עבירת משמעת

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

עבירת משמעת - disciplinary offence

במגזר הציבורי מוגדרים עבירות משמעת ועונשיהן בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, ובחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978. במגזר הפרטי מוגדרים נושאים אלה בהסכמים קיבוציים מתאימים, והעיקרי שבהם הוא הסכם קיבוצי כללי משנת 1962 בין התאחדות בעלי התעשייה ובין ההסתדרות הכללית (ההסכם קרוי "תקנון עבודה").

בעונשים נכללים קנס כספי, התראה בכתב, פיטורים ועוד. ההחלטה על הטלת עונש משמעת אינה נתונה למעביד לבדו, אלא תעשה בהסכמה בין הנהלת המפעל ובין נציגות העובדים, ובהעדר הסכמה כזו באמצעות מנגנון בוררות מתאים. הטלת עונש משמעת אינה תורמת לאווירה טובה ביחסי העבודה, ואף יעילותה בשיפור המשמעת של העובד מוטלת בספק, ולכן אין היא מעשה נפוץ.

חוק פיצויי פיטורים מתיר לפטר עובד ללא שיהיה זכאי לפיצויי פיטורים או יהיה זכאי לפיצויי פיטורים חלקיים בלבד, אם פוטר בנסיבות המצדיקות עונש כזה, בהתאם להסכם קיבוצי או לפסיקתו של בית הדין לעבודה.