המעביד מעמיד דירה לרשות עובדו כאשר צומחת לו תועלת מכך, למשל במקרה של מורה שגר בפנימיה שבה הוא מלמד. גם עובדים זרים זוכים לדיור מטעם המעביד. כאשר העובד אינו משלם שכר-דירה בעד דיור זה, נחשב שווי הדיור להטבה בשווה כסף לעובד. ערכה של הטבה זו נקבע על-ידי רשות המסים, בהתאם לשטח הדירה ולאזור שבו היא נמצאת.

בהתאם לסעיף 17(13) לפקודת מס הכנסה אין צורך לחייב את העובד בשווי דירה שהועמדה לרשותו, כאשר מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

• הדירה נמצאת באזור פיתוח (בהתאם לרשימת יישובים שמפרסמת רשות המסים) שבו מועסק העובד דרך קבע;
• משפחתו של העובד, שעמה היה גר אילולא עבד באותו אזור, אינה גרה בדירה זו.
• טרם חלפו שלוש שנים מהיום שבו החל העובד לעבוד באופן קבוע באזור הפיתוח. הפסקה של שנה בעבודה באזור הפיתוח מתחילה ספירה זו מחדש.

לתקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באיזור פיתוח), התשל"ז-1977.