המעביד פטור מלשלם שכר לעובדת הנמצאת בחופשת לידה. כתחליף למשכורת זו מקבלת העובדת דמי-לידה מהמוסד לביטוח-לאומי, במסגרת ענף ביטוח אימהות. הזכאות לדמי לידה מותנית בכך ששולמו בעד היולדת דמי ביטוח-לאומי לפי שכרה כעובדת שכירה או לפי הכנסתה כעובדת עצמאית פרק זמן הנדרש בחוק.

עובדת שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 זכאית לתשלום דמי-לידה מהיום שבו קיבלה את הילד לאימוץ, בתנאי שהפסיקה את עבודתה עקב האימוץ ושולמו בעדה דמי-ביטוח במשך פרק זמן המזכה בדמי-לידה.

משך תקופת תשלום דמי-הלידה תלוי במשך תקופת תשלום דמי-הביטוח שקדמה ליום הזכאות הראשון. יום הזכאות הראשון הוא יום תחילתה של חופשת הלידה ולכל המוקדם 42 יום לפני תאריך הלידה או לפני תאריך הלידה המשוער.

לדמי-לידה בעד תקופה של 14 שבועות זכאית:

• יולדת ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון.
• יולדת ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון.

לדמי-לידה בעד תקופה של 7 שבועות זכאית:

• יולדת ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 10 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון.
• עולה חדשה וכן תושבת ישראל ששהתה בחו"ל, ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון - בתנאי שמשך שהותה בארץ, לפני יום הזכאות הראשון, אינו עולה על 14 חודשים.

בעת לידת תאומים רשאית היולדת להאריך את חופשת הלידה, ובהתאם לכך את התקופה בגינה משולמים דמי לידה, בשני שבועות נוספים.

במקרה שהנולד או היולדת זקוקים לאשפוז בתקופת חופשת הלידה, רשאית היולדת להאריך את חופשת הלידה, ובהתאם לכך את התקופה בגינה משולמים דמי לידה, עד ל-16 שבועות.

המוסד לביטוח-לאומי רשאי לשלול את דמי-הלידה מיולדת שעבדה מחוץ למשק ביתה בתקופת חופשת הלידה.

סכום דמי-הלידה ליום הוא 100% משכרה של העובדת שממנו מגיעים דמי-ביטוח בשלושת החודשים שקדמו ליום שבו מגיעים לה לראשונה דמי-לידה, מחולק ב-90.