שאלות נפוצות

בחר נושא:

שביתה - שאלות ותשובות

נכתב על ידי דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחילן 

שאלה:

מתי משולם שכר לשובתים ומתי לא?

תשובה:

במסגרת חוזה העבודה מתחייב העובד לעבוד, ובתמורה חייב המעביד לשלם שכר לעובד. כאשר העובדים שובתים, חוזה העבודה אינו מתקיים, ולכן העובד השובת אינו זכאי לשכר בתקופת השביתה. כמו בכל מאבק, זהו חלק מהמחיר שהנכנסים למאבק מביאים בחשבון. יחד עם זאת, ההיסטוריה מלמדת אותנו ששביתות רבות הסתיימו בהסכמת המעביד לשלם שכר גם בגין תקופת השביתה, כחלק מההתפייסות בסיומו של סכסוך העבודה (אם כי מדיניותם המוצהרת של המעסיקים היא שלא לשלם שכר בעד ימי השביתה, שהרי צעד זה מגדיל מאוד את כדאיות השביתה).

לתחילת העמוד

שאלה:

ממה מתפרנסים עובדים הנמצאים בשביתה ממושכת ואינם מקבלים שכר? אני אם חד-הורית, ויהיה לי קשה מאוד להסתדר אם לא אקבל משכורת.

תשובה:

אובדן השכר בתקופת השביתה הוא הנשק העיקרי של המעסיק המעונין בשבירת השביתה. כדי להתגונן מפני נשק זה מנהלת ההסתדרות "קרן שביתה", שבה נצברים כספים המאפשרים להסתדרות לתת כסף לשובתים כתחליף לשכרם האבוד. ההסתדרות אינה מנדבת פרטים על אורך הנשימה של קרן השביתה, אך מטבע הדברים ברור שקרן זו עשויה להיות אפקטיבית כאשר מדובר בשביתה במפעל בודד, אך לא כאשר השביתה מקיפה מאות אלפי עובדים. במקרה של שביתה ממושכת, נסי לבדוק עם ההסתדרות קבלת סיוע אישי מקרן השביתה.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד קבלן, כלומר עובד של חברת כוח אדם המועסק במשרד ממשלתי, ועקב השביתה במשרד שבו אני מועסק לא היתה לי עבודה בימי השביתה. האם אני זכאי לשכר ביום כזה, שבעל כורחי איני עובד בו?

תשובה:

במסגרת חוזה העבודה מתחייב העובד לעבוד, ובתמורה חייב המעביד לשלם שכר לעובד. כאשר העובד ערוך ומוכן למלא את חלקו בחוזה, אך המעביד אינו מסוגל לספק עבודה לעובד, הרי העובד זכאי לשכר אף שבפועל לא עבד. זו הסיטואציה שבה אתה נמצא, שהרי אינך נמנה על העובדים השובתים, אלא בטל ממלאכה בעל כורחך, ולכן אתה זכאי לשכרך גם בימי השביתה, אף שאינך עובד בהם.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד קבלן, ולקראת השביתה האחרונה הודיע לי המעסיק שבתקופת השביתה אהיה בחופשה שנתית. האם מותר לו לעשות זאת?

תשובה:

כאמור בתשובה הקודמת, בתקופת השביתה חייב הקבלן לשלם שכר לעובדו, אף שאינו נהנה מעבודתו. כדי למזער את נזקו, הוציא אותך הקבלן לחופשה שנתית. בהתאם לפסיקתו של בית הדין לעבודה, למעסיק נתונה הסמכות לקבוע את מועד החופשה, ובהתאם לחוק חופשה שנתית ניתן להוציא עובד לחופשה קצרה (כזו שאורכה פחות משבוע) גם בהתראה קצרה. עם זאת, ברור שהעובד זכאי להודעה חד-משמעית על מועד תחילת החופשה ועל מועד סיומה. ספק בעיני האם הוצאת עובד לחופשה, תוך מסירת הנחיה שעל מועד תחילת החופשה ומועד סיומה ישמע העובד בשידורי החדשות, היא בגדר חופשה שנתית. תשובה חד-משמעית לשאלה זו תינתן בבית הדין לעבודה, אם יהיה מי שיציג שאלה זו בפני בית הדין.

לתחילת העמוד

שאלה:

ההסתדרות הכריזה שביתה במקום עבודתי, אך אני מעדיף לעבוד ביום הזה. האם עלולות להיגרם לי בעיות עקב כך?

