עובד חרוץ להפליא, שתפוקתו עולה על המקובל במידה ראויה לציון. האנציקלופדיה העברית (כרך כב, עמ' 742) מתארת את נסיבות היווצרו של ביטוי זה:

בראשית שנות ה-30 הסיקה ההנהגה הסובייטית שלא תבוא עליה ברמת התפוקה ובטיב התוצרת אם לא תשונה מיסודה שיטת השכר. ביוני 1931 הודיע סטאלין על החלפת השכר היומי בשכר קבלני, בכל מקום שאפשר, ועל הגדלת הפערים בשכר; ובמאי 1935 הכריז על דרבון התפוקה האינדיווידואלית כמטרה ראשית. הפער בין רמות השכר השונות הורחב שוב, וההפרשיות היתה מן הבולטות שבעולם. האמצעים שננקטו לדרבון התפוקה היו חריפים. באוגוסט 1935 הגדיל הפועל אלכסיי סטאחאנוב את תפוקתו במיכרה-פחם באגן דונץ פי 13. השלטונות הסיקו שע"י לחץ מנהלי ופיתוי כלכלי ניתן לחולל נפלאות. "תנועה סטאחאנובית" עצומה אורגנה ועודדה ברחבי בריה"מ, ואף שהתוצאות לגבי בריאות העובדים היו חמורות, עלתה התפוקה הממוצעת.