שאלות נפוצות

שאלות נפוצות

בחר נושא:

עבודה בימי קורונה - שאלות ותשובות

נכתב על ידי דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחילן 

שאלה:

נשלחתי לשבועיים של בידוד בית, מה זכויותי בעבודה בתקופה זו?

תשובה:

צו שהוציא משרד הבריאות כולל הנחיות למעסיקים בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל אדם השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, לפי חוק דמי מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית, ודי בהצהרת העובד בטופס הנכלל בתעודת המחלה הגורפת.

 

 

לתחילת העמוד

שאלה:

בני בן ה-10 נשלח לבידוד בית יחד עם כל בני כיתתו. אני נשארת בבית לטפל בו, האם אני זכאית למשכורת בתקופה זו?

תשובה:

בידוד בית של ילד מאפשר להורה להיעדר בהתאם לכללים שבחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (או כללים דומים בהסכם העבודה). אין צורך באישור מחלה, די בהצהרה שבתעודת מחלה גורפת שפרסם משרד הבריאות.

לתחילת העמוד

שאלה:

מוסדות החינוך נסגרו, ואני נאלץ להישאר בבית לשם השגחה על ילדי. האם אהיה זכאי לשכר בתקופה זו?

תשובה:

במקרה של סגירת מוסדות החינוך עקב מצב ביטחוני, הורה זכאי להישאר בביתו לשם השגחה על ילדיו, והוא יקבל שכר בתקופה זו, ומעסיקו יקבל פיצוי מרשות המסים על הוצאה זו. לא ניתן פתרון דומה להיעדרות של הורה בזמן מגפה, אף שגם במקרה זה ההיעדרות נכפתה על העובד. פתרונות אפשריים:

  • עבודה מהבית, בעיסוקים ובמקומות עבודה המאפשרים זאת.
  • יציאה לחופשה שנתית, בהסכמת המעסיק.
  • יציאה לחופשה ללא תשלום, אף זאת בהסכמת המעסיק. יש לשים לב שיציאה לחל"ת ביוזמת העובד אינה פוטרת מתקופת המתנה לזכאות לדמי אבטלה.

כאשר הילד הוא אדם עם מוגבלות, ההורה זכאי להיעדר בתשלום בתקופה זו לשם סיוע לילד, בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד): היעדרות של 18 ימים על חשבון יתרת המחלה של העובד, ועוד 52 שעות על חשבון המעסיק.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם אני מבוטח כאשר אני עובד מהבית?

תשובה:

ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי רלוונטי גם בעת עבודה מהבית, וכל הזכויות לפיצוי במקרה של תאונת עבודה ניתנות גם במקרה של תאונה בעת עבודה מהבית.

במקרה של תאונת עבודה בבית ייתכן שהבדיקות של המוסד לביטוח לאומי יהיו קפדניות יותר, כדי לוודא שאכן זו פגיעה הקשורה בעבודה ולא תאונה ביתית.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם בתקופת המגפה ממשיכים לקבל משכורת בתאריך הרגיל?

תשובה:

תקופת החירום אינה מצדיקה שינוי במועד תשלום המשכורת. על המעסיק לשלם משכורת בתקופה זו לעובדים שהתייצבו לעבודה (כלומר לא הוצאו לחל"ת). ייתכן שהמעסיק ייתקל בקשיים בעמידה בחובתו זו, מחמת מחלה של חשב השכר, מחמת חסרון מזומנים שעלול להיווצר עקב שיבוש סדרי החיים וכדומה. במקרה זה אין לעובד הצדקה לדרוש פיצוי בגין הלנת שכר, משום שבהתאם לחוק הגנת השכר, כאשר הלנת שכר נגרמת "בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", יימנע בית הדין לעבודה מלפסוק פיצוי זה.

לתחילת העמוד

שאלה:

איזה הצהרת בריאות נדרשת מהעובד לפני כניסה למקום העבודה?

