שיטה לשיפור פריון העבודה באמצעות הגברת מעורבותם של העובדים בפתרון בעיות בעבודה ובשיפור איכות המוצר או השירות שהם מספקים. חוג איכות הוא קבוצת עובדים שבה כעשרה חברים, הנפגשת לעתים תכופות (מדי שבוע, למשל, למפגש בן שעה) לדיון בבעיות שהתעוררו בעבודה ובגיבוש דרכים לפתרון בעיות אלה. במידת הצורך מזמינים חברי החוג מומחים בנושאים נדרשים, כגון בטיחות, הנדסה וניהול, לשם יעוץ בתחומי התמחותם.

חוגי איכות הוקמו לראשונה ביפן, לאחר שהרעיון פותח בשנת 1962 על-ידי קאורו אישיקאווה (Kaoru Ishikawa). פריחתה של התעשייה היפנית הביאה לאימוצו של רעיון זה במדינות רבות, ובפרט הוא זכה להצלחה במדינות המזרח הרחוק.

תהליך פעולתו של חוג איכות כולל צעדים אחדים:

• העלאת רשימה של בעיות בדרך של סיעור מוחות.
• תיאור הבעיה, תוך שימוש בכלים מתאימים, כגון תרשימי זרימה וגרפים.
• סיווג כל בעיה לאחת משלוש קטגוריות:
  
  A: אין צורך במעורבות של מחלקות אחרות לשם פתרון הבעיה.
  B: יש צורך במעורבות של מחלקות אחרות לשם פתרון הבעיה.
  C: יש צורך במעורבות ההנהלה לשם פתרון הבעיה.

בתחילת דרכו של חוג איכות יעסקו חבריו בפתרון בעיות מקטגוריה A. לאחר שיצברו ידע וניסיון יוכלו להתמודד גם עם בעיות מקטגוריה B, שמטבע הדברים הן מורכבות יותר.

• ניתוח מדוקדק של הבעיה, כולל איסוף נתונים המאפיינים אותה ובירור הגורמים להיווצרותה.
• הצעת דרכים לפתרון.
• בחירת הפתרון המועדף.
• זיהוי קשיים במימוש הפתרון.
• מימוש ניסיוני של הפתרון ובדיקת הצלחתו.
• מימוש בהיקף מלא של הפתרון.

בנוסף לתועלת שצומחת למעסיק מפעולתם של חוגי איכות, צומחת מהם תועלת ישירה גם לחברים בהם: העובד מרחיב את ידיעותיו, לומד לתפקד בדיונים קבוצתיים, לומד להציג בעיה ופתרונה בפני ההנהלה ועוד.