לתושב.

החל מ-1 בינואר 2015 נכנסו לתוקף תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה-2014, ולפיהן עובדים בענף הסיעוד ימשיכו להיות זכאים לנקודות הזיכוי הבסיסיות: 2.25 נקודות זיכוי לגבר, 2.75 נקודות זיכוי לאישה. עובד זר (גבר) שלא בענף הסיעוד לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי. עובדת זרה שלא בענף הסיעוד תהיה זכאית לחצי נקודת זיכוי בלבד. בכל מקרה, תנאי לקבלת נקודות הזיכוי הוא שלעובד הזר יש אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל (תנאי זה שולל את נקודות הזיכוי ממסתננים, גם אם קיבלו רישיון עבודה). בנוסף שוללות התקנות החדשות מעובדים זרים גם זיכויים נוספים, כגון זיכוי תרומות וזיכוי בגין חיסכון בקופת גמל.

בעקבות שינוי זה העובדים הזרים נחלקים לשלוש קבוצות:

  • עובד זר חוקי בענף הסיעוד: 2.25 נקודות זיכוי לגבר, 2.75 נקודות זיכוי לאישה
  • עובד זר חוקי שלא בענף הסיעוד:  נקודת זיכוי אחת לגבר, 1.5 נקודות זיכוי לאישה
  • עובד זר לא חוקי (כלומר אין לו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1): 0 נקודות זיכוי.


מומחה חוץ זכאי לניכוי הוצאות שהייה, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה וחישוב המס לתושבי חוץ), התשל"ט-1979. מומחה חוץ הוא מי שמתקיימים בו כל התנאים הבאים:

  • הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית. תושב חוץ שהוזמן לישראל על-ידי חברה זרה (למשל חברת תעופה שיש לה נציגות בישראל), אינו מקיים תנאי זה.
  • הוא שוהה בישראל כדין, כלומר באישורם של משרד הפנים ושירות התעסוקה.
  • בכל תקופת שהייתו בישראל הוא עוסק בתחום מומחיותו הייחודית.
  • בעד עיסוקו בתחום מומחיותו שולמה לו הכנסה בסכום העולה על 13,300 ש"ח (בשנת 2015) כשהוא מוכפל במספר חודשי שהייתו בה, ונוכה ממנה במקור מס כדין.

מומחה חוץ זכאי, כל עוד לא מלאה שנה לשהייתו בארץ, להוצאות שהייה מוכרות, המנוכות מהכנסתו החייבת. בתקופה זו הוא אינו זכאי לנקודות זיכוי. עובד זר שאינו בגדר "מומחה חוץ" אינו זכאי להוצאות שהייה.

הוצאות השהייה המוכרות הן:

  • הוצאות דיור
    כל הוצאות הדיור מוכרות במלואן כנגד קבלות נאותות. הוצאות אלה כוללות שכר דירה, בין במלון ובין בשכירת דירה, לרבות כל הוצאות הדיור הנלוות, כגון ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית וכדומה.
  • הוצאות לארוחות
    העובד זכאי להוצאות לארוחות בגין כל ימי שהייתו בארץ (גם בגין הימים שבהם אינו מועסק), בסכום מרבי של 330 ש"ח ליממה (בחודש ינואר 2015). לקביעת הסכום שיוכר לעובד כהוצאות לארוחות, בגבולות הסכום המרבי, קיימות שתי שיטות:
    - הוצאות לארוחות שהוצאו בפועל מוכרות כנגד קבלות נאותות.
    - בהעדר קבלות נקבע הניכוי לפי שיקול דעתו של פקיד השומה, בהתאם להכנסתו ולרמת חייו של העובד. הגבול שנקבע על-ידי רשות המסים הוא 50% משכרו של העובד.
  • הוצאות טיסה
    מותרות בניכוי מלוא הוצאות הטיסה של העובדים לארץ ובחזרה, לפי מסמכים נאותים, בין אם שולמו על-ידי המעסיק הישראלי לעובד, ובין אם שולמו לחברה המעסיקה אותו בחו"ל.