תשובה:

 תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש״ף–2020 קובעות:

(1)
בטרם כניסה למקום עבודה –
(א)
המעסיק או מי מטעמו, ישאל את הנכנסים את השאלות האלה:
(1)
האם אתה משתעל?
(2)
האם חום גופך מעל 38 מעלות צלזיוס ומעלה או האם היה לך חום כאמור בשבוע האחרון?
(3)
האם היית במגע קרוב עם חולה קורונה בשבועיים האחרונים?
לא תותר כניסה למקום למי שלא השיב בשלילה על כל אחת מהשאלות, למעט אדם שהשיב שהוא משתעל בשל מצב כרוני כגון אסתמה או אלרגיה אחרת;
(ב)
המעסיק יסדיר ביצוע של מדידת חום באמצעי שאינו פולשני לנכנסים למקום, ככל האפשר; בוצעה מדידת חום כאמור, לא תותר כניסת אדם עם חום גוף של 38 מעלות צלזיוס ומעלה;

על מנת לסייע ללקוחותיה, חילן פיתחה מענה לדרישה זו במערכת החילנט ובאפליקציית חילן Mobile.
ללקוחות הנוכחות המענה כולל דוח המשלב את דיווחי הנוכחות העדכניים עם הצהרת העובד. לקוחות חילן המעוניינים בפתיחת השירות בארגונכם, אנא פנו למיישמי חילנט או שלחו מייל ל:info-hilanet@hilan.co.il

לתחילת העמוד

שאלה:

הרכב הצמוד עומד ללא תנועה ליד הבית, האם אקבל זיכוי על שווי השימוש למס?

תשובה:

עמדת רשות המסים מימים ימימה בנוגע לשווי שימוש ברכב צמוד הייתה שגם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש יש לזקוף שווי שימוש מלא, כאילו היה הרכב ברשות העובד במשך כל החודש (למעט כאשר הרכב הוצמד לעובד אחר ביתרת החודש, והוא מחויב בשווי שימוש). כעת הציגה רשות המסים החרגה זמנית לתקופת משבר הקורונה: עובד שיצא לחל"ת בעקבות מגפת הקורונה ובאותו מועד או לאחריו החזיר למעסיק את הרכב שהוצמד לו, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. כך גם בעת קבלת הרכב הצמוד בעת החזרה מהחל"ת. שימו לב שהקלה זו מתייחסת למצב שהרכב הוחזר למעסיק (כלומר הושאר בחניון של המעסיק), ואינה מתייחסת למצב שבו הרכב עומד ללא תנועה ליד ביתו של העובד.

לתחילת העמוד

שאלה:

הוציאו אותי לחל"ת, אבל הרכב הצמוד נשאר אצלי, האם זה יפגע בזכותי לדמי אבטלה?

תשובה:

הנחיית המוסד לביטוח לאומי היא ששווי הטבות הניתנות בתקופת חל"ת יש לשייך לחודש העבודה האחרון שקדם ליציאה לחל"ת ולחשב דמי ביטוח לאומי בהתאם. בהתאם לגישה זו, השארת הרכב הצמוד בידי העובד לא תפגע בזכותו לדמי אבטלה ובגובהם של דמי האבטלה.

לתחילת העמוד

שאלה:

כיצד מחושבים דמי אבטלה?

תשובה:

דמי אבטלה מחושבים לפי השכר החייב בדמי ביטוח לאומי בתקופה שקדמה לאבטלה, ושיעורם מתוך שכר זה הולך ופוחת ככל שהשכר גבוה יותר. מידע נוסף על גובה דמי האבטלה מופיע באתר המוסד לביטוח לאומי.

מידע נרחב על דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה מופיע באתר המוסד לביטוח לאומי, בדף "דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה".

לתחילת העמוד

שאלה:

בגלל המשבר הורידו אותי ממשרה מלאה לחצי משרה, האם אני זכאי לדמי אבטלה?