תשובה:

ההחלטה להפר שביתה, כלומר להתייצב במקום העבודה חרף החלטתה של ההסתדרות לשבות, היא החלטה עדינה ביותר. ייתכן שאתה נוטה להפר שביתה מסיבות אידיאולוגיות, וייתכן שאתה נוטה לכך כדי למנוע את אובדן השכר בימי השביתה, אך כדאי שתהיה מודע למחירו של צעד זה. הפרת שביתה עלולה להיתקל בהתנגדות מיידית של ארגון העובדים, שינסה למנוע זאת. בהתחשב בכך שבמקומות עבודה מאורגנים יש לארגון העובדים השפעה גם על קידום העובדים, על הרכבן של רשימות המפוטרים ועל גובה שכרו האישי של העובד, הפרת שביתה עלולה להביא לתגובה עתידית של ארגון העובדים. כבר היו מקרים שבהם עובד שנזקק לשירותי ארגון העובדים נדרש להביא הוכחה, באמצעות גיליון הנוכחות שלו, שלא הפר שביתה.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני בחודש השמיני להריוני, ועקב שביתה של כל העובדים נוכו משכרי ימי השביתה. האם דמי הלידה שאקבל ייפגעו עקב כך?

תשובה:

דמי הלידה מחושבים לפי השכר בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו תצאי לחופשת לידה, ולכן החשש שלך מוצדק. תקנות הביטוח הלאומי (אמהות) מסייעות ליולדת במצב זה, וקובעות שאם לא שולם ליולדת מלוא שכרה בשלושה חודשים אלה, מחמת שביתה, השבתה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושבו דמי הלידה לפי השכר המלא שהיה משולם לה לולי נעדרה מעבודתה.

לתחילת העמוד

שאלה:

מה זאת "שביתה איטלקית", ומה זאת "עבודה לפי הספר"?

תשובה:

לשני המונחים הללו משמעות זהה: מדובר בשיטת שביתה שבה העובדים אינם נעדרים מעבודתם, אלא משבשים אותה באמצעות הקפדה יתרה על נהלי העבודה הקבועים. דוגמה לכך היא שביתה של עובדי המכס, שבודקים כל נוסע נכנס במשך זמן רב, לכאורה כדי לוודא שאינו מבריח דבר בכליו, ולמעשה כדי להפוך את הכניסה לארץ לסיוט. בלשונו של בית הדין לעבודה קרויה שביתה זו בשם "שביתת הקפדה". בשביתה מסוג זה חשופים העובדים פחות לאובדן שכרם בימי השביתה.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם המעסיק יכול להתגונן מפני מצב שבו העובדים באים למקום העבודה, אך אינם עובדים בצורה סדירה: אינם מקבלים קהל, עובדים באיטיות מחרידה, מסרבים לעבוד שעות נוספות וכדומה?

תשובה:

אם העובדים נוקטים שביתה שאינה מלאה, כמו בדוגמאות שבשאלה, אין המעביד חייב לקבל את העבודה החלקית המוצעת לו, וסירובו יהפוך את השביתה החלקית לשביתה מלאה (או שיגרום להפסקת העיצומים).

לתחילת העמוד

שאלה:

האם המעסיק רשאי להקטין את שכרם של עובדים הנמצאים בשביתה חלקית?

תשובה:

לא רק בעת שביתה מלאה, אלא גם בעת שביתה חלקית מושעה חוזה העבודה, ולכן בעד העבודה החלקית שמקבל המעביד אין הוא חייב לשלם את השכר המוסכם, אלא רק "שכר ראוי". את תשלום השכר הראוי רשאי המעביד לדחות עד לקביעתו של שכר זה על-ידי בית הדין לעבודה, מבלי שהדחייה תיחשב להלנת שכר.

לתחילת העמוד

שאלה:

אני עובד בסניף בנק, ובמקום להשבית את כל הבנק החליט הוועד אצלנו להשבית רק את המחשב המרכזי. במצב זה כל העובדים בסניפים אינם שובתים, אך גם אין בהם הרבה תועלת. האם במצב כזה המעביד חייב לשלם שכר לעובדי הסניפים?

תשובה:

בטרמינולוגיה של השביתות קרויה שביתה זו בשם "שביתת מוקד". במקרה זה רשאי המעביד להכריז על השבתת מגן ולהשבית כליל את פעולת הבנק, שהרי השבתת המחשב המרכזי משבשת מאוד את עבודתם של כל עובדי הבנק. בישראל השבתת מגן אינה משמשת את המעסיק כנשק התקפי בסכסוך עבודה או כאמצעי ענישה, אלא מאפשרת לו רק התגוננות מפני נזקי השביתה. בעקבות השבתת מגן יהיה הבנק פטור מלשלם שכר לעובדי הבנק השובתים והמושבתים.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם אפשר לכלול בחוזה העבודה סעיף האוסר על העובד לשבות?

