משפט העבודה עוסק בעיקר בתחומים הבאים:

• הסדרת יחסי העבודה;
• שעות העבודה ותנאי העבודה;
• התנאים הנלווים לשכר, כגון פיצויי פיטורים, זכויות חופשה ומחלה;
• הגנת השכר: קביעת מועד תשלום השכר, שכר מינימום;

משפט העבודה נחלק לשתי קבוצות מבחינת הגורמים שאת יחסיהם הוא מסדיר:

• משפט העבודה האינדיבידואלי (personal labor law): החלק של משפט העבודה העוסק בחובותיו ובזכויותיו של העובד. חלק ניכר מהחוקים הנכללים בקטגוריה זו הם חוקי מגן (protective labor law), כלומר חוקים המקנים זכויות מינימום לכלל העובדים במדינה, ונועדו לסייע לעובד להשיג תנאי עבודה סבירים.
• משפט העבודה הקיבוצי (collective labor law): החלק של משפט העבודה העוסק בהסדרת היחסים בין ארגוני עובדים לבין המעסיקים או ארגוני מעסיקים.

מיון נוסף של משפט העבודה הוא בהתאם לחלוקה המקובלת של המשפט בכללו למשפט פלילי ומשפט אזרחי:

• משפט העבודה האזרחי (civil labor law): ההוראות המסדירות את היחסים בין עובדים, מעבידים, ארגוני עובדים וארגוני מעבידים, מבחינת הזכויות והחובות של גורמים אלה.
• משפט העבודה הפלילי (criminal labor law): ההוראות בחוקי העבודה המטילות עונש על מעביד שאינו ממלא אחר הוראות החוק.

מיון נוסף של משפט העבודה הוא בהתאם למקורותיו:משפט העבודה האוטונומי (autonomous labor law):

• משפט העבודה שנוצר במסגרת היחסים החוזיים בין הצדדים ליחסי העבודה.
• משפט העבודה הסטטוטורי (statutory labor law): משפט העבודה שנוצר באמצעות חקיקה.
• משפט העבודה הבינלאומי (international labor law): משפט העבודה שנוצר באמצעות אמנות עבודה בינלאומיות.

סכסוכים בתחום משפט העבודה נידונים בבית הדין לעבודה.

לטקסט המלא של כל דיני העבודה.

אתרים של עורכי דין העוסקים במשפט העבודה, ובהם גם מאמרים ומידע:
לאתר פסקדין - אתר המשפט הישראלי - דיני עבודה.
לאתר נחום פינברג ושות', משרד עורכי דין.
לאתר משפט ועסקים - שלומית יניסקי-רביד, עו"ד.