חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) - פרק י"ב: ביטוח רכב ופיצוי נפגעי תאונות דרכים

בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 –
(1) בסעיף 1 –

(א) לפני הגדרת "בעל" יבוא:
""האזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;"

(ב) אחרי הגדרת "בעל" יבוא:
""ההסכם" – ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994);"

(ג) אחרי הגדרת "מבטח" יבוא:
""מבטח מהאזור" – מי שהרשויות המוסמכות לכך בשטחי עזה ויריחו הרשוהו לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי;

"מבטח משטחי עזה ויריחו" – מי שהרשויות המוסמכות לכך בשטחי עזה ויריחו הרשוהו לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי;".

(ד) אחרי הגדרת "הרשות" יבוא:
""שטחי עזה ויריחו" – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם."

(2) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) פוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו, כאמור בסעיף קטן (א), תכסה אף מפני כל חבות בשל נזק גוף שנגרם לאדם, כולל הנוהג ברכב, בתאונת דרכים אשר אירעה באזור או בשטחי עזה ויריחו, הכל לפי הדין החל במקום התאונה.

(ד) פוליסה המכסה, על פי הדין החל באזור או בשטחי עזה ויריחו, מפני חבות טעונת ביטוח בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, ושהוצאה בידי מבטח מהאזור או משטחי עזה ויריחו, לפי הענין, לכלי רכב הרשום או החייב ברישום לפי הדין באזור או בשטחי עזה ויריחו, לפי הענין, יראוה כפוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו, ויחולו הוראות פקודה זו, בשינויים המחוייבים.".

(3) בסעיף 6א, במקום "סעיף 3(א)" יבוא "סעיף 3";

(4) בסעיף 28(ג), בהגדרת "בית חולים", אחרי "מוסד" יבוא "בישראל";

(5) בסעיף 51, בסופו יבוא:

"(ד) ביצוע הוראות ההסכם הנוגעות לביטוח רכב מנועי."

בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 –

(1) בסעיף 1, בסופו יבוא:
""ישראלי" – אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב–1952;

"האזור", "ההסכם", "שטחי עזה ויריחו", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי עזה ויריחו" – כהגדרתם בפקודת הביטוח".

(2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) הנוהג ברכב ישראלי המבוטח כדין חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי עזה ויריחו ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל;
לענין סעיף זה –

"תייר חוץ" – כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, תשל"ו-1976 ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור;

"רכב ישראלי" – רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי.";

(3) בסעיף 5(ג), אחרי "בסעיף 3(א)(2)" יבוא "ובסעיף 3(ד)";

(4) בסעיף 8(א), אחרי "בסעיף 3(א)(2)" יבוא "ובסעיף 3(ד)";

(5) בסעיף 12 –

(א) בסעיף קטן (ג), במקום "בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל" יבוא "באזור";

(ב) בסופו יבוא:

"(ד) אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי עזה ויריחו, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו-(3) של סעיף קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות בסעיפים 12א ו-12ב, לפי הענין.

(ה) הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי, אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה באזור או בשטחי עזה ויריחו, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכום ההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהוא זכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפול בנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.

(ו) הקרן רשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי כוח שנתן לה, במשא ומתן עם מבטח מהאזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכים משפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה ענין בתוצאותיהם.

(ז) שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן על פי ההסכם ולהוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו)."

(6) האמור בסעיף 15 יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) הקרן תקבל מן הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם סכומים כאמור בהסכם."

(א) תחילתו של פרק זה ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994).

(ב) פוליסה שהוצאה לפני תחילתו של פרק זה בידי מבטח שהורשה בידי רשויות מוסמכות ביהודה והשומרון, שכיסתה מפני חבות טעונת ביטוח, רואים אותה כפוליסה שהוצאה לפי דרישותיה של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

(ג) אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי עזה ויריחו לפני תחילתו של פרק זה, תפצה הקרן כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק), נפגע הזכאי לתבוע פיצויים בשל תאונת הדרכים ואין בידו לתבוע את הפיצויים מאת מבטח מן הטעם שבפסקה (2א) לסעיף 12א לחוק.