תשובה:

במסגרת ההסכמים הקיבוציים שעליהם חתומה ההסתדרות נכלל פעמים רבות סעיף שבו היא מתחייבת ל"שקט תעשייתי". דוגמה לסעיף זה: "ההסתדרות מתחייבת כי במשך תקופת הסכם זה לא תנקוט נגד מי מהמעסיקים או יחידה מיחידותיהם אמצעי שביתה או השבתה מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה ובסדריה, לגבי העניינים שהוסדרו בהסכם זה, הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית". ניתן לראות מנוסח ההתחייבות ששביתה כללית כנגד תוכניות של הממשלה לפגוע בעובדי המדינה אינה עומדת בסתירה להתחייבות זו.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם שביתה נגד תוכנית כלכלית של הממשלה היא "שביתה פוליטית", שהלגיטימיות שלה מוטלת בספק?

תשובה:

שביתה פוליטית היא שביתה שנועדה להשפיע על המחוקק בתחומים שאין להם כל קשר עם תחום העבודה. דוגמה לכך היא שביתה שקיימו הדרוזים בגולן במחאה על חוק הגולן. בין המעסיקים יש הטוענים שגם שביתה כנגד הליכי חקיקה בנושאי פנסיה ותעסוקה, שיוזמת הממשלה במסגרת מדיניותה הכלכלית, נכללת בקטגוריה זו, ואילו ההסתדרות טוענת ששביתה כזו אינה בגדר שביתה פוליטית, שהרי מדובר בחקיקה הפוגעת בלבם של יחסי העבודה. בית הדין לעבודה נדרש להכריע בסוגיה זו, ובהחלטת ביניים (ס"ק 13/03) שהוציא דחה את טענת המעסיקים וקבע "רשאית ההסתדרות להביע את התנגדותה לפחות לחלק מהצעדים שבתכנית הכלכלית של הממשלה, ואפשר שגם לחלק מהצעדים שמצאו ביטויים בהצעות החוק שעברו קריאה ראשונה".

לתחילת העמוד

שאלה:

האם אפשר לחוקק חוק שאוסר שביתות?

תשובה:

מהתבטאויות שונות של שרים עלול להיווצר רושם שכל בעיה ניתן לפתור באמצעות חקיקה, שאין גבול לכוחו של המחוקק המונחה על-ידי הממשלה, שחקיקה מסוג זה היא תמצית הדמוקרטיה, ושהתנגדות לחקיקה כזו באמצעות שביתה היא בגדר "פשע". ובכן, זהו רושם מוטעה: יש גבולות, פורמליים ובלתי פורמליים, שיימנעו מהכנסת לחוקק חוק השולל באופן גורף את חירות השביתה. "זכות השביתה נמנית על זכויות היסוד במשפט העמים, ואין בנמצא לא מדינה אחת, שאין משטרה טוטליטרי, שאסרה על השביתה", כך כתב נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס), מנחם גולדברג. יחד עם זאת, יכולה הכנסת להטיל הגבלות סבירות על זכות השביתה, ולמעשה כבר עשתה זאת. דוגמה לכך היא חוק יישוב סכסוכי עבודה, המחייב את ההסתדרות לתת הודעה על כוונה לשבות חמישה-עשר יום קודם לתחילת השביתה, מתוך כוונה שתקופה זו תוקדש למאמצים למניעת השביתה.

לתחילת העמוד

שאלה:

האם המעביד יכול לגייס עובדי קבלן שיחליפו את העובדים השובתים?

תשובה:

סעיף 16 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע: "קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות". האיסור לשבור שביתה חל על הקבלן ולא על המעסיק בפועל, אך כיוון שאנו חיים במדינת חוק דומני שדי בו כדי למנוע החלפתם של עובדים שובתים בעובדי קבלן.

לתחילת העמוד

שאלה:

מהם צווי ריתוק?

תשובה:

צווי ריתוק משמשים את הממשלה למניעת שביתה או להפסקתה, באמצעות חיוב השובתים לחזור לעבודה סדירה. הסמכות להוצאת צווי ריתוק ניתנה לממשלה בסעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, שהוחלף על-ידי חוק יסוד: הממשלה. לראשונה עשתה הממשלה שימוש בכלי זה בשנת 1962. צווי ריתוק הם משני סוגים:

  • צווים אישיים, שבהם נקובים שמות העובדים שעליהם חל הצו.
  • צווים קבוצתיים, שבהם מוגדרים סוגי העובדים שעליהם חל הצו.

צו ריתוק פוגע בחירות השביתה, ולכן יש החולקים על עצם ההצדקה לקיומו במדינה דמוקרטית.

לתחילת העמוד

בחר נושא: