מבחן "מרכז החיים" הוא מבחן עיקרי לקביעה האם אדם הוא תושב של מקום מסוים. אזרחות נובעת מהכרה פורמלית של המדינה בהיותו של אדם אזרח שלה. תושבות של אדם במקום מסוים היא סטטוס הנובע מהתנהגותו של האדם, ולכן מצריכה מבחן לקביעתה.

מבחן "מרכז החיים" בא לידי ביטוי בשתי רמות:

• לזיהוי האם אדם הוא תושב ישראל, לשם חישוב מס הכנסה החל עליו ולקביעת חובותיו וזכויותיו בביטוח הלאומי. המבחן שעורך המוסד לביטוח לאומי מחמיר יותר, כלומר ייתכן שאדם שהיגר לישראל יוכר כתושב ישראל על-ידי רשות המסים ולא יוכר ככזה על-ידי המוסד לביטוח לאומי. בהתאם למבחן זה, סטודנט ישראלי שיצא לשנים אחדות ללימודים בחו"ל נחשב לתושב ישראל, כאשר ברור ששהותו בחו"ל זמנית, עד להשלמת מטרתו זו. עובד זר המועסק בישראל אינו נחשב לתושב ישראל, משום שמרכז חייו הוא בארץ מוצאו.
  
  
• לזיהוי היישוב שבו אדם מתגורר, לשם קביעה האם הוא זכאי לזיכוי לתושבי יישובים מסוימים. כדי להיחשב כתושב ביישוב מסוים על האדם להתגורר ביישוב זה דרך קבע. לא די בבעלות על דירה ביישוב, ואף לא במגורים בדירה זו בכל סוף שבוע - על היישוב להיות "מרכז חייו" של האדם: בו מתגוררת משפחתו, וממנו הוא יוצא לעבודתו מדי יום.

למאמר מס הכנסה - הנחה לתושבי ישובים מסוימים, ובו דיון בסוגיית התושבות כתנאי לקבלת הנחה ממס.