עובד שאינו תושב ישראל, אלא הגיע אליה ממדינה אחרת בחיפושיו אחר פרנסה. העובדים הזרים כבשו לעצמם בשנים האחרונות מקום ניכר בשוק העבודה הישראלי. בענפים מסוימים משקלם בולט במיוחד: בנייה, חקלאות וסיעוד. שכרם של העובדים הזרים המועסקים בענפים אלה נמוך במיוחד, ולכן מתקיימת העסקתם במקביל לאבטלה נרחבת: המובטלים אינם מגלים עניין בעבודה המוצעת לעובדים זרים.

דיני העבודה חלים, לפחות להלכה, על עובד זר כפי שהם חלים על עובד ישראלי. בפקודת מס הכנסה ובחוק הביטוח הלאומי יש התייחסות נרחבת לתושב ישראל, ולכן נוצר בחוקים אלה יחס שונה לעובד זר. חוק מיוחד העוסק בהעסקתם של עובדים זרים הוא חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991. על העסקתו של עובד זר חל ההיטל על העסקת עובדים זרים.

עובד זר אינו נהנה מביטוח בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, משום שאינו תושב ישראל, אך על המעסיק לבטחו בביטוח בריאות באמצעות חברת ביטוח, בהתאם להוראות סעיף 1ד לחוק עובדים זרים.

על מידת הציות לדיני העבודה ביחס לעובדים זרים ניתן ללמוד מהערכתה של עמותת "קו לעובד", לפיה יותר ממחצית העובדים הזרים המועסקים בישראל אינם מקבלים תלוש משכורת, חרף הוראות החוק הדורשות זאת.

העסקתו של עובד זר בישראל מצריכה אישור של שירות התעסוקה, אך בפועל רבים מהעובדים הזרים מועסקים ללא אישור כזה. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2000 שהו בישראל 240,000 עובדים זרים, 140,000 מהם ללא רישיון.

ראה גם אש"ל.

העסקת עובדים זרים.

זכותון לעובד הזר - זכויות מכוח דיני העבודה, באתר של משרד התמ"ת.
עובדים זרים, באתר של רשות האוכלוסין וההגירה
אתר קו לעובד