ייתכנו מקורות אחדים לקבלת הלוואה שניכויה מתבצע במסגרת המשכורת: 

• הלוואה מהמעביד;
• הלוואה מוועד העובדים;
• הלוואה מקופת גמל שהעובד חבר בה;
• הלוואה בנקאית, שתנאיה נקבעים בהסכם כללי שבין המעביד לבין הבנק.

בקבלת הלוואה ממקורות אלה טמונים מבחינת העובד יתרונות אחדים:

•  תהליך קבלת ההלוואה מהיר ונוח מאשר קבלת הלוואה רגילה בבנק (אין צורך בערבים, ביטחונות וכו');
• במרבית המקרים הריבית נמוכה מאשר הריבית הבנקאית, ובכך מהווה ההלוואה הטבה כספית לעובד.

הלוואה מתאפיינת בגורמים הבאים:

• קרן ההלוואה: הסכום שניתן לעובד במועד קבלת ההלוואה;
• שיעור הריבית;
• סוג הריבית: ריבית קבועה או ריבית משתנה;
• הצמדה למדד של יתרת הקרן או של ההחזר החודשי;
• התקופה ממועד קבלת ההלוואה ועד תום החזרתה;
• אופן ההחזר: בתשלומים חודשיים או בתשלום חד-פעמי.

 מידע מפורט על אופן החזר ההלוואה ניתן באמצעות לוח סילוקין.

הנחה מריבית שמקבל העובד ממעבידו נחשבת כהכנסת עבודה, ולפיכך חייבת במסים החלים על השכר. הלוואות שמקורן אינו במעביד, אלא באחד המקורות האחרים שנמנו, אינן חייבות במסים אלה, גם אם ניכוין מתבצע במסגרת חישוב השכר.

בהתאם לחוק מס ערך מוסף חייב העובד, שמעבידו הוא בגדר עוסק, בתשלום של מס ערך מוסף על הריבית שחלה על הלוואת המעביד.

 להפעלת אשף ההלוואות.

הלוואות מהמעביד - שאלות ותשובות.