תשובה:

צמצום היקף המשרה אינו מקנה זכות לדמי אבטלה

לתחילת העמוד

שאלה:

מה ההקלות המיוחדות בתקופה זו לעניין דמי אבטלה?

תשובה:

בתקופת משבר הקורונה הוגמשו כללי הזכאות לדמי אבטלה, מבחינת תקופת האכשרה הנדרשת ומשך הזכאות:

  • תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטחה קוצרה לשישה חודשים. קיצור זה חל רק על מי שפוטר או הוצא לחל"ת בין 1 במרץ ל-19 באפריל.
  • מבוטח שאינו זכאי לדמי אבטלה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו מסתיימת בתקופה שמיום 1 במרץ עד 30 באפריל ימשיך לקבל דמי אבטלה עד 30 באפריל.
לתחילת העמוד

שאלה:

יצאתי לפנסיה בגיל 62 והתחלתי עבודה חדשה, וכעת הוציאו אותי לחל"ת. האם אני זכאית לדמי אבטלה?

תשובה:

כאשר מובטל או מובטלת מקבלים פנסיה, סכום הפנסיה מופחת מדמי האבטלה המחושבים להם.

אישה בגיל 62–67 שזכאית לקצבת אזרח ותיק וגם לדמי אבטלה תקבל קצבת אזרח ותיק שתשולם במועדה, ובמידת הצורך תשולם השלמה שלה לדמי האבטלה שחושבו.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני בן 68 והוציאו אותי לחל"ת. מה עלי לעשות כדי לקבל דמי אבטלה?

תשובה:

מי שהגיע לגיל 67 אינו זכאי לדמי אבטלה. עם זאת, במסגרת ההקלות המיוחדות בתקופה זו, עובדים שהגיעו לגיל 67 והוצאו לחל"ת יקבלו מענק הסתגלות, בהתאם לתנאים המפורטים באתר הביטוח הלאומי, לאחר הגשת בקשה למענק.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני בחל"ת, מקבל דמי אבטלה שמהם מנכים דמי ביטוח לאומי, ובנוסף המעסיק מחייב אותי בדמי ביטוח לאומי בחל"ת, וגם על הרכב הצמוד שעומד ללא תנועה ליד הבית אני משלם דמי ביטוח לאומי. לא הגזימו?

תשובה:

ייתכן שיש פה הגזמה, אבל אלה ההנחיות של המוסד לביטוח לאומי.

בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של החל"ת (שבהם העובד אינו מועסק במקום אחר) על המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי בסך 348.21 ש"ח לחודש (קבלת דמי אבטלה אינה פוטרת מחובה זו, אף שגם מדמי האבטלה מנוכים דמי ביטוח לאומי). בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, נאמר: "המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור". החל מחודש השלישי של החל"ת העובד חייב בתשלום ביטוח לאומי בעד עצמו בסך 177 ש"ח לחודש. אם יצאת לחל"ת במהלך חודש מרץ, החיוב בדמי ביטוח לאומי בגין החל"ת חל רק החל ממשכורת אפריל, ובתנאי שתהיה בחל"ת במשך כל אפריל.

מי שממשיך להחזיק ברכב צמוד בתקופת החל"ת מחויב, בנוסף לאמור לעיל, גם בדמי ביטוח לאומי על פי שווי השימוש ברכב הצמוד, כפי שנקבע על ידי רשות המסים.

לתחילת העמוד

שאלה:

המעסיק הקבוע שלי הוציא אותי לחל"ת, ומצאתי לי עבודה זמנית לתקופה זו. האם זה פוגע בזכותי לדמי אבטלה?

תשובה:

לפי סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי, כאשר עובד שזכאי לדמי אבטלה מוצא עבודה בשכר נמוך מדמי האבטלה שהוא זכאי להם, המוסד לביטוח לאומי ישלים את שכרו לגובה דמי האבטלה שהוא זכאי להם. 

