שאלות נפוצות

סעיף 37 לפקודה משתמש במונח "בן זוגו", ולא במונח "אשתו", ובהתאם לכך אשה שבעלה אינו עובד זכאית אף היא לנקודת זיכוי נוספת, בתנאים דומים לאלה המזכים גבר בנקודת זיכוי נוספת. עד לשנת 2002 היה על אשה שהיא אם לילדים לבחור בין נקודת זיכוי זו ובין נקודות זיכוי בגין ילדיה. החל משנת 2003, גם אשה המקבלת נקודות זיכוי בגין ילדיה, ומתקיימים בה התנאים המזכים בנקודת זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד, זכאית לחצי נקודת זיכוי נוספת בגין בעלה שאינו עובד.

הגדרת "בן זוג" בפקודת מס הכנסה היא "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". אינך מקיים הגדרה זו, שהרי אינך נשוי לשותפתך לחיים, ולכן אינך זכאי לנקודת זיכוי בגינה. 

חישוב מס הכנסה נעשה על בסיס שנתי, ולכן מרגע שדיווחת על עבודתה של אשתך נשללה ממך נקודת הזיכוי מתחילת השנה. העובדה שאשתך הפסיקה לעבוד אינה מקנה לחשב השכר את הסמכות לתת לך מחדש נקודת זיכוי, משום שבשנת המס הנוכחית אשתך עבדה בחלק מהשנה. לפתרון בעיה זו עליך לפנות לפקיד השומה, כפי שיובהר בתשובה לשאלה הבאה.

בגופו של מחוקק המסים פועם לב חם, והוא מגלה התחשבות במצב שבו לבן הזוג היתה הכנסה נמוכה מאוד במהלך השנה. בהתאם לסעיף 38 לפקודה, כאשר הכנסתו השנתית של בן הזוג נמוכה מ-24,600 שקל (בשנת 2010) ולבני הזוג ילד שגילו נמוך מ-18 שנה, או הכנסתו השנתית של בן הזוג נמוכה מ-21,525 שקל (גם כאשר לבני הזוג אין ילד שגילו נמוך מ-18 שנה) ניתן להגיש דין וחשבון שנתי לפקיד השומה ולקבל את נקודת הזיכוי בגין בן זוג שאינו עובד, תוך התעלמות מהכנסתו הקטנה של בן הזוג.

כן, כאשר תתחתני תחדלי להיות משפחה חד-הורית, ולכן תאבדי, החל מיום נישואיך, את נקודת זיכוי הניתנת לך כעת בזכות היותך משפחה חד-הורית.

בכל הנוגע להשפעתו של שינוי במצב המשפחתי על נקודות הזיכוי, מבדיל סעיף 41 לפקודת מס הכנסה בין שני בני הזוג, אם כי לא לפי מינם אלא לפי אופן רישומם אצל פקיד השומה. כדי לא ליצור אפליה לפי מין, נמנעת פקודת מס הכנסה, כמעט כליל, משימוש במונחים בעל ואשה, ומשתמשת במקומם במונחים "בן זוג רשום" ו"בן זוג שאינו בן זוג רשום". לפקיד השומה ולבני הזוג נתונה סמכות, במסגרת כללים נאותים, לקבוע מי משני בני הזוג יהיה בן הזוג הרשום. על בן הזוג הרשום חלים כללים מסוימים בשנה שבה השתנה מצבו המשפחתי, וכללים אחרים חלים באותה שנה על בן הזוג שאינו בן זוג רשום. התשובה הקודמת (שבה השואלת היא אשה)  עוסקת בגורלו של בן הזוג שאינו בן זוג רשום בשנה שבה התחתן, והתשובה שקדמה לה (שבה השואל הוא גבר) עוסקת בבן הזוג הרשום. כעיקרון, בשתי התשובות הללו יכלו בני הזוג לבחור אחרת את אופן רישומם אצל פקיד השומה, והתשובות היו משתנות בהתאם.

בגין המזונות שאתה משלם לאשתך לשעבר אתה זכאי לעוד נקודת זיכוי (זכות זו ניתנת רק לגרוש שהתחתן שנית), ובגין המזונות שאתה משלם לילדיך תקבל עוד נקודת זיכוי. בסך הכל תקבל שתי נקודות זיכוי נוספות (בנוסף לשתיים ורבע נקודות זיכוי הניתנות לכל תושב ישראל).

לבני זוג נשואים מנוהל בידי פקיד השומה תיק משותף, הנושא את שמות שני בני הזוג. כאשר הכנסתם של בני הזוג נובעת ממקורות שאינם תלויים זה בזה אין לתיק המשותף משמעות רבה – חישוב המס נעשה לכל אחד מבני הזוג בנפרד. כאשר הכנסתם של בני הזוג נובעת ממקורות התלויים זה בזה, מבוצע להם חישוב מס מאוחד, כלומר רואים את הכנסת שניהם כאילו היא הכנסה של אחד מהם בלבד, ובכך גדל נטל המס החל על הכנסה זו (נקודות זיכוי נוספות הניתנות במצב זה רחוקות מלהוות פיצוי על נטל המס הנוסף).

