שאלות נפוצות

שאלות נפוצות

בחר נושא:

עבודה בימי קורונה - שאלות ותשובות

נכתב על ידי דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחילן 

שאלה:

נשלחתי לשבועיים של בידוד בית, מה זכויותי בעבודה בתקופה זו?

תשובה:

צו שהוציא משרד הבריאות כולל הנחיות למעסיקים בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל אדם השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, לפי חוק דמי מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית, ודי בהצהרת העובד בטופס הנכלל בתעודת המחלה הגורפת.

 

 

לתחילת העמוד

שאלה:

בני בן ה-10 נשלח לבידוד בית יחד עם כל בני כיתתו. אני נשארת בבית לטפל בו, האם אני זכאית למשכורת בתקופה זו?

תשובה:

בידוד בית של ילד מאפשר להורה להיעדר בהתאם לכללים שבחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (או כללים דומים בהסכם העבודה). אין צורך באישור מחלה, די בהצהרה שבתעודת מחלה גורפת שפרסם משרד הבריאות.

לתחילת העמוד

שאלה:

מוסדות החינוך נסגרו, ואני נאלץ להישאר בבית לשם השגחה על ילדי. האם אהיה זכאי לשכר בתקופה זו?

תשובה:

במקרה של סגירת מוסדות החינוך עקב מצב ביטחוני, הורה זכאי להישאר בביתו לשם השגחה על ילדיו, והוא יקבל שכר בתקופה זו, ומעסיקו יקבל פיצוי מרשות המסים על הוצאה זו. לא ניתן פתרון דומה להיעדרות של הורה בזמן מגפה, אף שגם במקרה זה ההיעדרות נכפתה על העובד. פתרונות אפשריים:

  • עבודה מהבית, בעיסוקים ובמקומות עבודה המאפשרים זאת.
  • יציאה לחופשה שנתית, בהסכמת המעסיק.
  • יציאה לחופשה ללא תשלום, אף זאת בהסכמת המעסיק. יש לשים לב שיציאה לחל"ת ביוזמת העובד אינה פוטרת מתקופת המתנה לזכאות לדמי אבטלה.

כאשר הילד הוא אדם עם מוגבלות, ההורה זכאי להיעדר בתשלום בתקופה זו לשם סיוע לילד, בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד): היעדרות של 18 ימים על חשבון יתרת המחלה של העובד, ועוד 52 שעות על חשבון המעסיק.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם בתקופת המגפה ממשיכים לקבל משכורת בתאריך הרגיל?

תשובה:

תקופת החירום אינה מצדיקה שינוי במועד תשלום המשכורת. על המעסיק לשלם משכורת בתקופה זו לעובדים שהתייצבו לעבודה (כלומר לא הוצאו לחל"ת). ייתכן שהמעסיק ייתקל בקשיים בעמידה בחובתו זו, מחמת מחלה של חשב השכר, מחמת חסרון מזומנים שעלול להיווצר עקב שיבוש סדרי החיים וכדומה. במקרה זה אין לעובד הצדקה לדרוש פיצוי בגין הלנת שכר, משום שבהתאם לחוק הגנת השכר, כאשר הלנת שכר נגרמת "בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", יימנע בית הדין לעבודה מלפסוק פיצוי זה.

לתחילת העמוד

שאלה:

הרכב הצמוד עומד ללא תנועה ליד הבית, האם אקבל זיכוי על שווי השימוש למס?

תשובה:

עמדת רשות המסים בעניין החזרה זמנית של רכב צמוד היא שהעובד לא יחויב בשווי הרכב כאשר החזיר את הרכב למעסיק לחודש קלנדרי מלא (למשל: כל אפריל). כיוון שכך, כאשר עובד החזיר את הרכב הצמוד במהלך חודש מרץ, הוא יחויב בשווי שימוש מלא בחודש זה, ורק אם השבתת הרכב תימשך עד סוף אפריל, העובד לא יחויב בשווי שימוש בגין אפריל (וגם זאת בתנאי שרשות המסים תתגמש ותכיר בהשבתה שלא בדרך של החזרת הרכב לחניון המעסיק). 

לתחילת העמוד

שאלה:

הוציאו אותי לחל"ת, אבל הרכב הצמוד נשאר אצלי, האם זה יפגע בזכותי לדמי אבטלה?

