קצובת אש"ל נועדה לפצות את העובד על הוצאות למזון וללינה שנגרמו לו בשל עבודתו. הזכות לקצובת אש"ל ניתנת בהסכמי השכר לעובד השוהה מחוץ למקום עבודתו, בהתאם לחלק היום (בוקר, צהריים או ערב) שבו שהה העובד מחוץ למקום עבודתו. דרך אפשרית לחישוב קצובת אש"ל היא בהתאם להוצאות בפועל שהיו לעובד, כפי שהן משתקפות בקבלות שהגיש, תוך חסימת סכום זה לתקרה. בדרך זו סרבול מסוים, הן מבחינת העובד והן מבחינת המעביד, ולכן מקובל יותר תשלום לפי תעריפים אחידים, על-פי הארוחות המתאימות לשהייתו של העובד מחוץ למקום עבודתו.

בתיקון לסעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה, שתוקפו מתחילת שנת 2011, נקבע שהוצאה על ארוחות אינה בגדר הוצאה מותרת בניכוי.