אזכיר שכאשר עובד נמצא בחל"ת, מעסיקו רשאי לנכות ממנו, בשני החודשים הקלנדריים הראשונים של החל"ת, דמי ביטוח לאומי בסך 348 ש"ח לחודש. כאשר העובד מצא עבודה אחרת, אפילו ליום אחד בחודש, הוא ומעסיקו פטורים בחודש זה מדמי ביטוח לאומי אלה.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני מקבל במשכורת נקודות זיכוי בגין ילד נכה. האם המוסד לביטוח לאומי ייתן לי אותן בחישוב דמי אבטלה?

תשובה:

רשות המסים הודיעה שאישורים לתיאום מס שהופנו אל המעסיק ניתן להציגם גם למוסד לביטוח לאומי לשם חישוב מס הכנסה על דמי אבטלה. המוסד יכבד גם הקלות מס שמוצגות בתלוש המשכורת לפי הצהרה של העובד בטופס 101. 

סביר שרבים ממקבלי דמי האבטלה יבקשו תיאום מס לאחר חזרתם לעבודה, משום שדמי האבטלה נמוכים במידה ניכרת מהשכר הרגיל.

לתחילת העמוד

שאלה:

מתי חלים הכללים המיוחדים על עבודה במפעל חיוני?

תשובה:

בנושא זה עוסק חוק שירות עבודה בשעת חירום. פרק ד' של חוק זה, שבו נקבעים תנאי עבודתם של עובדים במפעלים חיוניים, מופעל בעקבות צו שמוציא שר העבודה והרווחה. צו כזה, שחל על כל שטח המדינה, הוצא ב-18 במרץ 2020, בהתאם לסמכות מיוחדת שניתנה לשר בתקנות שעת חירום.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד במפעל חיוני. האם הוראות החוק חלות עלי אוטומטית, או שאקבל הודעה אישית?

תשובה:

לאחר ששר העבודה והרווחה הוציא צו המחיל את הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, אין צורך במסירת צו אישי לעובד במפעל חיוני. מסירה אישית, בטלפון, בדוא"ל או בדרכים אחרות, נדרשת רק כאשר מדובר ב"מגויס חוץ", שהוא אדם המגויס לעבודה במפעל שאינו מקום עבודתו.

לתחילת העמוד

שאלה:

איזה מפעל נחשב למפעל חיוני?

תשובה:

מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כמפעל חיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. אלפי מקומות עבודה נכללים בקטגוריה זו, ובהם מועסקים כ-13% מהעובדים במדינה. עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה, כאשר גילם הוא  מגיל 16 שנה ועד לגיל פרישה, שהוא כעת 67 שנים לגברים, 62 שנים לנשים.

לתחילת העמוד

שאלה:

איך משפיעה על העובדים העובדה שמקום עבודתם הוכרז כמפעל חיוני?

תשובה:

עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, בהתאם להוראות מעסיקם, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך, אך לא  יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ומוסרת ההגבלה על מספר השעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.

לתחילת העמוד

שאלה:

איזה תועלת צומחת למעסיק מהכרזתו כמפעל חיוני?

תשובה:

עובדים של מפעל חיוני חייבים להתייצב לעבודתם מכוח החוק, להבדיל מעובדיו של מפעל שאינו חיוני, שחובה זו חלה עליהם רק מכוח חוזה העבודה. הבדל זה מבטיח תפעול חלק יותר של המפעל, במיוחד בימים שבהם עלולים העובדים לבחור להיעדר מעבודתם עקב בעיות של זמן החירום. בשעת חירום לא יחולו במפעל חיוני הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. שינוי זה מגמיש את תנאי העבודה, ומאפשר למעסיק להתאימם לצורכי המפעל המיוחדים בשעת חירום, כגון העסקת עובדים גם בשבת ובחג, ועבודת שעות נוספות ללא הגבלה.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני נדרש לעבוד 14 שעות ביממה, בלילה וביום. האם זה חוקי? איך יחושב שכרי בעד עבודה זו?

