לפי הוראות חוק חופשה שנתית זכאי כל עובד לחופשה שנתית בתשלום. על-פי חוק זה אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא, החל מינואר 2017:

• בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות - 16 יום;
• בעד השנה השישית - 18 יום;
• בעד השנה השביעית - 21 יום;
• בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד למכסת-חופשה מרבית של 28 יום.

מכסת חופשה זו כוללת מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה (מנוחה זו היא שבת לגבי יהודי שעובד שישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת לעובד חמישה ימים בשבוע). בהתאם לכך, עובד המועסק חמישה ימים בשבוע זכאי בשנת עבודתו הראשונה לחופשה בתשלום שבה נכללים 12 ימי עבודה.

לעובדים מיוחדים, כמוגדר בחוק, זכות למכסת חופשה מוגדלת.

כאשר הסכם העבודה מזכה את העובד בחופשה שנתית ארוכה מזו המוגדרת בחוק, יש לשים לב להבדל שבין הזכות הנובעת מהחוק לבין הזכות הנובעת מהסכם העבודה. על מכסת החופשה הנובעת מחוק חופשה שנתית מוטלות הגנות רבות, שנועדו להבטיח שהעובד אכן ינצל מדי שנה למנוחה את החופשה המגיעה לו. כללים אלה אינם חלים על מכסת החופשה הנוספת שנובעת מהסכם העבודה.

חופשה שנתית - שאלות ותשובות.
צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, ובו טבלת חופשה לעובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים.