שכיר - מי שעובד למען אחר תמורת משכורת, ומתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו ובין מעבידו. היותו של אדם במעמד (סטטוס) של עובד מחילה עליו מערכת של זכויות וחובות, בהתאם לדיני העבודה ולהסכמי עבודה החלים עליו. כדרכו של סטטוס, אין סטטוס זה נקבע לפי החוזה הפורמלי שבין הצדדים, אלא לפי התנהגותם.

בדרך כלל אין ספק בדבר היותו של אדם בגדר עובד (שכיר), אך התרבותן של תבניות העסקה לא שגרתיות יוצרת מקרי גבול שבהם נדרשת הכרעה לפי מבחנים מקובלים לקיומם של יחסי עובד-מעביד.

על ריבוי המשמעויות של המונח "עובד" עמד השופט אהרן ברק:

המונחים "מעביד" ו"עובד" מופיעים בשורה ארוכה של חוקים. נקודת המוצא העקרונית אשר חייבת להנחות אותנו, היא כי לביטויים אלה אין משמעות אוניברסאלית, אלא המשמעות שנודעת להם קשורה קשר הדוק להקשר בו מופיעים ביטויים אלה. לשון אחר: אין הגדרה אחת ויחידה אשר משמשת אמת מידה לקביעת יחסי מעביד-עובד, אלא קיימות הגדרות רבות ומגוונות, הכול בהתאם להקשר הדברים, בו מתעוררת השאלה. על-כן תהא זו תופעה טבעית, כי פלוני ייחשב כעובד לצורך חוק אחד, אך לא ייחשב כעובד לצורך חוק אחר. (ע"א 502/78 מדינת ישראל נ' ירוחם ניסים ואח', פ"ד לה(4) 748)