תשובה:

הנחיית המוסד לביטוח לאומי היא ששווי הטבות הניתנות בתקופת חל"ת יש לשייך לחודש העבודה האחרון שקדם ליציאה לחל"ת ולחשב דמי ביטוח לאומי בהתאם. בהתאם לגישה זו, השארת הרכב הצמוד בידי העובד לא תפגע בזכותו לדמי אבטלה ובגובהם של דמי האבטלה.

לתחילת העמוד

שאלה:

כיצד מחושבים דמי אבטלה?

תשובה:

דמי אבטלה מחושבים לפי השכר החייב בדמי ביטוח לאומי בתקופה שקדמה לאבטלה, ושיעורם מתוך שכר זה הולך ופוחת ככל שהשכר גבוה יותר. מידע נוסף על גובה דמי האבטלה מופיע באתר המוסד לביטוח לאומי.

מידע נרחב על דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה מופיע באתר המוסד לביטוח לאומי, בדף "דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה".

לתחילת העמוד

שאלה:

אני מקבל במשכורת נקודות זיכוי בגין ילד נכה. האם המוסד לביטוח לאומי ייתן לי אותן בחישוב דמי אבטלה?

תשובה:

רשות המסים הודיעה שאישורים לתיאום מס שהופנו אל המעסיק ניתן להציגם גם למוסד לביטוח לאומי לשם חישוב מס הכנסה על דמי אבטלה. המוסד יכבד גם הקלות מס שמוצגות בתלוש המשכורת לפי הצהרה של העובד בטופס 101. 

סביר שרבים ממקבלי דמי האבטלה יבקשו תיאום מס לאחר חזרתם לעבודה, משום שדמי האבטלה נמוכים במידה ניכרת מהשכר הרגיל.

לתחילת העמוד

שאלה:

מתי חלים הכללים המיוחדים על עבודה במפעל חיוני?

תשובה:

בנושא זה עוסק חוק שירות עבודה בשעת חירום. פרק ד' של חוק זה, שבו נקבעים תנאי עבודתם של עובדים במפעלים חיוניים, מופעל בעקבות צו שמוציא שר העבודה והרווחה. צו כזה, שחל על כל שטח המדינה, הוצא ב-18 במרץ 2020, בהתאם לסמכות מיוחדת שניתנה לשר בתקנות שעת חירום.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד במפעל חיוני. האם הוראות החוק חלות עלי אוטומטית, או שאקבל הודעה אישית?

תשובה:

לאחר ששר העבודה והרווחה הוציא צו המחיל את הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, אין צורך במסירת צו אישי לעובד במפעל חיוני. מסירה אישית, בטלפון, בדוא"ל או בדרכים אחרות, נדרשת רק כאשר מדובר ב"מגויס חוץ", שהוא אדם המגויס לעבודה במפעל שאינו מקום עבודתו.

לתחילת העמוד

שאלה:

איזה מפעל נחשב למפעל חיוני?

תשובה:

מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כמפעל חיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. אלפי מקומות עבודה נכללים בקטגוריה זו, ובהם מועסקים כ-13% מהעובדים במדינה. עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה, כאשר גילם הוא  מגיל 16 שנה ועד לגיל פרישה, שהוא כעת 67 שנים לגברים, 62 שנים לנשים.

לתחילת העמוד

שאלה:

איך משפיעה על העובדים העובדה שמקום עבודתם הוכרז כמפעל חיוני?

תשובה:

עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, בהתאם להוראות מעסיקם, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך, אך לא  יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ומוסרת ההגבלה על מספר השעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.

לתחילת העמוד

שאלה:

איזה תועלת צומחת למעסיק מהכרזתו כמפעל חיוני?

תשובה:

עובדים של מפעל חיוני חייבים להתייצב לעבודתם מכוח החוק, להבדיל מעובדיו של מפעל שאינו חיוני, שחובה זו חלה עליהם רק מכוח חוזה העבודה. הבדל זה מבטיח תפעול חלק יותר של המפעל, במיוחד בימים שבהם עלולים העובדים לבחור להיעדר מעבודתם עקב בעיות של זמן החירום. בשעת חירום לא יחולו במפעל חיוני הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. שינוי זה מגמיש את תנאי העבודה, ומאפשר למעסיק להתאימם לצורכי המפעל המיוחדים בשעת חירום, כגון העסקת עובדים גם בשבת ובחג, ועבודת שעות נוספות ללא הגבלה.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני נדרש לעבוד 14 שעות ביממה, בלילה וביום. האם זה חוקי? איך יחושב שכרי בעד עבודה זו?