כל הניכויים הנ"ל מותרים רק בגין סכומים שהוצאו בפועל. אם מהנסיבות מתברר כי לא הוצאו בפועל (למשל בהתאם לסכום שהעובד מעביר לחו"ל), אזי או שההוצאה לא תותר, או שיש לזקוף לעובד הכנסה נוספת בשווי ההטבות שסופקו לו, בנוסף למשכורת המשולמת לו במזומן.

"תושב" מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כדלקמן: "לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל", ובהמשך לכך: "חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל - אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;"


בהתאם להגדרה זו, לאחר חלוף שנים-עשר חודשים לשהייתו בארץ, יוכל עובד זר לבקש הכרה כתושב ישראל, ובלבד שישהה בארץ לפחות שישה חודשים בשנת המס. אם יוכר כתושב על-ידי פקיד השומה, ייהנה מההטבות הניתנות לתושבי ישראל (כגון נקודות זיכוי נוספות), לרבות ההנחות לתושבי יישובים מסוימים. לא די בתעודת זהות לתושב ארעי כדי לקבל הכרה כזו. הקריטריון להכרה בעובד זר כתושב לצורך מס הכנסה הוא שמרכז חייו של העובד עבר למדינת ישראל, ולכן לא קל לקבל הכרה כזו.

בנוסף לכל האמור לעיל, קיימות אוכלוסיות מועדפות של עובדים זרים, הזכאיות להקלות נוספות:

  • סעיף 50 לחוק לעידוד השקעות הון מעניק הקלת מס מיוחדת למומחה מאושר (כהגדרתו בחוק זה): "שיעור המס המוטל על הכנסתו של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן לא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. הנחה זו תינתן במשך שלוש שנות מס מראשית שנת המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה, אולם המינהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד חמש שנים נוספות".
  • תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) מגבילות את שיעור המס החל על ספורטאי חוץ: "על הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מהכנסתו מהשתתפות במשחקים, תחרויות או אימונים יחול מס בשיעור 25% במקום השיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, והכנסה זו תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת".
  • תקנות מס הכנסה (עיתונאי חוץ) מגבילות את שיעור המס החל על עיתונאי חוץ: "על הכנסתו החייבת של עיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית יחול מס בשיעור 25% במקום השיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, והכנסה זו תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת".

מס הכנסה חל על משלם המס, כלומר על העובד. עם זאת, הקלות המס המפורטות לעיל לא נועדו להקל על העובד אלא על מעסיקו. את העובד הזר לא מעניינים דיני המסים של מדינת ישראל והוא לא בא ארצה ממניעים ציוניים. את העובד הזר מעניין גובה השכר נטו המשולם לו בארץ (פעמים רבות ניכר עניין זה בהסכם השכר שבו נקבע השכר נטו, ולא השכר ברוטו כמקובל). הקטנת שיעור המס החל על העובד מאפשרת למעסיק לתת לעובד את שכר הנטו שהוא מצפה לו באמצעות שכר ברוטו נמוך יותר.

5.  ביטוח לאומי

עובד זר מבוטח רק בשלושה ענפים של הביטוח הלאומי: נפגעי עבודה, פשיטת רגל ואמהות. דמי הביטוח החלים עליו הם לפיכך:

  • ניכוי מהעובד: שיעור מופחת (על חלק השכר שעד ל-60% מהשכר הממוצע) – 0.04%, שיעור רגיל (על חלק השכר שמעל למחצית השכר הממוצע) – 0.87%.
  • הפרשת המעביד: שיעור מופחת (על חלק השכר שעד ל-60% מהשכר השכר הממוצע) – 0.49%, שיעור רגיל (על חלק השכר שמעל למחצית השכר הממוצע) – 2.34%.

עובד זר אינו מבוטח בביטוח בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן פטור, כמובן, מניכוי דמי ביטוח בריאות.

