מעבר מפעילות עסקית התחומה בגבולותיה של מדינה אחת לפעילות המשתרעת על פני כל כדור הארץ, תוך תנועה חופשית של מוצרים, שירותים, הון, ידע ועובדים. במסגרת זו מועברת פעילות יצור ממדינה שבה כוח-אדם יקר למדינות שבהן כוח-אדם זול, ונפתחת לכל אזרח היכולת לרכוש מוצרים ושירותים מחוץ לתחומי ארצו. כתוצאה מכך גדל בהתמדה הסחר הבינלאומי. 

בשינויים אלה יתרון ליצרנים, המסוגלים להוזיל את תהליכי הייצור, ויתרון לצרכנים, המקבלים מוצרים זולים יותר, אך הם פוגעים בעובדים שאיבדו את פרנסתם. כמו כן קשה לראות בעין יפה את שכר הרעב המשולם לפועלי הייצור במדינות האטרקטיביות ליצרנים, כגון מדינות מזרח אסיה. 

כחלק מתהליכי גלובליזציה העוברים גם על מדינת ישראל, מועברים פסי יצור הדורשים עבודה זולה, כגון אלה של ענף הטקסטיל, מישראל למדינות הסמוכות לה ולמזרח אסיה, ומאידך חברות רב-לאומיות רבות פותחות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. תהליך זה עוסק בשתי אוכלוסיות שונות של עובדים, שהניידות ביניהן מועטה, כך שכתוצאה ממנו נגרמים אבטלה באוכלוסייה אחת ועודף ביקוש באוכלוסייה השנייה. 

מאפיין נוסף של הגלובליזציה הוא תנועת דורשי עבודה בין מדינות, בחיפושם אחר שכר גבוה יותר. במסגרת זו התרחבה מאוד העסקת עובדים זרים בישראל. גם תהליך זה מיטיב עם המעסיקים, הזוכים בעבודה זולה. צד שני של המטבע הוא עובד המועסק בחו"ל בשליחות מעסיקו הישראלי. 

יצחק רז, מזכ"ל הסתדרות המהנדסים, היטיב לתאר את השפעת הגלובליזציה על שוק העבודה: "היום, פרויקט אחד יכול להתבצע כשהגוף המתכנן יושב בישראל, הגוף המממן בארה"ב, הגוף המבצע מרכזו בטורקיה והעובדים הם בכלל מיוגוסלביה" (הארץ, 24.9.2001). 

למושג גלובליזציה, בוויקיפדיה העברית