שאלות נפוצות

הפרשת המעסיק לקרן השתלמות, בגבולות התקרה שנקבעה לעניין זה, פטורה ממס, אף שהיא מגיעה בסופו של דבר לכיסו של העובד. זהו יתרון עצום על-פני כל תוכנית חיסכון אחרת, והוא הולך וגדל ככל שגדל שיעור המס השולי החל על העובד. במדרגה העליונה, שבה חל על העובד מס שולי של 48%, כל שקל שמופקד בקרן השתלמות שקול, מבחינת העובד, לכמעט שני שקל ברוטו. בנוסף לכך, הרווח הנצבר על כספי החיסכון בקרן השתלמות (בגבולות התקרה) פטור ממס, בשונה ממרבית אפיקי החיסכון וההשקעה האחרים, שהרווח הריאלי בהם חייב במס החל מתחילת שנת 2003.

במגזר הציבורי ובאחדים מענפי המשק נקבעת זכותו של העובד לקרן השתלמות בהסכם קיבוצי. במקרה זה חובה על המעסיק לתת את הקרן לעובדיו בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. במקומות עבודה שבהם לא קיים הסכם קיבוצי או צו הרחבה בעניין זה, ההחלטה האם לתת לעובד קרן השתלמות נתונה למשא-ומתן בין העובד למעסיק.

בישראל פועלות קרנות השתלמות רבות, המנוהלות על ידי בתי ההשקעות. עוד בולטות קרנות ההשתלמות של האיגודים המקצועיים, כגון קרן ההשתלמות של הסתדרות המח"ר.

סעיף 20 לחוק הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל) מקנה לעובד את הסמכות הבלעדית לקבוע באיזה קרן השתלמות יהיה חבר (בתנאי, כמובן, שהוא זכאי לקרן השתלמות). זכות זו של העובד גוברת על קביעה בהסכם הקיבוצי של הקרן שהעובד יהיה חבר בה. בחירת קרן השתלמות היא בהתאם לשיקולים דומים לאלה המלווים כל השקעה בתוכנית חיסכון או בשוק ההון: חוסנו של הגוף המנהל, מדיניות ההשקעות של הקרן, דמי הניהול הנגבים מההפקדה ומהצבירה וביצועי הקרן בשנים האחרונות יחסית לקרנות אחרות וכדומה. מידע בסיסי על ביצועיהן של קרן ההשתלמות השונות מופיע באתר "גמל נט" שמפעיל משרד האוצר.

חוק הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל) מתיר לעובד להעביר את כספי קרן ההשתלמות שלו לקרן חדשה, בכל עת שיבחר. ההעברה נעשית תוך שמירה על הוותק שנצבר בקרן הקודמת.

גובה החיסכון נקבע לפי שלושה גורמים: גובה השכר המהווה בסיס לחיסכון בקרן השתלמות, שיעור הניכוי מהעובד ושיעור הפרשת המעסיק. השיעור הנפוץ לניכוי מהעובד הוא 2.5%, והשיעור הנפוץ להפרשת המעסיק הוא 7.5%. לעתים נקבעו בהסכמים קיבוציים שיעורים נמוכים יותר, אך השיעור הנפוץ מביא למיצוי מרבי של הקלות המס שמעניקה קרן ההשתלמות.

לא כל רכיב שכר מזכה בהפרשה לקרן השתלמות. בהתאם לסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, רכיבי שכר הראויים לשמש בסיס לחישוב קרן השתלמות לשכירים הם כל אלה המהווים הכנסת עבודה, למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או בשל אירוע מסוים. בנוסף לכך מוגבל השכר המהווה בסיס לחיסכון בקרן השתלמות לתקרה שגובהה 15,400 שקל לחודש (כפליים מהתקרה לתוספת היוקר).

על הפרשת המעסיק החורגת מהתקרה חל מס בשני שלבים במחזור החיים של הקרן: בעת הפקדת הכסף בקרן מוטל מס על חלק ההפרשה החורג מהתקרה, כאילו היה הכנסה ששולמה לעובד. הרווח הריאלי שנצבר על הפקדה זו חייב במס בשיעור 25% בעת משיכת הכסף, בדומה למס המוטל על אפיקי השקעה אחרים. המשמעות של מסים אלה היא שמהפרשה החורגת מהתקרה נשללות הטבות המס שניתנות לקרן השתלמות.