המושג "תושב" הוא מושג בסיסי לקביעת ענפי הביטוח החלים על אדם, אך המושג אינו מוגדר במלואו בחוק הביטוח הלאומי, ומשמעותו נקבעה בפסיקה ובפרשנות של המוסד לביטוח לאומי. הקריטריונים להכרה באדם כתושב ישראל לעניין ביטוח לאומי וביטוח בריאות חמורים במידה ניכרת מאלה של מס הכנסה. עובד זר השוהה בארץ יותר משנה אחת ברציפות יוכר כתושב לצורך מס הכנסה, אך לא יוכר כתושב לצורך ביטוח לאומי וביטוח בריאות. הכרה כזו תינתן רק לאחר שנות שהייה רבות, ולאחר עמידה במבחנים נוספים המוכיחים את הקשר של העובד לארצנו.

כל ההוצאות המותרות בניכוי מההכנסה החייבת, כאמור בסעיף מס הכנסה לעיל, פטורות גם מדמי ביטוח לאומי. גובהן הניכר של ההוצאות המותרות בניכוי עלול להביא לכך שההכנסה החייבת תהיה נמוכה מאוד. אין בכך כל בעיה מבחינת מס הכנסה, אך מבחינת הביטוח הלאומי היא עלולה להיות נמוכה מהמינימום החייב בדמי ביטוח ולכן יידרש חישוב דמי ביטוח לפי המינימום. במקרה של פגיעה בעבודה יקבל העובד הזר גמלאות לפי המשכורת ששימשה בסיס לחישוב דמי הביטוח, כלומר יהיו אלה גמלאות נמוכות יחסית.

6.  היטל על העסקת עובדים זרים

במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל נקבע שהחל מ- מ-1 ביולי 2003 על המעסיק לשלם היטל בגובה 8% מהכנסת עבודה ששולמה לעובד זר, שמועסק כדין או שלא כדין. בינואר 2006 עלה שיעור ההיטל ל-10%. בינואר 2010 הועלה ההיטל ל-20%. לעובד זר המועסק בענף החקלאות שיעור ההיטל הוא 0% עד סוף שנת 2020, ולעובד זר בענף הבניין ההיטל הוא בשיעור 15%. בענף המסעדות האתניות ההיטל עלה באופן הדרגתי :

  • שנת המס 2010 – 10.75%
  • שנת המס 2011 – 13.75%
  • שנת המס 2012 ואילך – 15%.

פטורות מהיטל זה משכורותיהם של העובדים הבאים:

  • פלסטינים תושבי יש"ע.
  • פלסטיני השוהה בישראל באיחוד משפחות.
  • אזרח מדינה הגובלת בישראל המועסק כדין בישראל וחוזר בתום יום העבודה למדינתו.
  • עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.
  • עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ.
  • עובד שמשכורתו היא לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק (בשנת 2019: 20,546 ש"ח לחודש).
  • עובד השוהה במקלט לקרבנות סחר בתל אביב-יפו.

7.  ניכויים מיוחדים משכרו של עובד זר

מגורים


חוק עובדים זרים מחייב את המעביד לספק מגורים הולמים לעובד הזר. תקנות שהותקנו מכוח חוק זה מפרטות את התנאים שעל המגורים לעמוד בהם כדי שייחשבו למגורים הולמים. כן מפרטות התקנות את הסכום המרבי שרשאי המעביד לנכות משכרו החודשי של העובד כהחזר הוצאות למעביד בגין המגורים שסיפק. גובה הסכום תלוי באזור המגורים. תקנות אלה נועדו להגן על העובדים הזרים מפני ניצול בצורה של מגורים בתנאים לא נאותים או חיוב מופרז בגין המגורים.

ביטוח בריאות


עובד זר אינו תושב ישראל, ולכן אינו נהנה מביטוח בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) מחייב את מעסיקו של עובד זר לבטחו בביטוח רפואי הכולל סל שירותים שנקבע בתקנות על ידי שר הבריאות. סל שירותים זה מתבסס במידה רבה על סל שירותי הבריאות שניתן במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתושב ישראל. ביטוח רפואי כזה מוצע למעסיקים על-ידי חברות הביטוח. המעסיק רשאי לנכות משכרו החודשי של העובד עד שליש מסכום הפרמיה שהוא משלם לרכישת הביטוח הרפואי (מעובד זר המועסק בידי יחיד במתן טיפול סיעודי מותר לנכות עד מחצית מסכום הפרמיה).

8.  לקריאה נוספת

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.

למאמרים