חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) - פרק ו': עבודה

19. הגדרות

בסימן זה -

"ההסכם" - ההסכם האמור בסעיף 1;

"האזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;

"שטחי עזה ויריחו" - השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם;

"המינהל האזרחי" - המינהל האזרחי שהוקם על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון;

"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, לרבות התקנות שהותקנו לפיו;

"חוק מס מקביל" - חוק מס מקביל, התשל"ג-1973, לרבות התקנות שהותקנו לפיו;

"היטל השוואה" - ההיטל המוטל לפי סימן זה;

"חוק עובדים זרים" - חוק עובדים זרים (איסור הנעסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים, התשנ"א-1991;

"הממונה" - כהגדרתו בסעיף 1 בחוק עובדים זרים.

20. היטל השוואה

(א) מעסיק המעסיק בישראל תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו שאינו אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה, ישלם בעדו היטל השוואה לממונה.

(ב) היטל ההשוואה יהיה בשיעור מהכנסת העובד השווה לסכום שני השיעורים הבאים:

1. שיעור השווה למס המקביל שהיה משתלם לגבי אותו עובד לפי חוק מס מקביל אילו היה תושב ישראל;
2. שיעור השווה להפרש שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לגבי אותו עובד לפי חוק הביטוח הלאומי אילו היה תושב ישראל, לבין דמי הביטוח המשתלמים לגביו לפי חוק הביטוח הלאומי.
   
   

שר העבודה והרווחה ושר האוצר רשאים בצו, באישור הממשלה, לקבוע שיעור נמוך יותר.

(ב1) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו רק בעד התקופה המסתיימת ביום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996), והחל ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), היטל ההשוואה יהיה רק בשיעור האמור בסעיף קטן (ב)(2).

(ג) שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה על שיעור ההיטל, על כל שינוי שיחול בו ועל מועד תחילת השינוי.

21. דרכי תשלום והעברה

(א) המעסיק ישלם את היטל ההשוואה למדור התשלומים לפי כללים ובמועדים שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בהן הוראות בדבר חובת דיווח של מעסיקים למדור התשלומים.

(ב) הממונה רשאי להעביר למינהל האזרחי את סכומי היטל ההשוואה שישולמו בעד תושב האזור, בניכוי הסכומים כאמור בסעיף 22, בהתאם לנהלים ובמועדים שיורו לו שר הבטחון ושר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאמצעותו.

(ג) הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית, בהתאם להסכם ולנהלים שייקבעו לפיו, את סכומי היטל ההשוואה שישולמו בעד תושב שטחי עזה ויריחו, בניכוי הסכומים כאמור בסעיף 22.

22. ניכויים

(א) הממונה ינכה מסכומי היטל ההשוואה שגבה, וישאיר בידיו סכום בעד הוצאותיו בגביית היטל ההשוואה, כפי שקבע שר העבודה והרווחה באישור שר האוצר.

(ב) הממונה ינכה מסכומי היטל ההשוואה שגבה, ויעביר לקופת חולים הנותנת שירותי בריאות תעסוקתית לעובדים, סכום עבור שירותי הבריאות האמורים; שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם קופת החולים, הנותנת, לדעת השר, את מרב שירותי הבריאות האמורים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את סכום הניכוי האמור או את שיעורו.

(ג) הממונה רשאי להפריש מסכומי היטל ההשוואה שגבה סכומים למטרת ביטוחם הרפואי של תושבי האזור או תושבי עזה ויריחו שהועסקו בישראל והמקבלים פנסיה באמצעות הממונה, ולהעבירם לרשות הפלסטינית למטרה האמורה.

(ד) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות כללים ומועדים לביצוע הניכויים וההפרשות האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) וכן להעברת הסכומים שנוכו או שהופרשו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

23. ייעוד כספי ההיטל במינהל האזרחי 

(א) הסכומים שיועברו למינהל האזרחי לפי סעיף 21(ב), ישמשו, במסגרת תקציבו, למימון עבודות תשתית ופעולות שוטפות בתחום התעסוקה ולרווחת תושבי האזור.

(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף 22(ב) ישמשו לצורך מימון שירותי בריאות בעבודה, כמפורט בסעיף 7א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, הניתנים לתושבי האזור ולתושבי שטחי עזה ויריחו המועסקים בישראל, והוראות הסעיף האמור יחולו על העובדים האמורים, בשינויים המחויבים.

24. ניכוי משכר

מעסיק ששילם היטל השוואה ינכה משכרו של העובד שלגביו שולם ההיטל, סכום השווה לדמי הביטוח שהיה רשאי לנכותם משכרו לפי חוק הביטוח הלאומי, אילו היה העובד תושב ישראל, למעט דמי ביטוח שיש לנכות משכר העובד לפי חוק הביטוח הלאומי כאמור בפרק ד'2 בחוק עובדים זרים.

25. גבייה

על גביית היטל השוואה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן גם לגבותו בדרך של תובענה אזרחית.

26. פיגור התשלום

לא שולם היטל השוואה במועד שנקבע לכך כאמור בסעיף 21(א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחוייבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר העבודה והרווחה הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולמנהל הכללי של שירות התעסוקה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.

27. פיקוח

הוראות סעיפים 5ב עד 76 ו-6 בחוק עובדים זרים, יחולו גם לענין ביצוע הוראות סימן זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום סעיף 6(ז) לחוק האמור יקראו:
"(ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח – עבירה על הוראות לפי פרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994.".

28. עונשין

(א) מי שמסר מידע כוזב בקשר להיטל השוואה, או העלים עובדות שיש להן חשיבות לענין ביצוע סימן זה, או עשה מעשה אחר מתוך כוונה להתחמק מתשלום היטל ההשוואה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) מי שלא עשה את המוטל עליו לפי סימן זה, דינו - מאסר ששה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

29. סמכות בית הדין לעבודה

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות סימן זה.

30. דין המדינה

לענין סימן זה דין המדינה כמעסיק, כדין כל מעסיק אחר.

31. שמירת דינים

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

32. תיקון חוק בית הדין לעבודה מס' 24

בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא "סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994".

33. ביצוע ותקנות

שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הפנים ממונים על ביצועו של סימן זה והם רשאים, לפי העניין, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

34. תחילה ותשריר

תחילתו של סימן זה ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994), אולם - 

(1) כל סכום היטל השוואה ששירות התעסוקה נהג לגבותו לפני המועד האמור, אף אם כונה בשם אחר, יראוהו כהיטל השוואה ששולם ונתקבל כדין, ואם טרם שולם - כסכום שניתן לגבותו לפי הוראות סימן זה;

(2) כל סכום שנוכה או שהופרש למטרות האמורות בסעיפים 22 עד 24 לפני המועד האמור יראוהו כניכוי או כהפרשה שנעשו כדין;

(3) נקודות זיכוי שהובאו בחשבון בחישוב המס של עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או בשטחי עזה ויריחו לפני המועד האמור, יראו אותן כנקודות זיכוי שניתנו כדין.

35. תיקון חוק שירות התעסוקה – מס' 8

בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 –
(1) אחרי סעיף 61 יבוא:
"פרק שלישי1: מדור התשלומים

61א. הגדרות

בפרק זה –
"ההסכם", "האזור", "שטחי עזה ויריחו" ו"היטל השוואה" – כמשמעותם בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994.

"עובד" – עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור ושטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין;

"תנאי העבודה" – תנאי העבודה החלים על עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי וצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, לרבות הסדר קיבוצי או חוזה עבודה;

"תשלום סוציאלי" – תשלום לביטוח סוציאלי, לצבירת זכויות סוציאליות או למימון הטבות אחרות לעובדים, למעט דמי ביטוח;

"גמול עבודה" – שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעביד בקשר לעבודתו של עובד בהתאם לתנאי העבודה;

"דמי ביטוח" ו"המוסד לביטוח לאומי" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובתקנות לפיו;

"מדור התשלומים" – מדור שהקימה מינהלת השירות ושעליו הוטל לבצע את הוראותיו של פרק זה; מדור התשלומים יכול שיהיה מרכזי או בלשכות שירות התעסוקה;

"מרשם האוכלוסין" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965.

61ב. תשלום גמול עבודה באמצעות מדור התשלומים

(א) מעביד ישלם לעובדיו את גמול העבודה באמצעות מדור התשלומים, או בחלקו באמצעות מדור התשלומים ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה מדור התשלומים לפי כללים שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות; תקנות כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים, לסוגים מהם או למעביד פלוני.

(ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, רשאי מעביד או מדור התשלומים, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, כאמור בסעיף קטן (א), לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור, או, בשטחי עזה ויריחו.

(ג) מדור התשלומים רשאי להורות מדי פעם, למעביד מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.

(ד) על גביית גמול העבודה בידי מדור התשלומים יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס וניתן גם לגבותו בדרך של תובענה אזרחית.

(ה) לא שולם גמול העבודה או מקצתו למדור התשלומים במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, בשינויים המחוייבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר העבודה והרווחה הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולמנהל הכללי של שירות התעסוקה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.

(ו) מעביד ששילם את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, למדור התשלומים, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעביד, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעביד.

61ג. תשלום שכר העבודה לעובד והעברת ניכויים

(א) שולם שכר עבודה או מקצתו באמצעות מדור התשלומים כאמור בסעיף 61ב(א), יעביר מדור התשלומים לעובד את סכום שכר העבודה שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי העבודה או שהעובד הסכים לניכויו, בכתב; כן יעביר מדור התשלומים לעובד, בניכוי כאמור, את הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה מדור התשלומים, למעט אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה.

(ב) לא העביר שירות התעסוקה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעביד (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ישלם שירות התעסוקה לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל.

(ג) מיועד סכום שגבה מדור התשלומים או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה – יעבירו מדור התשלומים לאותו גוף; כן רשאי מדור התשלומים, באישור שר העבודה והרווחה, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, "גוף בישראל" – לרבות המינהל האזרחי שהוקם בידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון.

(ד) גבה או ניכה מדור התשלומים דמי ביטוח יעבירם למוסד לביטוח לאומי.

(ה) מדור התשלומים רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו;

(ו) מדור התשלומים רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר.

61ד. דינים וחשבונות וקביעת תנאים והסדרים

(א) מעביד ימסור למדור התשלומים, על גבי טפסים שייקבעו בתקנות, דו"חות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים או על סוגים מהם או על מעביד פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדו"חות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.

(ב) מינהלת השירות רשאית להתנות תנאים לשליחה לעבודה של עובדים למעביד, שמטרתם להבטיח תשלום גמול העבודה והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים בישראל, ובכלל זה להתנות שליחה לעבודה כאמור במילוי החובות המוטלות על המעביד לפי פרק זה, או המוטלות על העובדים על-פי כל דין או ההסכם.

(ג) מינהלת השירות רשאית לקבוע סדרי רישום מיוחדים לעובדים או לדורשי עבודה, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין.

61ה. סייגים

(א) הוראות פרק זה כוחן יפה על אף כל הוראה אחרת שבדין או בתנאי עבודה.

(ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על שירות התעסוקה ומדור התשלומים חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר, לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי מדור התשלומים מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור למדור התשלומים הודעה על הגשת תביעתו בדרך שתיקבע בתקנות.

61ו. הרחבה

שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 61א, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים שיפורטו בצו.";

(2) בסעיף 78, במקום "קנס חמש לירות" יבוא "הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977";

(3) אחרי סעיף 78 יבוא:
"78א. עבירות לפי פרק שלישי 1

(א) מי שמסר מידע כוזב לענין פרק שלישי 1 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.

(ב) מעביד שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 61ב או 61ד, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה.";

(4) אחרי סעיף 82 יבוא:
"82א. סמכות בית הדין לעבודה

בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה."

36. תשריר והוראות מעבר

(א) פעולות שעשו שירות התעסוקה ומדור התשלומים לפני תחילתו של חוק זה בקשר לעובדים שמקום מגוריהם הקבוע היה באזור ובשטחי עזה ויריחו, לרבות גבייה ותשלום של גמול העבודה וניכויים ממנו, אשר היו כדין אילו הוראות פרק שלישי 1 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט–1959, כנוסחו בחוק זה, היו בתוקף במועד עשייתן, יראו אותן כפעולות שנעשו כדין.

(ב) הוראות מדור התשלומים ונהליו שהיו קיימים ערב תחילתו של חוק זה יראו אותם כאילו ניתנו ונעשו לפי פרק שלישי 1 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, כנוסחו בחוק זה.

37. תיקון חוק הביטוח הלאומי – מס' 95

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 –

(1) בסעיף 92 –

(א) בסעיף קטן (א)(2) בסופו יבוא:
"פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור או בשטחי עזה ויריחו ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 192א";

(ב) סעיף קטן (א1) – בטל;

(2) בסעיף 160 –

(א) במקום כותרת השוליים יבוא:
"דמי ביטוח נפגעי עבודה ואמהות";

(ב) בסופו יבוא:
"(ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אמהות לגבי מי שמתגורר באזור או בשטחי עזה ויריחו ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 192א, יהיו כאמור בפרט 2 בלוח י', בניכוי 0.44%."

(3) בסעיף 190(א), אחרי "מדינת חוץ" יבוא "או רשות שאינה מדינה" ואחרי "בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם", יבוא "או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם";

(4) במקום סעיף 192א יבוא:
"192א. סוגים מיוחדים של מבוטחים

(א) בסעיף זה –
"אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;

"שטחי עזה ויריחו" – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם שנחתם בקהיר בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994);

"תושב ישראל באזור" – מי שמועסק או גר באזור או בשטחי עזה ויריחו והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש"י-1950, ואשר אילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל;

"יום התחילה" – יום קבלתו בכנסת של חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994.

(ב) השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע לגבי אלה:

(1) מי שאינו תושב ישראל;

(2) תושב ישראל באזור;

(3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;

(4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;

(5) תושב ישראל המעסיק עובדים מחוץ לישראל;

(6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור.

(ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה לפי סעיף 192א כנוסחו לפני יום התחילה, ימשיכו לעמוד בתוקפן ובלבד שלא ישולמו תגמול או גימלה לפיהן למי שאינו תושב ישראל באזור, אלא בתנאים אלה:

(1) לגבי מי שמתגורר באזור – אם התגמול או הגימלה שולמו לו לפי התקנות ביום התחילה, ולגבי קיצבת זקנה, אם השלים תקופת הכשרה לקבלת קיצבת זקנה לפני יום התחילה ונעשה זכאי לקיצבת זקנה תוך התקופה שנקבעה בתקנות, אך לא יאוחר מאשר תוך שנתיים מיום התחילה;

(2) לגבי מי שמתגוררים בשטחי עזה ויריחו – בתנאי שלא ישולמו תגמול או גימלה לפי תקנות כאמור, אלא לפי פרק ג';

(3) לא יראו כתאונת עבודה, תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל."

38. תיקון חוק הבטחת הכנסה – מס' 9

בחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, בסעיף 1 בסופו יבוא:
""תושב ישראל" – לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי."

39. תיקון חוק המזונות (הבטחת תשלום)

בחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, בסעיף 2, אחרי "שמקום מושבו בישראל" יבוא "או שהוא תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי."

40. תיקון חוק מס מקביל – מס' 14

בחוק מס מקביל, תשל"ג-1973 –
(1) בסעיף 1, בסופו יבוא:
""תושב ישראל" – לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א לחוק הביטוח".

(2) בסעיף 2(א), אחרי "מעביד" יבוא "לרבות מעביד כאמור בסעיף 192א(ב)(5) ו-(6) לחוק הביטוח."

41. תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מס' 3

בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, בהגדרת "תושב", בסופה יבוא: "לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א לחוק האמור".

42. תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה – מס' 10

בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, בסעיף 1, בפסקה (1) להגדרת "נפגע", אחרי "תושב ישראל" יבוא "לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א לחוק הביטוח".