יש מקרים אחדים שבהם מתירה הפקודה העברת הקלת מס מאחד מבני הזוג (שאינו מסוגל ליהנות בעצמו מהקלה זו עקב שכרו הנמוך) לבן הזוג האחר. דוגמה לכך היא הקלת המס בגין תשלום לביטוח חיים, הניתנת להעברה בין בני הזוג.

כאשר הכנסתם של בני הזוג נובעת ממקורות התלויים זה בזה, מבוצע להם חישוב מס מאוחד, כלומר רואים את הכנסת שניהם כאילו היא הכנסה של אחד מהם בלבד, ובכך גדל נטל המס החל על הכנסה זו. אתה נכלל בקטגוריה זו, שהרי אתה עוזר לאשתך בעסק הנמצא בבעלותה, ולכן המס החל על הכנסתך שווה למס השולי החל על הכנסתה של אשתך – זהו נטל מס כבד ביותר, המקומם כבר שנים רבות עצמאיים הנעזרים בעבודת בן זוגם. גישה מחמירה זו של המחוקק נובעת מהחשש שעצמאי ירשום פיקטיבית את בן זוגו כעובד בעסקו רק לשם הפחתת נטל המס החל עליו. על כגון זה תמה אברהם אבינו בשאלתו "האף תספה צדיק עם רשע?". מובן שלפקיד השומה יש כלים לטיפול בהונאות מס, אך במקרה זה, בדומה למקרים אחרים, העדיפו אנשי המסים את הפשטות על-פני הצדק, ושללו באופן גורף את הזכות לחישוב נפרד מאדם המועסק בעסק של בן זוגו. חקיקה המשנה מצב זה הוקפאה עד לסוף 2003.

בפסק דין שעסק בסוגיה זו (ע"א 322/83 ד"ר יוסף קרקו נ' פקיד השומה - מדגם עפולה, פ"ד לח(4), 829), נקבע שמצב זה אינו שונה מזה של רופאי שיניים שאינם נשואים זה לזה ומחלקים ביניהם שירותי מרפאה מבלי שיהיו שותפים. קיימת הפרדה ברורה בין בני הזוג ואין תלות בין מקורות ההכנסה שלהם,  ולכן הם זכאים לחישוב נפרד.

בסעיף 66(ד) לפקודה נקבע שכאשר לבני הזוג 10% מזכויות ההצבעה בחברה, ייחשב בן הזוג העובד בחברה זו כאילו מקור הכנסתו תלוי בזה של בן זוגו, כלומר חלה עליהם החובה לחישוב מאוחד. בפסק דין חדשני של בית המשפט העליון, שניתן במאי 2003 (ע"א 900/01 רון קלס נ' פ"ש ת"א 4), נקבע שחרף האמור בסעיף זה, אם יוכיחו בני הזוג שמקורות הכנסותיהם אינם תלויים זה בזה, יהיו זכאים לחישוב נפרד. בעקבות פסק דין זה, שמשמעותו המלאה עדיין דורשת בירור, אם תוכיח שאשתך עובדת בחברה בעיסוק התואם את כישוריה ונחוץ לחברה, תהיו זכאים לחישוב נפרד.

בסוגיה זו עוסק פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 80520/98 פלונית נ' פלוני, מיסים, דצמבר 2002) ובו נקבע שיש למסות את הפנסיה כהכנסתו של האיש שמיגיעתו האישית היא נובעת, כלומר יש למסות את הפנסיה בשלמותה כהכנסתו של בעלך לשעבר, ואין אפשרות למסות את חלקך בפנסיה כאילו היה הכנסה שלך. יחד עם, כדי לנטרל את השפעת העבודה הנוספת של הבעל לשעבר, נקבע שיש לחשב את המס על הפנסיה כאילו הפנסיה היא הכנסתו הראשונה והיחידה של הבעל לשעבר. בדרך זו לא נפגעת האשה מהחלטתו של הבעל לשעבר לעסוק בעבודה נוספת.

אדם המשלם מזונות זכאי לנקודות זיכוי משלושה סוגים:

• אדם המשלם מזונות כהשתתפות בכלכלת ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנה בשנת המס ונמצאים אצל בן זוגו לשעבר זכאי לנקודת זיכוי אחת, ללא תלות במספר הילדים (סעיף 40(ב)(2) לפקודת מס הכנסה).
• אדם המשלם מזונות לבן-זוגו לשעבר, והוא נשוי לבן-זוג אחר זכאי לנקודת זיכוי אחת (סעיף 40א לפקודת מס הכנסה).
• מי שמשלם מזונות לילד בוגר, שעל אף מאמציו אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, ואינו זכאי לזיכוי לפי סעיף 40, זכאי לניכוי בגובה סכום המזונות, אך לא יותר מערך שתי נקודות זיכוי לכל ילד (ראו פסיקה בעניין: ע"א 2704/99 משה מילשטיין נ' פקיד שומה תל-אביב 1, ניתן ב- 30.7.03)