בכללים לחישובם של רכיבי שכר המחושבים לפי רכיבים אחרים, ובכללי חישובם של מסים, התקרה היא סכום מרבי לחישוב. שתי דרכים משמשות לקביעת התקרה:

• סכום נקוב, המלווה בדרך כלל בדרך לעדכונו (למשל הצמדה למדד). דוגמה: תקרת הכנסה מזכה נקובה בסכום בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה.
• כפונקציה של סכומים אחרים. דוגמה: התקרה להפרשה פטורה ממס לקרן השתלמות מוגדרת בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה כשווה לכפליים התקרה לחישוב תוספת היוקר.

את השפעת התקרה ניתן לקבוע בשתי דרכים:

• התקרה קובעת את הסכום המרבי המשמש בסיס לחישוב.
• התקרה קובעת את הסכום המרבי של תוצאת החישוב.

בפקודת מס הכנסה מוגדרות תקרות בשלוש דרכים:

• תקרה אישית, שנקבעת כאחוז מהכנסתו השנתית של העובד;
• תקרה מוחלטת, כלומר סכום מרבי שקבוע בתקנות, בלי תלות בהכנסת העובד;
• שילוב של שתי השיטות, כאשר התקרה שנקבעת לעובד היא הסכום המזערי שבין שתי התקרות.