תשובה:

בהיתר זמני שפרסם שר העבודה והרווחה נקבע שמותר בתקופה זו להעסיק עובד עד 14 שעות ביממה (במקום 12 שעות בתקופה רגילה), עד 8 פעמים בחודש. תמורת עבודה זו תקבל גמול שעות נוספות לפי הכללים המקובלים במקום עבודתך. כל זאת כאשר המפעל שאתה עובד בו אינו בגדר "מפעל חיוני".

אם המפעל שאתה עובד בו הוא מפעל חיוני, הרי בשעת חירום לא חלות עליך הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר המעסיק רשאי להעסיקך אף יותר מ-14 שעות ביממה, והוא פטור מלשלם גמול שעות נוספות (אלא אם חלה עליו חובה זו ממקור אחר, כגון הסכם קיבוצי). יחד עם זאת, סביר שהמעביד לא ינצל פטור זה, וישלם גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד במפעל חיוני. מה עלי לעשות אם אהיה חולה בזמן המגפה?

תשובה:

הזכות להיעדר מחמת מחלה, זכות הנתונה לכל עובד במצב רגיל, אינה נתונה לעובד במפעל חיוני בשעת חירום. למעסיק נתונה הסמכות לאשר היעדרות כזו או לשלול אותה. עובד המבקש להיעדר מחמת מחלה ולא קיבל אישור ממעסיקו יכול לבקש בדיקה רפואית בפני רופא שמונה לכך על-ידי משרד העבודה והרווחה, ורק לרופא זה יש סמכות לפטור את העובד מעבודה עקב מצב בריאותו.

עם זאת, בהתאם לתקנות שעת חירום, אם מחלתך מלווה בחום של 38 מעלות ויותר, אסור למעסיקך להתיר לך כניסה למקום העבודה.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם במפעל חיוני יש הקלות מיוחדות לאישה בהריון ולהורים לפעוטות?

תשובה:

החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הנמצאת בהריון או בשנה שלאחר לידה.

בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לה (לפי לשון החוק, אין חובה פורמלית להתחשבות של המעביד בעובד שהוא אב לפעוטות).

בצו המורה על סגירת מוסדות החינוך ניתן היתר לקיום פעילויות חינוך בלתי פורמלי לילדי עובדים חיוניים בגילאי 3 עד 12 בהתאם להוראות משרד הבריאות, וכן פעילויות לילדי עובדים חיוניים מגיל לידה עד שלוש שנים במקום המשמש או הנועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני מועסק כמנהל חשבונות במפעל חיוני, ואשתי היא אחות המועסקת בבית חולים, שכמובן נחשב גם הוא למפעל חיוני. יש לנו שלושה ילדים, בגיל שלוש, שש ועשר שנים. האם יש התחשבות מיוחדת בצורך שלנו לטפל בילדים? האם תהיה התחשבות בי, בהתחשב בכך שתפקידי פחות חיוני מזה של אשתי?

תשובה:

בסעיף 3(ג) לחוק שירות עבודה בשעת חירום נאמר: "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם".
בהתאם לכך, אין חובה פורמלית להתחשבות של המעביד בעובד שהוא אב לילדים, אפילו כאשר מדובר באב שהוא הורה יחיד! מאידך, יש חובה להתחשבות באם, גם כאשר תפקידה חיוני מזה של בעלה. זה חוק פגום, ואני מקווה שהמעסיקים יגלו את הגמישות המתבקשת. לשר העבודה והרווחה נתונה סמכות להעניק הקלות נוספות מהחובה שמטיל חוק שירות עבודה בשעת חירום, ואולי במימוש סמכותו זו יתחשב גם באבות.

