חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) - פרק ב': דיני יבוא

בפרק זה –
"ההסכם" – ההסכם האמור בסעיף 1;

"האזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;

"שטחי עזה ויריחו" – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם;

"טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו" – טובין מיובאים שיעדם הוא שטחי עזה ויריחו, וכן טובין המיוצאים משטחי עזה ויריחו למדינות חוץ;

"דיני היבוא" – החוקים הבאים, לרבות תקנות וצווים מכוחם:

(1) פקודת המכס;

(2) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;

(3) חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-1949;

(4) חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952, ככל שהוא מתייחס ליבוא וליצוא;

(5) חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), ככל שהוא מתייחס ליבוא וליצוא;

(6) חוק היטלי סחר, תשנ"א-1991;

(7) חוק הבלו על דלק, תשי"ח-1958;

(8) פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979;

(9) חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968;

(10) חוק התקנים, תשי"ג-1953, ככל שהוא מתייחס ליבוא וליצוא;

(11) חוק הזרעים, תשט"ז-1956, וחוק הגנת הצומח, תשט"ז-1957, ככל שהם מתייחסים ליבוא וליצוא;

(12) פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], תשמ"ה-1985, ככל שהיא מתייחסת ליבוא וליצוא;

(13) כל חוק אחר, ככל שהוא נוגע ליבוא וליצוא או למסים ולתשלומי חובה ביבוא וביצוא;

"מסי יבוא" – מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא;

"האגף" – אגף המכס ומס ערך מוסף במשרד האוצר;

"המנהל" – מנהל האגף;

"רשויות היבוא" – האגף וכל רשות אחרת שיש לה סמכויות לפי דיני היבוא;

"הודעה" – הודעה בכתב מטעם הרשות הפלסטינית, שמסר למנהל מי שהיא הסמיכה לכך.

(א) על אף האמור בדיני היבוא –

(1) טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, שלגביהם נקבע בהסכם כי הרשות הפלסטינית מוסמכת לקבוע את שיעורי מסי היבוא, יחויבו במסי יבוא בשיעורים שייקבעו ויפורסמו בידי הרשות הפלסטינית על פי ההסכם, ובלבד שנתקבלה עליהם הודעה;

(2) טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, שלגביהם נקבע בהסכם כי הרשות הפלסטינית מוסמכת לקבוע את מדיניות היבוא ונהליו, ינהגו רשויות היבוא לגביהם לפי הכללים והנהלים שייקבעו ויפורסמו בידי הרשות הפלסטינית על פי ההסכם, ובלבד שנתקבלה עליהם הודעה;

(3) טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, שלגביהם נקבע בהסכם כי הם פטורים ממסי יבוא או כי הרשות הפלסטינית מוסמכת ליתן לגביהם פטור או פטור מותנה ממסי יבוא, ינהג האגף לגביהם לפי החלטות הרשות הפלסטינית על פי ההסכם, ובלבד שנתקבלה עליהן הודעה.

(ב) המנהל רשאי לפרסם, בכל דרך שתיראה לו, את שיעורי מסי היבוא ואת כללי היבוא ונהליו שקבעה הרשות הפלסטינית בתחומים שבסמכותה על פי ההסכם, ושנתקבלה עליהם הודעה.

(א) בכפוף להוראות סעיף 3 יחולו דיני היבוא על טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הרשות הפלסטינית קבעה ופרסמה שיעורי מסי יבוא הגבוהים מן השיעורים שנקבעו בדיני היבוא, יחולו השיעורים שקבעה על טובין המיובאים כאמור, ובלבד שניתנה עליהם הודעה.

לענין דיני היבוא יחולו הוראות סעיף 1א לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחוייבים.

(א)  שר האוצר או שר הבטחון רשאים לקבוע בתקנות כללים ותנאים להעברת סוגי טובין מסויימים מישראל לשטחי עזה ויריחו ומשטחי עזה ויריחו לישראל.

(ב)  הועברו טובין משטחי עזה ויריחו לישראל או מישראל לשטחי עזה ויריחו בניגוד לתקנות לפי סעיף זה, יחולו הוראות הפרק השלושה עשר לפקודת המכס כאילו היו טובין מוברחים.

(א)  שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה בכל הנוגע למסים ולתשלומי חובה ביבוא וביצוא, למעט היטלי סחר, והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע הענינים שהוא מופקד עליהם.

(ב)  שר התעשיה והמסחר ממונה על ביצוע פרק זה בכל ענין הנוגע ליבוא וליצוא שאינו מפורט בסעיף קטן (א) ובענין היטלי סחר, ובהתייעצות עם השר הנוגע לענין הוא רשאי להתקין תקנות לביצוע הענינים שהוא מופקד עליהם.

תחילתו של פרק זה ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994).