במסגרת יחסי העבודה, השימוש המקובל בכתב ויתור הוא החתמתו של העובד, בעת סיום עבודתו, על הצהרה לפיה קיבל את כל המגיע לו מהמעביד בגין עבודתו, ואין לו, ולא יהיו לו, כל תביעות נוספות בעניין זה.

פעמים רבות עולה לדיון שאלת תוקפו של כתב ויתור שעובד חתם עליו. "המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם" (נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, דב"ע 98/2-10 אלדד קנטי נ' דיגיטל אקויפמנט (דק) בע"מ). בהמשך מפרט הנשיא מצבים אחדים שבהם לא יינתן תוקף לכתב ויתור:

• כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי.
• כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו.
• העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור.
• יש פגם במסמך הויתור.
• לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.