טבלה המפרטת כמה אנשים מתוך אוכלוסייה התחלתית המכונה שורש (radix) יישארו בחיים כעבור שנה, שנתיים, שלוש שנים וכו'. תוחלת החיים אינה אחידה באוכלוסיות שונות, ולכן לא די בלוח תמותה אחד, אלא יש צורך בלוחות תמותה נפרדים, לפי מדינה, מין, מצב משפחתי ועוד. לוח תמותה מאפשר לחשב את הסיכוי של אדם בגיל נתון להישאר בחיים בגיל אחר, ולכן הוא שימושי לניתוחים אקטואריים. ניתוחים אלה נחוצים למוסד לביטוח לאומי, לקרנות הפנסיה ולחברות לביטוח חיים, לשם בחינת מצבם האקטוארי ולקביעת הפרמיות שהם גובים. חישוב היוון מתבסס גם הוא על לוח תמותה.

בשנת 2001 עודכנו לוחות התמותה המשמשים את החברות לביטוח חיים, כך שישקפו את העלייה בתוחלת החיים. שינוי זה התבטא בהוזלת הפרמיה לביטוח ריסק ובהקטנת הגמלה החודשית המובטחת למבוטח לכל ימי חייו בביטוח גמלה.