הליך ליישוב סכסוכים, המופעל בשני מצבים:

• ביוזמת בית המשפט, ובמיוחד בית הדין לעבודה, כדרך להפחתת העומס מהשופטים. אופן שילובו של הליך הגישור בהליך המשפטי מוגדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט ובתקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ"ג-1993.
• ביוזמת הצדדים לסכסוך, כדרך לקיצור הסכסוך ולהפחתת העוינות בו, גם כאשר הסכסוך הוא כזה שאין בו עילה לפנייה לבית המשפט, למשל בעת משא-ומתן קיבוצי.

בהליך הגישור, המבוצע בהסכמת שני הצדדים לסכסוך, פועל המגשר לחשיפת רצונותיהם ומניעיהם של הצדדים, ומביא בעקבות זאת לצמצום הפער בין עמדותיהם וליצירת הסכמה ביניהם על פתרון המיטיב עם שניהם, בלא שיש בידיו סמכות להכריע בסכסוך. הגישור מבוצע על-ידי אדם או גוף המתמחים בכך, בתמורה לשכר טרחה המשולם על-ידי הצדדים לסכסוך.

הליך הגישור קצר ומהיר מההליך השיפוטי, אין בו את הפומביות המאפיינת את הדיון בבית המשפט, והתוצאה שהתקבלה בו אינה בגדר תקדים מחייב. המגשר רשאי לחרוג מהטענות שמעלים הצדדים ולבוא בהצעות משלו (להבדיל מפישור, שבו מרחב התמרון של המפשר מצומצם יותר). 

בהשוואה לדרכים אחרות ליישוב סכסוכי עבודה (פנייה לבית הדין לעבודה, בוררות, תיווך), גישור הוא הדרך הפחות כוחנית - אין בה מנצח ומפסיד ואין בה כפייה, ובכך יש יתרון חשוב, בהתחשב בכך שעל הצדדים ליחסי העבודה להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה ובהרמוניה גם לאחר תום הסכסוך. 

לטקסט המלא של תקנות בית הדין לעבודה (פישור).
לאתר Mediate.com, שבו גם מאמרים רבים על גישור במסגרת יחסי העבודה.