חירות השביתה עוסקת זכותם של העובדים לפתוח בשביתה. החקיקה בישראל אינה עוסקת במפורש בזכות זו, אך זו חירות כללית, המקובלת במדינות רבו, ומעוגנת באמנה של ארגון העבודה הבינלאומי ובפסיקתו של בית הדין לעבודה. בהצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, שהונחה על שולחן הכנסת בתחילת שנת 2002, נכלל סעיף האומר: "עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם ולקידום עניניהם הכלכליים והחברתיים".

כיוון ששביתה היא אקט במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים, מתבססת חירות השביתה על חופש ההתאגדות.

בחוק יישוב סכסוכי עבודה מוטלות הגבלות על חירות זו לעובדי המגזר הציבורי. התחייבות לשקט תעשייתי הנכללת בהסכם קיבוצי מגבילה אף היא את חירות השביתה.

למאמר של אלון הראל, שביתה בזכות, ynet, 4.11.03.