מילון לתנאי עבודה - ו

ראה התמכרות לעבודה 

ראה ועדה לתיאום מילואים 

ארגון שבמסגרתו מאוגדים העובדים במפעל מסוים. לעתים פועלים במפעל אחד ועדי עובדים אחדים, בחלוקה גאוגרפית או ענפית. מסגרת לפעולתו של ועד עובדים נקבעת בתקנונים שגיבשה ההסתדרות הכללית, שעל פי חוקתה ועד העובדים הוא "התא הראשון במערכת האיגוד המקצועי".

הבחירות לוועד העובדים במפעל מוסדרות בתקנון הבחירות לוועדי עובדים, הקובע שבחירות אלה, הנערכות מדי שנה או שנתיים, הן חשאיות ואישיות, ועליהן לשמור על ייצוג נאות לקבוצות העובדים השונות שבמפעל. פעולת הוועד מוסדרת בתקנון ועדי עובדים. בית הדין הארצי לעבודה פסק (עע 248/07) כי חברי הנהלת המעסיק ומנהלים בכירים במפעלו אינם רשאים להיות בעלי תפקידים בוועד העובדים, משום שנאמנותם נתונה בראש ובראשונה למעסיק.

זכותם של העובדים להקים ועד עובדים ולהצטרף אליו היא חלק מחופש ההתאגדות.

אחדים מדיני העבודה, וכן הסכמים קיבוציים רבים, מעניקים לוועד העובדים סמכויות שונות, מצומצמות יחסית. כך, למשל, מתיר חוק שעות עבודה ומנוחה לוועד העובדים להגיע להסכם עם המעביד בעניין אורכו של יום העבודה, ובהסכמים קיבוציים שונים מוטלת על המעביד חובה לתאם עם הוועד פיטורי עובדים. במקומות עבודה שבהם ועד עובדים חזק, מורגשת יותר פעילותו של הוועד בהסדרת יחסי העבודה. כמו כן עוסק הוועד בפעולות לרווחת העובדים, כגון פעולות תרבות, קניות מוזלות ורכישת ביטוח ריפוי שיניים וביטוח משלים.

חוקת ההסתדרות מגבילה את עצמאותו של ועד העובדים, ומצריכה את הוועד לפעול באמצעות גופים מרכזיים של ההסתדרות, כגון מועצת הפועלים. כך, למשל, אין לוועד העובדים סמכות לחתום על הסכם קיבוצי, אם כי נהוג לצרף את חתימת הוועד להסכם, כדי להראות שהסכם זה נחתם על דעתו של הוועד.

למימון פעולות הוועד מנוכים דמי ועד משכרם של העובדים המשתייכים לוועד זה, ולעתים משתתף גם המעסיק במימון פעולת הוועד (הוצאה זו של המעסיק נחשבת להוצאה עודפת).

ועדה הפועלת במסגרת קצין העיר ודנה בבקשות של מעסיקים לדחיית שירות מילואים של עובדיהם מסיבות משקיות, ובפניות דומות של סטודנטים המבקשים למנוע פגיעה בלימודיהם.

ועדה שבה חברים נציגי העובדים ונציגי המעבידים, במספר שווה של נציגים לכל צד, ומשמשת את הצדדים לבירור חילוקי דעות בנושאי עבודה וניהול. בהתאם להיקפם של חילוקי הדעות נקבע אופי הוועדה: ועדה פריטטית מפעלית, ענפית או ארצית.

התקשי"ר והסכמים קיבוציים שונים קובעים הקמת ועדה פריטטית לשם בירור חילוקי דעות בין העובדים להנהלה באמצעות משא-ומתן בין נציגי הצדדים היושבים בוועדה.

ועדה לרפורמה במסים שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' אבי בן-בסט. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2000, ועיקרן הגברת מיסוי ההון והקטנת מיסוי העבודה. בעקבות התנגדותה של ההסתדרות החדשה הסכים שר האוצר שלא לממש רבות מהמלצות הוועדה.

הוועדה לרפורמה במסים התמנתה בשנת 1974, ובראשה עמד פרופ' חיים בן-שחר. בעקבות המלצותיה של הוועדה נחקק תיקון 22 לפקודת מס הכנסה ("הרפורמה במס הכנסה"). בשינויים שהוכנסו במסגרת רפורמה יסודית זו יושמו שלושה עקרונות מרכזיים:

• הורחב בסיס המס: כל הכנסתו של העובד (למעט מספר מצומצם של חריגים) חייבת במס;
• מותנו שיעורי המס;
• כללי חישוב המס נעשו פשוטים יותר

ועדה שמונתה בסוף שנת 1961 על-ידי ממשלת ישראל, וכונתה בשם זה על שם העומד בראשה, נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורוביץ. הוועדה נתבקשה להציע רפורמה במבנה השכר של העובדים בשירות המדינה. המלצות הוועדה פורסמו בחודש אפריל 1963, ובהן נכללו ההמלצות הבאות:

• השכר יקבע לפי תפקידו של העובד, כך שישולם שכר שווה בעד עבודה שוות ערך.
• יקבע דירוג אחיד שבו ישובצו כל עובדי המדינה.
• לכל תפקיד תותאם דרגה אחת בלבד, כך שעובד יועלה בדרגה רק עם שינוי תפקידו.
• יש לפשט את מבנה השכר. השכר יכלול ארבעה רכיבים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת משפחה ותוספת יוקר.
• תמורת עבודה בתנאים מיוחדים יינתנו תוספות מיוחדות.
• לעובדים זוטרים ישולם גמול שעות נוספות בהתאם לרישום שעות העבודה; לעובדים בכירים לא יינתן גמול שעות נוספות.

