מצב הנובע מהתלהבות יתר לביצוע פיטורי צמצום, שבעקבותיהם מתחיל מקום העבודה לסבול ממחסור בעובדים הנחוצים לפעולתו התקינה. בפרט עלולות להיקלע למצב זה יחידות שאינן תורמות לרווח ברבעון הקרוב אך חשובות לצמיחתו של המפעל, כגון יחידות מחקר ופיתוח, אך נפגעות ממנה גם יחידות העוסקות בייצור, בשיווק ובמתן שירות ללקוח. 

במצבים אחדים קיים סיכון של גלישה לאנורקסיה ארגונית: 

• קיומו של לחץ כבד לשיפור המאזן, בפרט במקרה של הפסדים, אך גם במקרה של רווח נמוך במידה משמעותית מהתחזית.
• הסדרי ביטחון תעסוקתי הופכים את פיטורי העובדים לקשים במיוחד, ולכן כאשר נפתחת הדלת לפיטורים בעקבות משא ומתן ממושך, מפטר המעביד יותר עובדים מהנחוץ.
• פעילות של המעסיק בשוק שבו התחרות גדולה גורמת לקיומם של שולי רווח נמוכים. כאשר צבר ההזמנות של המעסיק מצומצם, הוא נאלץ לפטר עובדים שאין תעסוקה בשבילם, אך שינוי בצבר ההזמנות, לעתים כתוצאה מעסקה גדולה אחת, יוצר מצב של מחסור בעובדים.

מצב של אנורקסיה ארגונית מתאפיין בסימפטומים אחדים:

• גידול בעלות ליחידת תוצרת: מטרתם של פיטורי הצמצום היא לחסוך בעלות הכוללת של העבודה, אך במקביל לתוצאה זו עלול לחול גידול בעלות לשעת עבודה, משום שעובד שפוטר מוחלף לעתים על-ידי עובד בכיר ממנו, ששעת עבודה שלו יקרה יותר, או על-ידי עובד בלתי מנוסה, שתפוקתו נמוכה מאוד יחסית לזו של העובד שפוטר.
• פגיעה באיכות השירות ללקוח: מחסור בעובדים כתוצאה מפיטורי יתר גורם לזמן תגובה איטי יותר של העובדים הנותרים, כתוצאה מחוסר יכולת שלהם לעמוד בעומס העבודה. מתן שירות על-ידי עובדים פחות מנוסים מביא אף הוא לירידה באיכות השירות.
• אובדן ידע חיוני: גם במפעל המתאפיין בניהול ידע ברמה גבוהה, ובוודאי במפעל השגרתי, שבו אין הקפדה רבה על ניהול ידע, חלק חשוב מהידע נמצא רק במוחם של העובדים. פיטורי צמצום נרחבים, ובפרט כאשר הפיטורים נעשים בחיפזון וללא השקעה מספקת בהעברה מסודרת של הידע לעובדים הנשארים, מתבטאים באובדן ידע חיוני, הדורש השקעה גדולה בשחזורו. תופעה זו זכתה לכינוי משלה - אמנזיה ארגונית (corporate amnesia).
• אבטלה סמויה, כתוצאה מהיווצרות צוותים המתקשים לתפקד עקב מחסור בעובדי מפתח החיוניים לעבודת הצוות.
• דעיכת תהליכי פיתוח: הדעיכה נובעת לא רק מקיצוץ צוותי הפיתוח, אלא מהנטייה הגוברת להתמקד בפעילות נטולת סיכונים, שגבולותיה התקציביים מוגדרים היטב. 

הסיכון הגדול הכרוך באנורקסיה ארגונית הוא כניסה לסחרור: כתוצאה מקשיים כספיים נערכים פיטורי צמצום, המביאים לאנורקסיה ארגונית, שבעקבותיה משתבש תפקוד המפעל, נוצר כורח לבצע סבב נוסף של פיטורי צמצום, וחוזר חלילה. 

כדרך להתגברות על תוצאותיה של האנורקסיה הארגונית קורה לעתים שהמעסיק חוזר ושוכר את שירותיהם של חלק מהמפוטרים, הפעם בסטטוס של יועצים, עובדי קבלן וכדומה. סטטוס זה משקף גישה האומרת שמדובר בתקלה זמנית, ושלא רחוק היום שבו ניתן יהיה להיפרד שוב מעובדים אלה. כתגובת נגד לאנורקסיה הארגונית קיימת גם התופעה ההפוכה: עובדי קבלן שפוטרו ומגויסים לאחר זמן כעובדים מן המניין.