הגישה הבסיסית של דיני העבודה, כפי שהיא מתבטאת בהוראותיהם של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, היא שוויון בעבודה בין נשים לגברים. עם זאת, בהתאם לחוק עבודת נשים, המתחשב בהבדל הביולוגי שבין המינים, אסורה העסקת נשים בתפקידים שבהם טמונה סכנה לבריאות האשה, ומוענקות זכויות מיוחדות לאשה בתקופה שבה הנמצאת בהריון ובתקופה שלאחר הלידה.

העדפה של נשים, שנובעת מתיקון עוול שנעשה להן, קיימת בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, שבו נקבע כי עובדת, שבהתאם להסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או צו הרחבה נקבע לה גיל פרישה נמוך מזה שנקבע לגבר, רשאית לפרוש בכל גיל שבין גיל הפרישה שנקבע לעובדת לגיל הפרישה שנקבע לעובד.

על-פי הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכרן הממוצע של הנשים נמוך משמעותית מהשכר הממוצע לגברים. חלק מההסבר לתופעה זו נעוץ בעובדה שגם שבוע העבודה הממוצע לנשים קטן משבוע העבודה הממוצע לגברים. חוק שנועד למנוע אפלייתן של נשים בשכר הוא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

לאתר נעמת.
לאתר שדולת הנשים בישראל.
לאתר הדרך למעלה - האתר לנשים המחוייבות לעצמן.
לאתר עוֹבדוֹת - האתר לזכויות העובדת.
לאתר אחותי - למען נשים בישראל.