סיום העבודה, בעיקר עקב הגעת העובד לגיל פרישה, אך גם כתוצאה מפרישה מוקדמת.

על השפעתה של הפרישה על העובד כתב בפסק דינו השופט גבריאל בך (בג"צ 104/87 נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מד(4) 749):

לפרישה מעבודה יש השלכות אישיות-נפשיות וחברתיות שליליות. במקרים רבים, אדם הפורש מעבודתו בשל גילו המתקדם מרגיש, כי אין הוא עוד שותף למערכת היצרנית של החברה. הוא חש, כי נשללים ממנו הסיפוק שבעשייה והסיפוק שבקבלת תגמול עבור עמלו. הרגשה זו מתחזקת גם בשל יחס החברה, אשר במקרים רבים מתייחסת אליו כאל 'זקן', שאין בו עוד תועלת. הדברים חריפים יותר בימינו, כאשר תוחלת החיים הממוצעת גדלה, ובריאותו של אדם נשמרת גם בגילאים מתקדמים. בשל כך גדל מספר השנים, שבהם אדם מבוגר, איתן בגופו ובנפשו, נאלץ, למרות סגולותיו, לפרוש מפעילותו בשוק העבודה ולהביט, לעתים קרובות בתיסכול, בזרם החיים הפעלתני שלא ניתן לו עוד ליטול בו חלק.

כדרך להתמודדות עם בעיות אלה מוצעת לעובד העומד לפני פרישה תוכנית הכנה לפרישה, המכינה אותו לשינוי החד באורח חייו.