כמעט כל התשלומים שניתנים לעובד ממעבידו חייבים במס הכנסה, ועליהם יש להוסיף את ערכן של הטבות בשווה כסף שניתנו לעובד, בהתאם לכללים לקביעת ערכן של הטבות אלה. תשלומים אחדים פטורים ממס עד תקרה, וחייבים בחלקם שעולה על התקרה.

ההכנסות הפטורות ממס הכנסה מפורטות בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה. בהקשר שלנו פטורים כליל ממס הכנסה:

שווי הסעה מאורגנת למקום העבודה, שממומנת על-ידי המעביד ואושרה על-ידי נציבות מס הכנסה כהכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה (סעיף 9(20) לפקודת מס הכנסה).

פטורים עד תקרה (החלק שמעל לתקרה חייב במס):

• הכנסה מיגיעה אישית של עיוור או של נכה בדרגת נכות של 100% (ובתנאים מסוימים גם דרגת נכות של 90% ומעלה), בגבולות התקרה שנקבעה לעניין זה (סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה).
• פיצויי הלנת שכר לתקופה שמעל 30 יום, בגבולות הפיצויים שנקבעו בחוק הגנת השכר, ובהתאם לתקרה המפורטת בפקודה (סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה).
• פנסיה: בהתאם לכללים המפורטים בסעיף 9(9א) ו-9(9ב) לפקודת מס הכנסה).
• פיצויי פרישה (סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה).
• הפרשת המעביד לקופת גמל ולקרן השתלמות.

כמו כן פטורים ממס תשלומים שאינם בגדר הכנסת עבודה, כגון אש"ל בגבולות התקרה.