הצהרה שנתקבלה בעצרת האו"ם בשנת 1948, ובה 30 סעיפים העוסקים במגוון רחב של זכויות האדם. ההצהרה אינה מחייבת את המדינות, אך השפעתה ניכרת גם בחוקי מדינת ישראל. שלושה סעיפים בהצהרה נוגעים לענייננו:

סעיף 23
(1) לכל אדם הזכות לעבודה, לבחירה חופשית של עיסוקו, לתנאי-עבודה צודקים והוגנים, ולהגנה מפני אבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) לכל עובד הזכות לשכר צודק והוגן המבטיח לו ולמשפחתו רמת-חיים היאה לכבוד האדם, והמושלם, במקרה הצורך, על-ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) לכל אדם הזכות לייסד ארגונים מקצועיים להגנת ענייניו או להצטרף אליהם.

סעיף 24
לכל אדם הזכות למנוחה ולנופש, כולל הגבלה סבירה של שעות-עבודה וחופשה תקופתית בתשלום.

סעיף 25
(1) לכל אדם הזכות לרמת-חיים הולמת, למען בריאותם ושלומם של עצמו ושל משפחתו, כולל תזונה, הלבשה, דיור, טיפול רפואי ושירותים סוציאליים הכרחיים, והזכות לביטוח למקרים של חוסר-עבודה, מחלה, נכות, אלמנות, זקנה או חוסר-מחיה, בנסיבות שאין לו שליטה עליהן.
(2) אימהות וילדות הן מצבים הראויים לתשומת לב וסיוע מיוחדים. כל הילדים, בין אם נולדו במסגרת הנישואין או מחוץ להם, ייהנו מאותה הגנה חברתית.

לאתר האו"ם: Universal Declaration of Human Rights