שאלות נפוצות

מתן הלוואה לעובד הוא החלטה של המעסיק, והוא הקובע את הקריטריונים למתן ההלוואה. לעתים ניתנת ההלוואה ללא כללים מוגדרים מראש, בעקבות בקשה ספציפית של עובד שנקלע למצוקה. במקרים אחרים מפרסם המעסיק קריטריונים ברורים יותר לקבלת הלוואה, כגון המטרות שלשמן זכאי העובד לקבל הלוואה, הוותק הנדרש לכך או הזמן שצריך לחלוף מתום החזרת ההלוואה הקודמת, וכדומה. כמקובל ביחסי העבודה, לעתים שותף גם ארגון העובדים לקביעת קריטריונים אלה.

בהתאם לפקודת מס הכנסה, לא רק כסף שמקבל העובד ממעסיקו, אלא גם הטבה בשווה כסף שמקבל העובד, הם בגדר הכנסת עבודה החייבת במס. הלוואה מהמעסיק, הניתנת לעובד בתנאים עדיפים על תנאי השוק, גם כאשר היא ניתנת כמענה למצוקה שהעובד נקלע אליה, היא בגדר הטבה חייבת במס. הטבה זו חייבת לא רק במס הכנסה, אלא גם בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בתקנות מס הכנסה נקבע מחיר, בצורת הצמדה וריבית, שהלוואה הניתנת לעובד ממעסיקו במחיר נמוך ממנו חייבת במס, ואילו הלוואה שניתנה במחיר זה או במחיר גבוה יותר פטורה ממס. התנאים שנקבעו בתקנות הם הצמדה חודשית למדד המחירים לצרכן כאשר יתרת הקרן של ההלוואה אינה עולה (בשנת 2015) על 7,800 שקל, וריבית של 4.07% לשנה כאשר יתרת הקרן של ההלוואה עולה על תקרה זו. גם הלוואה בתנאים אלה טובה מהלוואה בנקאית, אך די בכך כדי לפטור את ההלוואה ממס הכנסה. כאשר ההלוואה ניתנת בתנאים עדיפים, הסכום החייב במס הוא ההפרש בין גובה ההצמדה והריבית שקובעות התקנות ובין גובה ההצמדה והריבית ששילם העובד בפועל.

תקנות מס הכנסה אינן עוסקות במטרת ההלוואה – מבחינתן כל המטרות שוות. יחד עם זאת, כאמור בתשובה הקודמת, התקנות מקלות עם הלוואות נמוכות, כלומר כאלה שאינן עולות על 7,800 שקל (בשנת 2015).

אם מעסיקך הוא בגדר "עוסק" (כהגדרתו של מושג זה בחוק מס ערך מוסף), הרי כל עסקה שהוא מבצע חייבת במע"מ. גם הלוואה שהוא נותן לעובדיו היא בגדר עסקה כזו, ולכן היא חייבת במע"מ. אם המעסיק אינו בגדר "עוסק", אלא הוא מלכ"ר או מוסד כספי, הלוואה שהוא נותן לעובדו פטורה ממע"מ.

ההלוואה שקיבלת ממעסיקך היא הלוואה עומדת, כלומר הלוואה שבמשך תקופה מסוימת לא מנוכה מהעובד כל החזר בגינה. החיוב במס בגין הלוואה כזו אינו שונה מזה החל על הלוואה רגילה: מדי חודש יש לחשב את גובה ההצמדה או הריבית שעל העובד לשלם בגין ההלוואה בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות מס הכנסה, וסכום זה הוא שווי ההטבה לצורך מס.

מדי חודש תשלם מס הכנסה בגין ההלוואה כאמור בתשובתי הקודמת. אם כעבור חמש שנים תהפוך ההלוואה למענק, כל סכום ההלוואה ייחשב כהכנסת עבודה באותו מועד, ויהיה חייב במס הכנסה.

בהתאם לתקנות מס הכנסה, יש לבצע את חישוב ההטבה הגלומה בהלוואה בכל חודש בנפרד. בהתאם להנחיותיה של רשות המסים, ההטבה אינה יכולה להיות שלילית, ולכן בחודש שבו המדד ירד אינך מקבל זיכוי. מצבו של עצמאי הנוטל הלוואה מעסקו טוב יותר, משום שחישוב ההטבה לגביו מבוצע על בסיס שנתי, כך שמדד שלילי מתקזז מול מדד חיובי. קשה להצדיק הימנעות מקיזוז מדד שלילי אל מול מדד חיובי גם לשכיר. 

חוק הגנת השכר אכן מעניק לעובד הגנה מפני ניכוי שרירותי משכרו, אך גם להגנה זו ישנם גבולות. סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר מתיר למעסיק לנכות במשכורת האחרונה כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו.

פקודת מס הכנסה קובעת שהטבה שמקבל העובד ממעסיקו חייבת במס, אך אין קביעה כזו ביחס להטבה שמקורה בוועד העובדים. לפיכך הלוואה מוועד העובדים פטורה מכל מס.