בסיס ידע
מילון לתנאי עבודה

תום לב - good faith, bona fide

סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך המקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". תום לב פירושו התנהגות ביושר ובהגינות.

עקרון זה מיושם על-ידי בתי המשפט גם במסגרת משפט העבודה, ועל פיו נדרש תום לב מכל הצדדים השותפים ליחסי העבודה. דוגמה לכך מופיע בפסק דין (עע 304/99) של בית הדין הארצי לעבודה שבו נאמר: "אמנם הפררוגטיבה הניהולית נתונה לנתבעת לנהל את עניינה כראות עיניה ולטובתה של הנתבעת וחברות הבנות שלה, אך כוח זה הנתון בידיה כפוף לחובת תום-הלב בקיומו ובמימושו".

דוגמאות לתוצאותיה של חובת תום-הלב:

  • מועמד לעבודה שהסכים להתחיל לעבוד במועד מסוים ולא הגיע משום שבינתיים מצא מעסיק אחר פעל בחוסר תום לב, ולכן הוא חשוף לתביעת פיצויים של המעסיק הנפגע.
  • על פי חובת הייצוג ההוגן על ארגון העובדים לייצג בתום לב את כל העובדים המיוצגים.
  • מעביד המפטר עובד חייב לעשות זאת בתום לב, כלומר עקב קיומה של סיבה מספקת לצעד זה.
  • מחובת תום הלב נובעת חובתו של המעסיק לקיים היוועצות עם נציגות העובדים בעת שהוא עומד לבצע פיטורי צמצום.
  • מחובת תום הלב נובע שגם לאחר ניתוקם של יחסי עובד-מעביד חל על העובד איסור לעשות שימוש בסוד מסחרי של המעביד.