שאלות נפוצות

בעבר אכן היה על העובד להביא קבלות שיוכיחו שיצא להבראה או לנופש, כדי לממש את זכותו לדמי הבראה. לפני שנים אחדות בוטלה חובה זו, וצו ההרחבה מבהיר זאת באומרו: "למען הסר ספק, מובהר בזה כי עובד לא יידרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי הבראה כאמור בהסכם זה".

צו הרחבה בעניין דמי הבראה קובע תנאי מינימום לתשלום זה, כך שכל עובד שאינו בשירות הציבורי זכאי לדמי הבראה שנתיים שגובהם אינו נופל מסכום זה. דמי ההבראה מחושבים לפי תעריף ליום הבראה, שגובהו, החל מיום 1 ביולי 2014, הוא 378 שקל. מספר ימי ההבראה שהעובד זכאי להם תלוי בוותק שלו, בהתאם לטבלה הבאה:

לחישוב דמי ההבראה להם אתה זכאי, בקר באשף דמי ההבראה.

בצו ההרחבה בדבר דמי הבראה נאמר: "למען הסר ספק, מובהר בזה, כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. עובד, כאמור, יהיה זכאי גם לחלק היחסי בעבור חלק מהשנה". בהתאם לכלל זה עדיין אינך זכאית לדמי הבראה, אך תהיי זכאית לכך במועד התשלום הבא של דמי ההבראה.

אף שמעמדו של הטיפ, בכל הנוגע לשכר מינימום ולזכויות אחרות, טרם התברר עד תום, דומני שאין ספק שהטיפ אינו מהווה תחליף לזכותו של העובד לדמי הבראה, ולכן בנוסף לטיפים שאת מקבלת את זכאית גם לדמי הבראה בהתאם להוראותיו של צו ההרחבה בעניין זה. יחד עם זאת אני נאלץ לציין שספק אם תצליחי לממש זכות זאת – יש פער מסוים בין הוראות החוק ובי המציאות.

עוזרת בית זכאית לדמי הבראה ככל עובד אחר, בהתאם להוראות צו ההרחבה בעניין זה. אחת ההוראות קובעת "לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה". אורכו של שבוע העבודה מוגבל ל-42 שעות, ולכן, לאחר חישוב דמי ההבראה בהתאם לוותק של העובדת יש לחלק את התוצאה ב-42 ולהכפיל ב-5, כדי לקבל את גובה דמי ההבראה שעליך לשלם.

צו ההרחבה בעניין דמי הבראה חל גם על אנשי מכירות, ולכן אתה זכאי לדמי הבראה בנוסף לעמלות המשולמות לך.

חישוב דמי ההבראה במגזר הציבורי (עובדי המדינה, רשויות מקומיות ועוד) מבוצע בהתאם לכללים המעניקים לעובדים במגזר הציבורי דמי הבראה גבוהים מאלה שמשולמים במגזר הפרטי. התעריף ליום הבראה במגזר הציבורי הוא 432 שקל, החל מחודש יוני 2019.

כן, דמי הבראה חייבים במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי ככל תשלום אחר. בחודש פברואר 1989 הגיעו שר האוצר ומזכ"ל ההסתדרות דאז להסכם, במסגרת עסקת חבילה שבה ויתרו השכירים על חלק מתוספת היוקר, שלפיו יינתן פטור ממס הכנסה על דמי הבראה המנוצלים למטרת הבראה, אך הסכם זה לא מומש באותה שנה. בחודש מרס 1990 הגיעו השניים להסכם דומה, ובמסגרתו שוב ויתרו השכירים על חלק מתוספת היוקר. גם בפעם זו לא הגיע לכלל מימוש החלק העוסק בפטור ממס על דמי הבראה.

בעבר היו דמי הבראה פטורים מדמי ביטוח לאומי. פטור זה בוטל החל מחודש ינואר 1995, כך שהיום חייבים דמי הבראה במסים אלה ככל תשלום אחר.

בצו ההרחבה בעניין דמי הבראה נאמר: "לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שבה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד. למניעת ספק מובהר כי לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת לידה על פי חוק". בהתאם לכך בגין חופשת הלידה (שאורכה, במקרה הנפוץ, עד 26 שבועות) את זכאית לדמי הבראה כאילו עבדת בתקופה זו, ובגין תקופת החופשה ללא תשלום אינך זכאית לדמי הבראה. בהתחשב בכך ששהית שלושה חודשים בחופשה ללא תשלום, יגיע גובה דמי ההבראה המשולמים לך ל-75% מדמי ההבראה שהיו משולמים לך לו עבדת במהלך כל השנה.

בדומה לתקופה של חופשה ללא תשלום, גם תקופה של שמירת הריון אינה מזכה אותך בתשלום דמי הבראה ממעסיקך, שהרי הוא פטור מתשלום שכר בגין תקופה זו. בשונה מחופשה ללא תשלום, ההיעדרות מחמת שמירת הריון לא תפגע בדמי ההבראה שישולמו לך בשנים הבאות, משום שבהתאם לסעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים היא אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותק.

את יכול לתבוע את דמי ההבראה שלא שולמו לך, אך דמי הבראה אינם בגדר "שכר מולן" כהגדרתו בחוק הגנת השכר, ולכן המעביד לא יחויב בתשלום פיצוי הלנת שכר בגינם.

אף שמקובל לשלם את דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד במהלך הקיץ, אין מניעה לבצע זאת במועד אחר, או בתשלומים חודשיים, כל עוד התשלום השנתי הכולל אינו נופל מזה המגיע לעובד בהתאם לצו ההרחבה. דמי הבראה אינם נכללים בשכר המשמש לחישוב פיצויי הפיטורים (אלא אם נאמר במפורש אחרת בהסכם העבודה), ותשלומם בתדירות חודשית אינו משנה עובדה זו. דברים אלה נאמרו במפורש בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 300165/98 שלמה מויאל נ' נפרו נגב פרוייקטים בע"מ, ניתן ביום 8.11.2000): "באשר לתשלום דמי הבראה מקובלת עלי קביעתו של בית הדין האזורי כי אין כל מניעה חוקית לפיצול התשלום לתשלומים חודשיים. אין גם פסול בכך ששולם למערער מעבר לקבוע בצו ההרחבה. על כן גם מקובלת עלי הקביעה כי אין לראות בתשלום חודשי זה מרכיב משכרו הרגיל של המערער".