ראה ועדת ששינסקי 

בכינוי זה נתכנו שתי ועדות, בראשן עמד פרופ' צבי זוסמן:

• ועדה לבחינת הסדר תוספת היוקר.
• הוועדה לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי הוקמה בסוף שנת 1985 והגישה את המלצותיה בתחילת 1989. המלצות הוועדה, שלא הגיעו לכלל יישום, כללו:
• יצירת מבנה אחיד ופשוט לשכר;
• התגמול הניתן לעובד יותאם לתפוקתו;
• קביעת השכר במגזר הממשלתי תיעשה תוך התחשבות במגזרים אחרים של המשק.

ועדה לרפורמה במס הכנסה שבראשה עמד רו"ח יאיר רבינוביץ. הוועדה הוקמה בחודש פברואר 2002 והגישה המלצותיה בחודש יוני 2002. עיקר המלצות הוועדה:

• הקטנת המס הכולל (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות) על הכנסה מיגיעה אישית, כך שהמס השולי המרבי יהיה 49% בלבד (לעומת 59.7% בעת הקמת הוועדה).
• הטלת מס על הכנסות המופקות בשוק ההון ובתוכניות חיסכון.
• שינוי בכללי המיסוי של הכנסות שהופקו מחוץ לישראל על-ידי תושב ישראל, כך שהכנסות הפטורות ממס בישראל יהפכו לחייבות במס.
• ביטול פטורים אחדים.

תוך שישה שבועות הפכו המלצותיה לחלק מפקודת מס הכנסה, במסגרת תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה.

ועדה הפועלת במסגרת משרד העבודה והרווחה, בהתאם להוראותיו של חוק שירות עבודה בשעת חירום, ומטרתה לאפשר הגשת ערר על הורואות שניתנו מכוח חוק זה, כגון בקשה לביטול גיוסו של אדם לשירות עבודה.

ועדת המומחים לרפורמה במס הכנסה על יחידים, שבראשה עמד פרופ' איתן ששינסקי, הגישה את המלצותיה לממשלה בתחילת 1988. בין המלצותיה של הוועדה: ביטול רבים מן הפטורים, הניכויים והזיכויים הקיימים באותה עת, ובמקביל הורדה של שיעורי מס הכנסה במדרגות הנמוכות. משמעותו של שינוי מסוג זה, המבוצע מבלי לשנות את סה"כ המס שנגבה, היא שינוי בחלוקת נטל המס: הגדלת נטל המס על חלק מהאוכלוסייה והקלתו על חלק אחר. בנסיבות אלה נוצרה התנגדות לשינוי מצידה של האוכלוסייה הנפגעת. יישום של העקרונות שגיבשה הוועדה בוצע במסגרת תיקון 83 לפקודת מס הכנסה

משך הזמן שבו מועסק העובד במקום עבודתו הנוכחי. לוותק השפעה ניכרת על תנאי העסקתו של העובד. אחדים מחוקי העבודה, כגון חוק חופשה שנתית, מעניקים לעובד זכויות על-פי הוותק. גם הסכמים קיבוציים והסדרים קיבוציים רבים מקנים זכויות הגדלות על-פי הוותק. הבולטות שבזכויות אלה הן רכיבי השכר תוספת ותק ודמי הבראה, ומידת הביטחון התעסוקתי המוענק לעובד.

בהקשרים שונים מתחשבים לא רק בוותק במקום העבודה, אלא גם בוותק בדרגה, ותק מקצועי ועוד.

תקופה שבה שוהה העובד בחופשה ללא תשלום מופחתת, לפי כללים מתאימים, מתקופת הוותק שלו.

פרק הזמן שחלף מאז שקיבל העובד את דרגתו הנוכחית. בהסכמים קיבוציים שונים ניתנת תוספת לפי הוותק בדרגה.

מספר שנות הוותק לצורך תשלום תוספת ותק לעובד. בוותק זה נהוג לכלול לא רק את תקופת עבודתו של העובד במקום עבודתו הנוכחי, אלא גם תקופות עבודה במקומות עבודה קודמים ותקופת שירות חובה בצה"ל. לעובדים בדירוגים מקצועיים מובא בחשבון לעניין זה הוותק המקצועי.

התקופה שחלפה מהיום שבו רכש העובד את תוארו המקצועי. בהסכמים קיבוציים שונים מחושבת תוספת הוותק לפי הוותק המקצועי.

הוותק לצורך קביעת זכויות הפנסיה של העובד. בוותק זה נכללות כל תקופות העבודה שבהן צבר העובד זכות לפנסיה.