כבר שנים רבות שאין צורך לצאת להשתלמות כדי למשוך את כספי הקרן – לאחר שש שנות חברות בקרן ניתן למשוך את הכספים שהצטברו בה ללא כל תנאי נוסף. יחד עם זאת, משיכת כספים מהקרן לצורך השתלמות מותרת כבר לאחר שלוש שנות חברות בקרן.

עובד שהגיע לגיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, רשאי למשוך כספים לאחר שלוש שנות חברות גם שלא לשם השתלמות מקצועית. כיום גיל הפרישה הוא 67 שנים לגבר ו-62 שנים לאישה. שאירים של עובד שנפטר רשאים למשוך את הכסף שנצבר לזכותו ללא תלות בזמן שחלף מתחילת החברות בקרן.

לאחר שלוש שנות חברות בקרן ניתן למשוך ממנה כספים גם אם לא התקיימו התנאים המיוחדים לכך, אך במקרה זה יש לשלם מס הכנסה (בהתאם למס השולי החל על העובד) על הפקדות המעסיק ועל הרווחים שנצברו בקרן. מאוד לא כדאי למשוך את הכסף בתנאים אלה.

לאחר שש שנות חברות בקרן ניתן למשוך את כספי הקרן, אך אין חובה למהר ולעשות זאת. הכספים בקרן ממשיכים להיות מושקעים בדומה לכל יתר כספי הקרן, והזכות למשוך אותם, ואת הכספים שממשיכים להגיע לחשבון זה מדי חודש, נשמרת לעובד. לאחר משיכת כספים מהקרן, נסגר החשבון, בדרך כלל, להפקדות נוספות, ויש לפתוח חשבון חדש, שממנו ניתן יהיה למשוך כספים רק לאחר שיעברו שש שנים מיום פתיחתו.

בהמלצותיה של "ועדת בן בסט" לרפורמה במס הכנסה נכללה גם המלצה להטיל מס על הפרשת המעסיק לקרן השתלמות, ובכך לבטל את יתרון המס שמעניק מסלול חיסכון זה. התנגדותה הנחרצת של ההסתדרות עצרה מהלך זה. בהתאם לשינויים ביחסי הכוחות בין הממשלה להסתדרות, ייתכן ניסיון חוזר לפגוע בקרן ההשתלמות, במסגרת מדיניות האוצר להרחבת בסיס המס. סביר שפגיעה כזו לא תהיה רטרואקטיבית, כך שחשש מפניה אינו צריך להרתיע מחברות בקרן השתלמות.

ביטול קרן ההשתלמות אינו פוגע מיידית בנטו של העובד, להפך – הנטו אפילו גדל במקצת משום שמבוטל גם הניכוי מהעובד לקרן, אך ברור שבטווח ארוך ביטול קרן ההשתלמות פוגע בעובד יותר מאשר קיצוץ בברוטו, עקב אובדן יתרונות המיסוי שמקנה קרן ההשתלמות. עובדים בשכר נמוך, שכל שקל שהם משתכרים נחוץ להם לקיום השוטף והטבת המס שהם זוכים לה היא קטנה, עשויים להעדיף, בלית ברירה, את ביטול קרן ההשתלמות על-פני קיצוץ בברוטו. לעובדים בשכר בינוני ומעלה עדיף לוותר על שכר ברוטו ולא לבטל את קרן ההשתלמות.

מדובר בשני מסלולי חיסכון שונים שלכל אחד מהם מטרה משלו ויתרונות מס משלו, כך שעדיף לחסוך בשני המסלולים גם יחד.

להבדיל מקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, שבהם יש חשיבות להפקדות רצופות מדי חודש, אין צורך בשמירה על רציפות ההפקדות בקרן השתלמות. תוכל למשוך את הכסף מהקרן בדיוק לפי הכללים החלים על חבר פעיל.