ניכוי (מהשכר)

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

ניכוי (מהשכר) - deduction

סכום שמופחת מהשכר ברוטו של העובד ומועבר לגורם אחר. הסכום שנותר מהשכר ברוטו לאחר הפחתת כל הניכויים הוא השכר נטו.

הניכויים נחלקים לשתי קבוצות:

  • ניכויי חובה (compulsory deductions): ניכויים על-פי חוק (מס הכנסה, דמי ביטוח-לאומי) או הסכם עבודה (ועד, קופת גמל).
  • ניכויי רשות (voluntary deductions): ניכויים לפי בקשת העובד, כגון: מיסי-עיריה, הלוואות.

סעיף 25 לחוק הגנת השכר מגן על העובד מפני ניכויים שרירותיים משכרו, וקובע את הניכויים מהשכר אותם רשאי המעסיק לבצע. ניכויים למוטבים שונים רשאי המעביד לבצע רק על-פי בקשת העובד שניתנת בצורה מפורשת בכתב. הניכויים שהמעביד רשאי לבצעם ללא בקשת העובד הם:

למרות הגדרה מפורשת זו בחוק נוטים מעסיקים להתעלם ממנה לעתים. דרך מקובלת (ובלתי-חוקית) לבצע זאת היא באמצעות הודעה לעובדים על הניכוי העומד להתבצע, והזמנת המתנגדים להודיע על התנגדותם בכתב.