תשובה:

בהיתר זמני שפרסם שר העבודה והרווחה נקבע שמותר בתקופה זו להעסיק עובד עד 14 שעות ביממה (במקום 12 שעות בתקופה רגילה), עד 8 פעמים בחודש. תמורת עבודה זו תקבל גמול שעות נוספות לפי הכללים המקובלים במקום עבודתך. כל זאת כאשר המפעל שאתה עובד בו אינו בגדר "מפעל חיוני".

אם המפעל שאתה עובד בו הוא מפעל חיוני, הרי בשעת חירום לא חלות עליך הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר המעסיק רשאי להעסיקך אף יותר מ-14 שעות ביממה, והוא פטור מלשלם גמול שעות נוספות (אלא אם חלה עליו חובה זו ממקור אחר, כגון הסכם קיבוצי). יחד עם זאת, סביר שהמעביד לא ינצל פטור זה, וישלם גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד במפעל חיוני. מה עלי לעשות אם אהיה חולה בזמן המגפה?

תשובה:

הזכות להיעדר מחמת מחלה, זכות הנתונה לכל עובד במצב רגיל, אינה נתונה לעובד במפעל חיוני בשעת חירום. למעסיק נתונה הסמכות לאשר היעדרות כזו או לשלול אותה. עובד המבקש להיעדר מחמת מחלה ולא קיבל אישור ממעסיקו יכול לבקש בדיקה רפואית בפני רופא שמונה לכך על-ידי משרד העבודה והרווחה, ורק לרופא זה יש סמכות לפטור את העובד מעבודה עקב מצב בריאותו.

עם זאת, בהתאם לתקנות שעת חירום, אם מחלתך מלווה בחום של 38 מעלות ויותר, אסור למעסיקך להתיר לך כניסה למקום העבודה.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם במפעל חיוני יש הקלות מיוחדות לאישה בהריון ולאם?

תשובה:

החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הנמצאת בהריון או בשנה שלאחר לידה. בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לה.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני מועסק כמנהל חשבונות במפעל חיוני, ואשתי היא אחות המועסקת בבית חולים, שכמובן נחשב גם הוא למפעל חיוני. יש לנו שלושה ילדים, בגיל שלוש, שש ועשר שנים. האם יש התחשבות מיוחדת בצורך שלנו לטפל בילדים? האם תהיה התחשבות בי, בהתחשב בכך שתפקידי פחות חיוני מזה של אשתי?

תשובה:

בסעיף 3(ג) לחוק שירות עבודה בשעת חירום נאמר: "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם".
בהתאם לכך, אין חובה פורמלית להתחשבות של המעביד בעובד שהוא אב לילדים, אפילו כאשר מדובר באב שהוא הורה יחיד! מאידך, יש חובה להתחשבות באם, גם כאשר תפקידה חיוני מזה של בעלה. זה חוק פגום, ואני מקווה שהמעסיקים יגלו את הגמישות המתבקשת. לשר העבודה והרווחה נתונה סמכות להעניק הקלות נוספות מהחובה שמטיל חוק שירות עבודה בשעת חירום, ואולי במימוש סמכותו זו יתחשב גם באבות.

לתחילת העמוד

שאלה:

יש לי הרגשה שחוק שירות עבודה בשעת חירום שולל ממני את כל זכויותי כעובד וכאזרח. האם אין זו הגזמה? מה אני יכול לעשות במקרה שאיני יכול לוותר על זכות בסיסית, כמו הזכות להיעדר בזמן מחלה או הזכות להיעדר כדי לטפל בהורה חולה?

תשובה:

חוק שירות עבודה בשעת חירום הוא אכן חוק נוקשה למדי, אך קשה להתווכח עם תכונה זו בהתחשב בסיטואציה שאתה בא חוק זה להתמודד. בחוק יש בכל זאת פתח מילוט למצבים שבהם העובד אינו יכול לשאת את הוראות החוק. כוונתי לוועדות שירות העבודה הפועלות במסגרת משרד העבודה והרווחה, שבפניהן ניתן להגיש ערר על כל הוראה שאדם רואה עצמו נפגע ממנה. הגשת ערר אינה פוטרת את העובד מלקיים את הוראות החוק. החוק מותיר שיקול דעת למעסיק, שבסמכותו להורות לעובד מתי להתייצב לעבודה, וניתן לקוות שהמעביד יפעיל את שיקול דעתו במקרים שטובת המפעל וטובת העובד מצדיקות היעדרות של העובד.

לתחילת העמוד

בחר נושא: