הסכמי עבודה רבים מבחינים במעמדות העיקריים הבאים:

• עובד בניסיון (probationary worker): עובד בתקופה הראשונה לעבודתו, תקופה שבה נבחנת התאמתו של העובד לתפקידו. משך תקופת הניסיון משתנה מהסכם להסכם, ותלוי גם בתפקידו של העובד.
• עובד קבוע (permanent worker): עובד שחוזה ההעסקה שלו הוא לתקופה בלתי מוגבלת. עובד שסיים בהצלחה את תקופת הניסיון הופך לעובד קבוע.
• עובד ארעי (casual worker): להבדיל מעובד בניסיון, שעם תום תקופת הניסיון יהפוך לקבוע, עובד ארעי מתקבל לעבודה ללא כל כוונה להעניק לו קביעות (אף שייתכן כי יעבוד שנים רבות במעמד זה, שזוכה עקב כך לכינוי permatemp).
• עובד זמני (temporary worker): עובד שחוזה ההעסקה שלו הוא לתקופה מוגבלת וקצרה (בדרך כלל פחות משנה). עובד כזה מתקבל לעבודה למילוי מקום, למשימה חד-פעמית, או עקב לחץ זמני בעבודה. לעתים נמנע המעביד מיצירת יחסי עובד-מעביד עם עובד כזה, באמצעות שכירתו מקבלן כוח-אדם.