לתחילת העמוד

שאלה:

יש לי הרגשה שחוק שירות עבודה בשעת חירום שולל ממני את כל זכויותי כעובד וכאזרח. האם אין זו הגזמה? מה אני יכול לעשות במקרה שאיני יכול לוותר על זכות בסיסית, כמו הזכות להיעדר בזמן מחלה או הזכות להיעדר כדי לטפל בהורה חולה?

תשובה:

חוק שירות עבודה בשעת חירום הוא אכן חוק נוקשה למדי, אך קשה להתווכח עם תכונה זו בהתחשב בסיטואציה שאתה בא חוק זה להתמודד. בחוק יש בכל זאת פתח מילוט למצבים שבהם העובד אינו יכול לשאת את הוראות החוק. כוונתי לוועדות שירות העבודה הפועלות במסגרת משרד העבודה והרווחה, שבפניהן ניתן להגיש ערר על כל הוראה שאדם רואה עצמו נפגע ממנה. הגשת ערר אינה פוטרת את העובד מלקיים את הוראות החוק. החוק מותיר שיקול דעת למעסיק, שבסמכותו להורות לעובד מתי להתייצב לעבודה, וניתן לקוות שהמעביד יפעיל את שיקול דעתו במקרים שטובת המפעל וטובת העובד מצדיקות היעדרות של העובד.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני גר בבני ברק, שהיא אזור מוגבל, ועובד במפעל חיוני מחוץ לעיר. כתושב בני ברק אסור לי לצאת מהעיר, וכעובד במפעל חיוני אני חייב לבוא לעבודה. לאיזה משתי ההוראות עלי לציית?

תשובה:

כברירת מחדל עליך לציית לאיסור לצאת מבני ברק, אך אתה או מעסיקך תוכלו לפנות לרח"ל - רשות חירום לאומית, בבקשה לקבל אישור יציאה מהעיר לעבודה חיונית, ועם אישור כזה תוכל לצאת לעבודה ולהציג אישור זה לשוטרים.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני נדרש להגיע לעבודה אבל חושש מהדבקה, מה ביכולתי לעשות?

תשובה:

כידוע, הממשלה נקטה צעדים רבים למניעת הדבקה. בין השאר כוללת החקיקה גם הנחיות למעסיק למניעת הדבקה במקום העבודה. בהתאם הנחיות, במקום העבודה על המעסיק להקפיד על הנושאים הבאים:

  • שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם; במקום עבודה שבו לא ניתן לשמור על מרחק כאמור, ידאג המעסיק לאמצעים אחרים למניעת הדבקה.
  • לכל עובד יוקצה ציוד אישי קבוע, ככל האפשר, ובכלל זה מקלדת, עכבר, טלפון קווי; ציוד בשימוש של יותר מאדם אחד, יעבור חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם.
  • מתן הנחיה לעובדים על שמירה קפדנית של כללי היגיינה ובכלל זה שטיפת ידיים.
  • מתן הנחיה לעובדים כי בעת שימוש במעלית במקום העבודה, לא יהיו במעלית יותר משני נוסעים.

לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020 והנחיית משרד הבריאות, חובה לחבוש מסכה לאף ולפה במרחב ציבורי ובמקום העבודה, ועל המעסיק לוודא שהעובדים במקום העבודה יקיימו חובה זו. פטור מחובה זו אדם השוהה במקום סגור או מופרד, בלא אדם נוסף; לעניין זה, ”אדם השוהה במקום סגור או מופרד“ – אדם השוהה בכלי רכב, במבנה, בחדר במבנה, בחלק ממבנה הכולל מחיצה בגובה של שני מטרים לפחות אשר מפרידה בין האדם לבין אנשים אחרים הנמצאים באותו מבנה, או בתא עבודה בחלל פתוח, אם גובה המחיצה אשר מפרידה בין האדם לבין אנשים אחרים באותו חלל הוא מטר וחמישים סנטימטרים לפחות, ובלבד שהאדם שלא עוטה מסכה יושב.

לתחילת העמוד

בחר נושא: