חוק המסדיר את פעולתם של קבלני כוח אדם. החוק קובע תנאים לקבלת רשיון לפעול כקבלן כוח אדם, ומעניק הגנה מיוחדת לעובדיו של קבלן כוח אדם. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים אחדים משיקולי המחוקק:

בחוק המוצע התחשבות מלאה והקלות למעסיקים לגבי אותם סוגי עבודות זמניות אשר מעצם טיבן נעשות בידי קבלני כוח אדם, כגון: מילוי מקום של עובד שנעדר זמנית מהעבודה או מילוי משימה חולפת. מאידך מוצעת הגנה רחבה יותר לאותם עובדים המועסקים בידי קבלני כוח אדם בעבודות שונות במקום העבודה ואין למעשה הצדקה עניינית שהן תיעשנה באמצעות קבלני כוח אדם.

החוק קובע כי עיסוק כקבלן כוח אדם מצריך רישיון משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ומפרט את התנאים למתן רישיון. לפעילותו של קבלן כוח אדם המביא לישראל עובדים זרים, נדרש היתר.

פרק נוסף בחוק מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן. החוק מחייב עריכת חוזה עבודה בכתב בין הקבלן לבין כל אחד מעובדיו, אלא אם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל הקבלן. על קבלן כוח אדם נאסר לקבל או לדרוש, מהעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור דומה חל על המעסיק בפועל של עובד קבלן.

סעיף 12א, שנוסף לחוק בשנת 2000. סעיף זה קובע שעובד קבלן שהועסק תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה) על-ידי אותו מעסיק יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. תחילתו של סעיף זה נדחתה פעמים אחדות, והוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008.

תניה בחוזה האוסרת על המעסיק בפועל להעסיק ישירות את עובד הקבלן, או האוסרת על העובד להפוך לעובדו של המעסיק בפועל - אין לה תוקף.

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

לטקסט המלא של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם