בסיס ידע
מילון לתנאי עבודה
הנעת העובד - employee motivation
הנעה היא מידת רצונו של אדם להתנהגות מסוימת. במסגרת הנעת העובד נידון רצונו של העובד להשקיע בעבודתו, כדרך להעלאת פריון העבודה. תאוריות אחדות מתחום מדעי ההתנהגות עוסקות בהנעת העובד, ואלה העיקריות שבהן:
- תאוריית ההוגנות (equity theory): תאוריה זו פותחה בשנת 1963 על-ידי Adams. על-פי תאוריה זו, העובדים בוחנים את היחס שבין תגמוליהם (חומריים ולא חומריים) לבין השקעתם בעבודה. שוויון בין היחס המתאים לעובד ובין היחסים שהוא מזהה כמתאימים לעובדים אחרים מתפרש אצל העובד כהוגנות. תשלום יתר או תשלום חסר נתפסים כחוסר הוגנות ועשויים להניע את העובד לתיקון המעוות.
- תאוריית הציפיות (expectancy theory): תאוריה זו פותחה בשנת 1965 על-ידי Vroom. במסגרת תאוריה זו מוגדרים שלושה משתנים המשפיעים על מידת השקעתו של העובד:
- ציפיה (expectancy): רמת הציפיות של העובד ביחס ליכולתו למלא את תפקידו.
- אינסטרומנטליות (instrumentality): ההסתברות שמייחס העובד להשגת תוצאות רצויות מבחינתו (כגון שכר) בעקבות ביצוע מוצלח של תפקידו.
- ערכיות (valence): מידת שביעות הרצון שהעובד מצפה להפיק מהשגת התוצאות.
הנעת העובד היא פונקציה של שלושה משתנים אלה: ככל שהעובד מצפה שמאמציו יתרמו לביצוע מוצלח של תפקידו ושביצוע מוצלח יביא להשגת התוצאות המבטיחות לו שביעות רצון, כן יגדל המאמץ שישקיע בביצוע עבודתו.
- תאוריית הצרכים (need gratification theory): תאוריה זו פותחה בשנת 1954 על-ידי Maslow. התאוריה מדרגת את הצרכים האנושיים לרמות אחדות, החל בהישרדות אישית וכלה בהגשמה עצמית. הנעת העובד מושפעת מהרצון לספק צרכים אלה: תחילה הצרכים הבסיסיים, ולאחר מכן צרכים ברמה גבוהה יותר.
- תאוריית שני הגורמים (two factor theory) או תאוריית עיצוב והעשרת העיסוק (job design and job enrichment theory): תאוריה זו פותחה בשנת 1966 על-ידי Herzberg. על-פי תאוריה זו, העשרת העיסוק מספקת לעובד כיווני התפתחות בעבודה, וכך מגבירה את שביעות רצונו של העובד ומשפרת את איכות תפוקתו.
התאוריות העוסקות בהנעה מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות:
- תאוריות תהליך (process theories): מנתחות את תהליכי החשיבה הגורמים להנעה, כלומר עוסקות בשאלה "איך נגרמת הנעה?". בקטגוריה זו נכללות תאוריית ההוגנות ותאוריית הציפיות, וכן תאוריית הצבת היעדים (goal setting theory).
- תאוריות תוכן (content theories): מנתחות את הצרכים הגורמים להנעה, כלומר עוסקות בשאלה "מה מניע אנשים?". בקטגוריה זו נכללות תאוריית הצרכים, תאוריית שני הגורמים וכן תאוריית קיום-שייכות-צמיחה (ERG theory) ותאוריית הצרכים הנרכשים (aquired needs theory).
התאוריות הרבות משקפות גם את העניין הרב שיש למעסיק בהנעת העובד לביצוע מיטבי של תפקידו.