עקום המייצג את הקשר בין רמת האינפלציה ורמת האבטלה. בהתאם לעקום זה, שהוצג לראשונה על-ידי הכלכלן הבריטי אלבאן פיליפס בשנת 1958, בין שתי בעיות אלה קיים יחס הפוך, כלומר כדי לשמור על אינפלציה נמוכה יש לשלם בגידול באבטלה, וכדי להגיע לתעסוקה מלאה יש להשלים עם אינפלציה גבוהה. את העקום שלו ביסס פיליפס על נתוני האבטלה והאינפלציה בבריטניה במשך מאה שנה. בהתאם לעקום פיליפס, לממשלה יש מרחב תמרון שבו היא יכולה להקטין את רמת האבטלה או את רמת האינפלציה (אך לא את שתיהן יחדיו), בהתאם לסדרי העדיפויות שלה. שנת 2002, שבה חל בישראל גידול באינפלציה יחד עם גידול באבטלה, הראתה לנו שעקום פיליפס אינו מספק תמונה מלאה של המציאות.